ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך דברים

דברים חזון התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
מידות טובות
פרשת השבוע פותחת בכתוב: "אלה הדברים אשר דִבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן בַּמִּדבר בָּערבה מוֹל סוּף בין פָּארָן וּבין תֹּפל וְלבן וַחֲצֵרֹת וְדִי זהב". חז"ל, ועל-פיהם גם רש"י, פירשו כי מפני כבודם של ישראל, כתב משה בפסוק זה דברי תוכחה, אך בדרך רמז. על-פי שיטה זו הסביר רבנו ה"אור החיים" הקדוש, כי ישנן תשע מידות והנהגות טובות הרמוזות בכתוב זה והן "כללות יראת ה' ומידות ההגונות הצריכין להולכים בתורת ה'", וראויות הן לכל אדם מישראל (עיין שם).
בין השאר אומר "אור החיים" הקדוש.
המילה "במדבר" – רומזת לנו שצריך להתנהג בפשטות. אבל צריכה מידה זאת להיות "בערבה". להיות ערב על הבריות. לא לומר: "אנהג בענווה ועל כן גם אראה את פחיתותי ואעשה מעשים משונים שיבזו אותי". אלא: "אנהג כתלמידי החכמים – שמעשיהם נאים".
על המילה "ולבן" – מסביר הרב בעל "אור החיים" הקדוש שהיא מכוונת על הלב של האדם. הוא צריך להיות לבן, נקי וטהור, לכל אדם וגם לאלוקים. "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי". שבע פעמים אנו אומרים את הפסוק הזה בברכת לבנה. כדי ללמוד איך להתרחק משנאת הבריות, מהקנאה, ומהתחרות ולקבוע את המידה הטובה הזאת בלבנו.
עוד לומד הרב מהמילה "וחצרות" – כי אדם צריך לקבוע עִתים לתורה. לשבת בחצרות בית ה'. "ודי זהב" – לומר די לזהב. שרומז על כל החפצים החומרים שאדם אוסף לעצמו ורושם של שמו. תגיד להם: די! המרדף הזה מבטל אותנו מהעבודה האמיתית שלנו. תסתפק במה שיש לך.
הרב זצ"ל היה מספר על "אור החיים" הקדוש, שכל סיפור עלייתו לארץ-ישראל נגרם בגלל המידה הזאת. הוא היה צורף מומחה והיה רגיל לעבוד בתחילת כל חודש ולהרוויח את מה שזקוק לו באותו חודש. אירע המקרה ומלך מרוקו היה צריך תכשיטים לחתונה משפחתית ושמע על טיב עבודתו של "אור החיים" הקדוש, שגם עושה עבודה נקייה ויפה, גם לא מאבד מהזהב אפילו לא כשווה פרוטה, וגם לא לוקח על עבודתו שכר יותר ממה שהתירה התורה. אבל הוא לא הכיר את מנהגו של "אור החיים" הקדוש לומר די לזהב, וכעס מאוד כשהרב לא הסכים לקבל את העבודה. חמתו בערה בו והוא החליט לרדוף את "אור החיים" הקדוש. עד שהרב ברח ועלה לארץ-ישראל. קשה לומר שבזכות מלך מרוקו עלה ה"אור החיים" לארץ-ישראל. אבל אפשר לומר שבזכות מידת ההסתפקות של הצדיק הוא זכה לאורה ולקדושתה של הארץ.

ט' באב שחל בשבת או ביום א'
א .שבת - מתפללים כל תפילות שבת כרגיל, ואין משנים בסדרי התפילה כלום. כמו כן אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה כלום. ובמקומות שנהגו להתפלל במנגינות של צער - יש לבטל מנהגם אם לא שיצא מזה מחלוקת. ואם יש חשש למחלוקת שרוצים להחזיק במנהגם - יחזיקו. ואין נמנעים משירי שבת הנהוגים כל שבת. \עיין כה"ח תקנא ס"ק יג, יד\.
ב. לימוד תורה - כשחל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש מחמירים שלא ללמוד תורה ביום שבת אחרי חצות היום. ומתירים רק את הדברים המותרים ללמוד בתשעה באב. ויש חולקים ומתירים ללמוד עד השקיעה. וכך נוהגים. \בא"ח דברים יח. כה"ח
ג. ליל שבת - שחל בו תשעה באב ונדחה ליום ראשון, לדעת שו"ע - מותר בתשמיש המטה, לדעת רמ"א - אסור. לדעת לכולם טוב להחמיר אם האשה מוחלת. אמנם אם חל ליל טבילה בשבת - אין להחמיר. וכן יעשו זוגות חשוכי ילדים או שיש חשש לשז"ל. \עיין שו"ע תקנד סע' יט
ד. מנחה - טוב להקדים תפילת מנחה של שבת כדי שיאכל סעודה שלישית במתינות.
