ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפיכך לרוב הבעיות בעולם היהודי היום אין קשר להלכה אלא רק לנורמות חברתיות ופוליטיות. העברת הסוגיות החברתיות והפוליטיות האלה לתחום התורה וההלכה רק מחדדת את ההבדלים בינינו ויוצרת חיכוך מיותר שבסופו של דבר מציג באור שלילי ביותר את התורה ואת שומריה.
בהפטרה מספר ירמיהו שקראנו לפרשת מטות-מסעי הנביא אומר בצורה חריפה "ותופשי התורה לא ידעוני". אלה שמחבקים את התורה חזק לעצמם, אלה שרואים רק את עצמם ואת החברה שלהם, הם גם אלה שמתבדלים משאר העם היהודי, אלה לא יודעים אותי באמת. שכן התורה נועדה לכולם, ולא רק למעטים שמשחו את עצמם "לתפקיד". לכולם יש זכות ליצור קבוצות וחברות, אבל לאיש אין זכות ליצור בסיס הלכתי שאיננו קיים באמת ולטעון שהתורה היא שלו ורק שלו.
לכל אורך ההיסטוריה היהודית היו חילוקי דעות בשאלת סמכות הרבנים וזהותם, בסוגיות של נורמות ומנהגים חברתיים ותמיד היו ויכוחים איך צריך להתייחס לעולם שבחוץ ולתרבות הלא-יהודית. הנורמות החברתיות של היהודים בימי הביניים בספרד היו שונות מאלה של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה, והנורמות של החברה היהודית באיטליה בתקופת הרנסאנס בוודאי לא דמו לאלה של השטטל במזרח אירופה. הדבר שמאחד את החלקים השונים ביהדות הוא התורה וההלכה. יש בהן מקום לניואנסים שונים, אך רק בתוך מסגרת ששומרת על יסודות ההלכה והחיים היהודיים.
עם בוא החסידות במאה ה-18, נולדו נורמות חברתיות חדשות בחיים היהודיים במזרח אירופה. אך גם הנורמות האלה היו מוגבלות בעיקרן להתנהגות חברתית. מאחר שבגלות חיו היהודים במקומות מרוחקים אלה מאלה, ההבדלים החברתיים התקבלו בסובלנות ולעתים נדירות עוררו חיכוך מתמשך בין חברות שונות של יהודים. כיום, כאן, בארץ ישראל, אין לנו כמעט אפשרות לקיים חברות נפרדות. כאן כולנו חיים יחד, ולכן הכללים החברתיים של קבוצה אחת מתנגשים מדי יום ביומו עם הכללים החברתיים של הקבוצות האחרות. יוצא מכך שהדרך היחידה להצדיק מנהגים של קבוצה אחת ולתת להם עדיפות על פני אלה של קבוצות אחרות היא לתת להם מעמד של הלכה, וזה תהליך הרסני להחריד לכל הנוגעים בדבר.
המאבק על טריטוריה ועל שליטה פוליטית וכלכלית, על היכולת להשפיע ולכוון את העולם היהודי, מלווה את חיינו זה מאתיים שנה. תקוות כוזבות וציפיות שהתבדו שעוררו ביהודים, תנועות חילוניות כמו ההשכלה, לאומיות, מרקסיזם, הומניזם וכדומה במאות האחרונות, הולידו בחלק ניכר מהחברה שומרת המצוות אווירה של בדלנות, תחושה של "אנחנו מול הם". החברה הדתית חשה כל הזמן שהיא בסכנה, שעליה להתגונן, ולכן התעטפה לה בתורה בלי נכונות או יכולת לחלוק אותה באופן מושכל עם האחרים. הבדלנות הזאת וההסתגרות העזה מפני העולם שבחוץ הן שאפשרו לנורמות חברתיות להיחשב הלכות למשה מסיני.
מהתפיסה שהנורמות החברתיות של קבוצה אחת הן הטובות ביותר לכולם עולה צחנה חריפה של יוהרה וחולשה גם יחד. מערכת חינוך שמלמדת שנורמות חברתיות של קבוצה אחת נעלות אפילו על ההלכה רק מעצימה את הקשיים שכבר יש לחברה הדתית בעולם של תקשורת מיידית ורב-תרבותיות.
ברגע שנסכים שהתורה נועדה לכולם ושהיא פועלת היטב במקומות שונים ובחברות שונות, אז נתחיל להתקרב להשקפת חיים מאוזנת, שזה מה שהתורה באמת רוצה מאתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
