ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה הם התנאים למינויו של דיין ומה הם הקוים והכיוונים האמורים להנחות אותו בעבודתו?
וז"ל הכתוב:
"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם: וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" (דברים א' יג-יז )
חכמים התלבטו מאוד בפירוש הביטוי "וּבֵין גֵּרוֹ".
הגמרא במסכת יבמות לומדת מכאן:
"ת"ר: "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו" - מכאן א"ר יהודה: גר שנתגייר בב"ד - הרי זה גר, בינו לבין עצמו - אינו גר".
ברור שהגמרא מפרשת את הביטוי "גר", על מי שבא להצטרף לעם ישראל ולומדת מהסמיכות לדרישה לשפט צדק, כי גם הליך הגרות חייב להתבצע בבית הדין.
הגמרא איננה מסבירה את פשר הציווי "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק ... וּבֵין גֵּרוֹ". אנו נוכל להרשות לעצמנו ללמוד מכאן, כי החיוב לשפוט בצדק על פי כל כללי האתיקה, חל בודאי על הדיינים בבתי הדין לגיור וגם על הדיינים העוסקים בנושאים הקשורים לגיור בבתי הדין הרבניים.
"אבן עזרא" פירש גם הוא, שהכוונה לגר שהתגייר אבל פשר אזהרת התורה הוא אחר לדעתו, שלא לפגע ח"ו ב"גר" כאשר הוא בא לדון עם ישראלי מיוחס (שמות כ"ג ט).
לעומת זאת, רש"י בהסתמך על מדרש ההלכה, מביא שני פירושים אחרים. וז"ל:
"ובין גרו - זה בעל דינו, שאוגר עליו דברים. דבר אחר ובין גרו, אף על עסקי דירה בין חלוקת אחים אפילו בין תנור לכירים".
לפירושו הראשון ה"גר" הוא ה"אוגר", בעל דין המנסה "לאסוף חומר" כנגד מי שעומד כנגדו.
ה"משך חכמה", כדרכו, מסביר זאת בדרך למדנית וז"ל:
"כגון, שהוא אומר "חרשת בתוך שלי", והוא אומר "לא חרשתי כל עיקר" - לא בשדה זו ולא בשדה אחר". אם יעידו עליו עדים שחרש בתוך שדה כל שהיא, הוחזק כפרן וחייב לשלם. "וזה כוונת המדרש "שאוגר עליו דברים" - שמאסף דברים, שמקיבוץ דבריו עם דברי העדים יצא חייב" .
לפירושו השני ה"גר" הוא "מי שגר בבית". כפי שמסביר המלבי"ם:
"ר"ל שהמשפט בין איש ובין אחיו ששניהם שוים בעושר, יצויר שיש להם בית בשותפות ודנים על החלוקה מי יקח הבית ומי העליה, והמשפט בין איש ובין גרו ר"ל הגר אצלו יהיה אם יחויב להעמיד לו תנור או שיעמיד לו כירים שקטן מתנור, ר"ל שישוה דין קטן כדין גדול".
נסיים בחידושו של הגר"ח מבריסק (סי' קמג) שמסביר כי פסוקנו הוא המקור לפסק הרמב"ם (פ"י מה' מלכים ה' יא) המחייב את השלטונות הישראלים לדאוג לכך שמערכות המשפט המשרתות גם את גרי התושב, יהיו מבוססות על סדרי דין וכללי אתיקה נאותים.
אם כך, נוכל לסכם ולומר כי שאלת מינוי הדיינים על מנת שישפטו צדק, חייבת לבא לידי ביטוי בכל ההיבטים שהוזכרו לעיל.
דווקא השבוע נחזק ענין חשוב זה, כשנקרא את חזונו של הנביא ישעיה:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