ה. סדר תפילת מנחה של שבת הוא כמו כל שבת אך אין אומרים "צדקתך" אחרי החזרה.
ו. סעודה שלישית - כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין, ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום לפני בין השמשות עם השקיעה. \עיין שם תקנב סע' י\.
ז. בין השמשות - אחרי השקיעה אסור לאכול, לשתות, לרחוץ או ללמוד תורה וכל דבר שהוא ב"שב ואל תעשה". אך דברים שהם ב"קום ועשה" - אסורים. ולכן לא יחליף בגדי שבת ולא ינעל נעלי גומי עד אחרי צאת הכוכבים.
ח. מאחר ואסור להכין משבת לחול. יש נוהגים להביא מערב שבת לבית הכנסת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב. באים לבית הכנסת לפני צאת שבת עם נעלי עור, אחרי בין השמשות לפני שהחזן אומר "ברכו" הם אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים ומחליפים לנעלי תשעה באב. אבל המנהג הטוב הוא להכריז עוד מערב שבת שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח. ולפיכך במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים נעלי עור ונועלים נעלי גומי, מחליפים בגדי שבת ולובשים את הבגדים שלבשו ביום שישי, והולכים לבית הכנסת עם ספר של "חמש תעניות".
ט. יש אוסרים להביא לביהכנ"ס את ספר הקינות לפני צאת השבת משום הכנה משבת לחול ויש מתירים. ואם הוא מתכוין לעיין בו בשבת - לדעת כולם מותר.
י. ערבית של מוצאי שבת - לאחר צאת הכוכבים מתפללים ערבית בישיבה על הרצפה כרגיל, ואומרים קינות כרגיל בכל תשעה באב רק מוסיפים "אתה חוננתנו" בתפילה.
יא. אם שכח לומר "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור אלא גומר תפילתו כרגיל ואחר התפילה יאמר "ברוך המבדיל בין קדש לחול". אם לא אמר בבית הכנסת - יאמר בבית כנ"ל.
יב. הבדלה - אם לא אמר במוצאי שבת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ושכח לומר בתפילה "אתה חוננתנו" - אם צריך לעשות בתשעה באב דבר האסור בשבת כגון: לנסוע ברכב או להדליק חשמל וכדו', יאמר קודם לכן בלי שם ומלכות אפילו ביום ראשון: "ברוך המבדיל בין קודש לחול". \עיין שו"ע רצט סע' י. בא"ח ש"ש ויצא ג\.
יג. נשים שלא התפללו ערבית או שלא אמרו "אתה חוננתנו" - אסור להם לעשות שום מלאכה עד שיאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול".
יד. מברכים "בורא מאורי האש" אחרי קדיש "תתקבל" שאחרי ערבית ואחר כך מתחילים איכה. ואין מברכים על הבשמים. ובמוצאי יום ראשון עושים הבדלה על הכוס בלבד ומברכים "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל" בלבד. ואין מברכים על נר ובשמים. \עיין שו"ע תקנו סע' א
טו. הפוסקים כרמ"א מברכים בורא מאורי האש לפני "איכה" \עיין משנ"ב ס"ק א\ ולא אומרים קדיש תתקבל. \תקנט סע' ד\.
טז. אם שכח לברך ברכת "בורא מאורי האש" מיד במוצאי שבת - יברך ברכה זו על נר מתי שנזכר כל עוד לא עלה עמוד השחר. \כה"ח
יז. הבדלה למי שאוכל בת"ב - מי שצריך לאכול בתשעה באב ביום ראשון לא יבדיל מיד במוצאי שבת אלא בעת שירצה לאכול. אם צריך רק לשתות מים - יכול לשתות קודם שיבדיל.
יח. האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון חייב להבדיל על הכוס. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין שמשמח בתשעה באב, לכן הטוב ביותר בשבילו שיסחט ענבים או יבדיל על כוס בירה. ואם אין לו - יבדיל על כוס מיץ ענבים. ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.
יט. כשמבדיל על יין לא ישתה ממנו אלא מעט ויתן לילד קטן שלא צם לשתות רוב רביעית. אם הוא צריך לשתות יין לרפואתו - מותר, ויכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים. \כה"ח תקנו ס"ק ט\.
כ. גם נשים שנהגו בכל השנה לשמוע הבדלה ולא לעשות הבדלה לעצמם - אם הן צריכות לאכול בתשעה באב - יעשו הבדלה לעצמן.
