ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ננסה השבוע להבין מה מלמדנו פסוק מפורסם זה אודות נושא זה.
רש"י מסביר שההכרזה: "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ", באה לבטא את הרעיון, שהקשר בין עם ישראל והקב"ה איננו תלוי במעשים: "אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן". לפיו מה משמעותה של התרועה? "לשון חבה ורעות" - תרועה משורש רעות. גם הרועה הוא רע וחבר של צאנו.
רבנו בחיי - תלמיד הרמב"ן - מסביר גם הוא תרועה מלשון רעות, אלא שהוא תולה את הרישא בסיפא:
"אימתי ד' אלהיו עמו כשתרועת מלך בו", כשיש בהם דבקות עם המלך, והוא מלשון רעות".
לעומתם מסביר החזקוני:
"וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" במחנה ישראל, הה"ד "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם".
התרועה לפי זה היא סמל של שלטון, מידת הדין, כח צבאי וכדו'. אם כך, תרועה משרש רעוע, שבור, כמו בפסוקים: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ" (ישעיה כ"ד יט), "גַּם בְּנֵי נֹף וְתַחְפַּנְחֵס יִרְעוּךְ קָדְקֹד" (שמשמעותו: הברית עם המצרים לא תעזור לכם, המצרים ישברו לכם את הראש).
לעומת רועה הצאן החביב והעדין, ה"רע", אנו מכירים גם את רועה הבקר ה- cow boy המפורסם. הטיפוס הקשוח שאיננו מהסס לשבור את עצמותיו של מי שעומד מולו.
רבי חיים בן עטר (שיום השנה לפטירתו חל בקרוב) טוען ששתי הבחינות מופיעות בפסוק. הצדיקים עובדים את הקב"ה מאהבה ועליהם נאמר "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ", לעומתם, פשוטי העם עובדים את הקב"ה מיראה ועליהם נאמר "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". ברור כי לפי ה"אור החיים" התרועה מבטאת את מידת הדין. לשיטתו קשה מדוע התורה משתמשת בשם אלקים כשמדובר על הצדיקים העובדים מאהבה? הוא מתרץ שצדיקים אלה, גם כשמידת הדין פוגעת בהם, עדיין ד' עמם. דוגמא קלסית לכך היא רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל והיה מאריך באחד "פירוש מדבק נפשו בד' אלהיו בתכלית החיבה, הגם שתרועת מלך בו בשבט ברזל".
נסיים בדרשתו של סנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בספרו "קדושת לוי". הוא מפרש את כל הפסוק בענין אחד וז"ל הכתוב:
"לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".
אהבתו של הקב"ה לעמו מקלקלת את השורה ולכן כאשר עם ישראל חוטא ח"ו הוא לא מביט ב"אָוֶן" וב"עָמָל". לעומת זאת "מה שאין כן כשבאין זכיות שלהם למעלה, מחבר עצמו בהם, זהו "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ" , שמיד מחבר עצמו בישראל ובזכיות שלהם".
מה שמאפשר את החלוקה הזו הוא "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" "פירוש שזה בחינות תרועה, שנחלק לשנים, שלא להביט בעבירות ולחבר בזכיות ישראל". גם לפי רבי יצחק מברדיצ'ב התרועה היא מלשון שבירה וחלוקה, כדי לחלק בין החובות לזכויות ולסנגר על ישראל.
הבה נתרחק מדרכו של בלעם הקוסם, נלמד מגדולי ישראל,
החל ברש"י: המדבר על אהבה ללא תנאים וגבולות בין הקב"ה ועמו, בין השכינה לכנסת ישראל
וכלה בסנגורם של ישראל בדורות האחרונים: המלמד אותנו להביט אך ורק בטוב ולהתחבר אליו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