כא. מי שצריך לאכול בתשעה באב ומבדיל בלילה במוצאי שבת ועדין לא בירך על הנר - מברך על הכוס שלוש ברכות: "הגפן", "בורא מאורי האש" ו"המבדיל" ולא יברך על "בשמים".
כב. אם מבדיל אחרי שבירך על הנר או אם מבדיל ביום ראשון יברך שתי ברכות בלבד - "הגפן" ו"המבדיל".
כג. ברית ופדיון בת"ב - אם היום השמיני ללידה הוא יום ראשון עשרה באב וצמים בו צום ת"ב שנדחה משבת - מותר מהדין למוהל לסנדק ולאבי הבן להחליף בגדיהם אחרי חצות היום, להתפלל מנחה, להתרחץ ולאכול הם לבדם בברית המילה. אחר כך אין הם חייבים להמשיך בצום. ויש אומרים שמותר כן רק לאבי הבן. אמנם נוהגים כיום כסברת הכנה"ג שלא מפסיקים לצום, ורק מחליפים בגדיהם ועושים את הברית סמוך לשקיעה ואוכלים אחרי צאת הכוכבים. כנ"ל הדין גם אם חל "פדיון הבן" ביום זה. \עיין שו"ע תקנט סע' ט. כה"ח שם ס"ק עא,
כד. מוצאי הצום - תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בתשעה באב מפני אבלות היום, אבל למחר בבוקר מותרין בכל. ושאר החומרות המוזכרות לעיל - מותרות במוצאי תשעה באב. \רמ"א תקנח. כה"ח שם ס"ק טוב\.
ק. לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר חצי היום כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. אמנם אם ערב תשעה באב חל להיות בשבת, מקילין ללמוד תורה גם אחר חצות. \עיין רמ"א תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק חי. בא"ח דברים יח\.

מעלות ט"ו באב
חז"ל (שם ל ע"ב) שואלים על מה שנאמר, כי לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום-הכיפורים: מילא יום-הכיפורים נחשב יום טוב מיוחד, שכן יש בו מחילה וסליחה, וכן ניתנו בו לוחות אחרונים. אך ט"ו באב, מה מיוחד בו? שבעה טעמים ניתנו בתשובה לשאלה זו:
א. זהו יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה, משמע שאין חיוב לאישה יורשת שתתחתן דווקא עם אחד מבני שבטה.
ב. ביום זה הותר שבט בנימין לבוא בקהל, לאחר שישראל נשבעו שלא יתנו את בנותיהם לבני שבט בנימין. והוסבר, שהשבועה חלה על רק הנשבעים דאז ולא על בניהם.
ג. ביום זה הורגש כי בטלה הגזרה מעל דור המדבר, שנענשו שלא ייכנסו לארץ ובכל שנה היו מתים בט' באב.
ד. ביום זה ביטל הושע בן-אלה את הפרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים, למנוע מעם ישראל את העלייה לרגל (עיין מהרש"א בתרא קכ"א מה היה הטוב שעשה). ה. זה יום שבו הובאו הרוגי ביתר לקבורה, שבע שנים לאחר שנהרגו ועשו מהם גדר לכרמי האויב, ובמשך אותן שבע שנים היה נס שהגופות לא הסריחו. ו. ביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה, היינו שהסתיימה מצווה מיוחדת בעבודת המערכה. ז. החל מיום זה הלילה נעשה יותר ארוך, על-מנת שאפשר יהיה ללמוד בו תורה, שלא נברא הלילה אלא ללימוד תורה.

כוחם של תהילים
מספרת רות ליאת אורפלץ: אומרים שהרב אחראי בברכותיו על הרבה מאוד ילדים שהובאו לעולם בזכותו. וכנראה שגם אחרי מותו הוא ממשיך בפועליו. אחת מהן זו אני. אני בת 43 וחוזרת בתשובה מזה כ-10 שנים. ב"ה התחתנתי בקדושה וטהרה וילדתי את בתי הבכורה כשנה לאחר נישואיי. עברו ארבע שנים מאז הלידה הראשונה וטרם נפקדתי בילד נוסף. יצרתי קבוצת תהילים בארץ, שמתקיימת עד היום, וכל יום 60 נשים מסיימות ספר תהילים שלם. יצרתי זאת לזכותי ולזכות פרי בטן, ותוך שלושה חודשים נפקדתי, אך לצערי בעקבות דימומים מצאתי עצמי בבי"ח בירושלים לאחר ליל הסדר. חזרנו הביתה בחול המועד כאשר לא ברור היה אם יש הריון תקין או לא. אמרו לי להיות בשמירת היריון ולנוח הרבה ולבדוק בשבוע שלאחר מכן את המצב.
בערב שבת של חול המועד פסח בעלי הביא ספר לשולחן שבת שנקרא: "אביהם של ישראל" - בו נכתבו סיפורים רבים על פועליו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל והניסים שליוו את מבקריו. תמיד ראיתי את הספר הזה בספרייתנו ומעולם לא משך את עיניי להציץ בו. בגלל היותי חוזרת בתשובה לא זכיתי להכיר את הרב, והדבר היחיד שידעתי עליו זה המשפט שנאמר מפיו, שביאת משיח קשורה או סמוכה לשחרורו של יהונתן פולארד. הייתי מפיצה משפט זה במקומות רבים ואינני יודעת מה מקורו. רק התרגשתי מכך, כי יהונתן פולארד היה בכותרות בזמן ההוא ודובר רבות על שחרורו וחשבתי שביאת המשיח ממש קרובה, אז רציתי לרגש אנשים שמשיח קרוב.
בעלי פותח את הספר שהביא לשולחן שבת ואנו קוראים סיפור על אשתו של הרב זצ"ל, שהייתה בשמירת היריון, והרב דאג לה מאוד עד שתלה לה מראה על התקרה שתוכל לראות את הנוף בחוץ. התרגשתי מהמעשה ומבחינתי קיבלתי מסר שההיריון שלי תקין ואני צריכה לנוח.
הסיפור השני שבעלי קרא התרחש סביב פסח ודיבר על כך שרב אחד לא בדק את השטריימל שלו, למרות הוראה של הרב אליהו לעשות כן, ובליל הסדר נפל לו פירור של חמץ למרק. גם זה היה מסר מבחינתי, כי כאמור היינו אז בחול המועד פסח.
הסיפור השלישי עסק בהשגחה נוספת של אישה שנכנסה להיריון. כך ראיתי עוד ועוד מסרים משמים כי הכול יהיה בסדר. הסיפור הרביעי נפתח על ידי, כי אמרתי לבעלי בשיא התמימות והבדיחות: "מאיפה הרב הזה מכיר אותי? כל סיפור פה מדויק בשבילי בשביל לנחם אותי..." והמשכתי והוספתי: "אה, בגלל שאני מפיצה את המשפט שלו שנאמר על פולארד שזה קשור בביאת משיח, אז הוא עכשיו מנחם אותי".
צחקנו עד שקראנו את הסיפור הרביעי שנפתח באקראי על ידי: "הרב מרדכי אליהו מבקר את יהונתן פולארד בכלא באמריקה". כמעט התעלפתי באותו רגע. ממש השגחה משמים. הסיפור היה מרגש והשתוממנו על ההשגחה. מאותו רגע הספר הזה לא עזב את ידיי עד שסיימתי אותו לאחר מספר ימים. נהניתי מכל סיפור של השגחה או נס שקרה לאנשים שביקרו את הרב ורציתי לקרוא גם ספרים אחרים שלו. נפשי נקשרה בנפשו ופועלו.
לאחר מספר ימים נבדקתי ולצערי גיליתי כי העובר לא החזיק מעמד וההיריון נפסק באופן טבעי. הייתי בשוק מהבשורה שאין לי תינוק בבטן, אבל ברוך ה' עברנו את זה. לאחר כשלושה חודשים הייתי חייבת לשמוע את הרב מרדכי אליהו בהרצאה חיה, כי מעולם לא זכיתי לשמוע אותו. ידעתי שיש הרצאות ביוטיוב.
ההרצאה הייתה נחמדה וקצרה, ובאותו לילה חלמתי חלום. בחלום אני נמצאת בעיר מגוריי לשעבר באזור השרון במרכז העיר ברחוב, והרב נמצא שם ברחוב ואומר לי: "שנה מהיום את עם תינוק בידיים". ומיד העירו אותי משמים על מנת שאוכל לזכור את החלום.
לא ידעתי אם זה אמת או לא. לא ידעתי אם התכוון לתינוק בן זכר או לא. החלום היה בחודש תמוז, ולאחר שלושה חודשים נפקדתי בבן זכר. בתמוז
שנה לאחר מכן ילדתי את בני הצדיק. בדיוק כפי שהרב ברך שנה לפני כן. נפלאות דרכי ה' והאנשים החסידים שהוא שולח לנו על מנת לנחם ולעזור. שיהיו מבורכים לעולמי עולמים.
עוד בנושא דברים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il