ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפיכך לרוב הבעיות בעולם היהודי היום אין קשר להלכה אלא רק לנורמות חברתיות ופוליטיות. העברת הסוגיות החברתיות והפוליטיות האלה לתחום התורה וההלכה רק מחדדת את ההבדלים בינינו ויוצרת חיכוך מיותר שבסופו של דבר מציג באור שלילי ביותר את התורה ואת שומריה.
בהפטרה מספר ירמיהו שקראנו לפרשת מטות-מסעי הנביא אומר בצורה חריפה "ותופשי התורה לא ידעוני". אלה שמחבקים את התורה חזק לעצמם, אלה שרואים רק את עצמם ואת החברה שלהם, הם גם אלה שמתבדלים משאר העם היהודי, אלה לא יודעים אותי באמת. שכן התורה נועדה לכולם, ולא רק למעטים שמשחו את עצמם "לתפקיד". לכולם יש זכות ליצור קבוצות וחברות, אבל לאיש אין זכות ליצור בסיס הלכתי שאיננו קיים באמת ולטעון שהתורה היא שלו ורק שלו.
לכל אורך ההיסטוריה היהודית היו חילוקי דעות בשאלת סמכות הרבנים וזהותם, בסוגיות של נורמות ומנהגים חברתיים ותמיד היו ויכוחים איך צריך להתייחס לעולם שבחוץ ולתרבות הלא-יהודית. הנורמות החברתיות של היהודים בימי הביניים בספרד היו שונות מאלה של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה, והנורמות של החברה היהודית באיטליה בתקופת הרנסאנס בוודאי לא דמו לאלה של השטטל במזרח אירופה. הדבר שמאחד את החלקים השונים ביהדות הוא התורה וההלכה. יש בהן מקום לניואנסים שונים, אך רק בתוך מסגרת ששומרת על יסודות ההלכה והחיים היהודיים.
עם בוא החסידות במאה ה-18, נולדו נורמות חברתיות חדשות בחיים היהודיים במזרח אירופה. אך גם הנורמות האלה היו מוגבלות בעיקרן להתנהגות חברתית. מאחר שבגלות חיו היהודים במקומות מרוחקים אלה מאלה, ההבדלים החברתיים התקבלו בסובלנות ולעתים נדירות עוררו חיכוך מתמשך בין חברות שונות של יהודים. כיום, כאן, בארץ ישראל, אין לנו כמעט אפשרות לקיים חברות נפרדות. כאן כולנו חיים יחד, ולכן הכללים החברתיים של קבוצה אחת מתנגשים מדי יום ביומו עם הכללים החברתיים של הקבוצות האחרות. יוצא מכך שהדרך היחידה להצדיק מנהגים של קבוצה אחת ולתת להם עדיפות על פני אלה של קבוצות אחרות היא לתת להם מעמד של הלכה, וזה תהליך הרסני להחריד לכל הנוגעים בדבר.
המאבק על טריטוריה ועל שליטה פוליטית וכלכלית, על היכולת להשפיע ולכוון את העולם היהודי, מלווה את חיינו זה מאתיים שנה. תקוות כוזבות וציפיות שהתבדו שעוררו ביהודים, תנועות חילוניות כמו ההשכלה, לאומיות, מרקסיזם, הומניזם וכדומה במאות האחרונות, הולידו בחלק ניכר מהחברה שומרת המצוות אווירה של בדלנות, תחושה של "אנחנו מול הם". החברה הדתית חשה כל הזמן שהיא בסכנה, שעליה להתגונן, ולכן התעטפה לה בתורה בלי נכונות או יכולת לחלוק אותה באופן מושכל עם האחרים. הבדלנות הזאת וההסתגרות העזה מפני העולם שבחוץ הן שאפשרו לנורמות חברתיות להיחשב הלכות למשה מסיני.
מהתפיסה שהנורמות החברתיות של קבוצה אחת הן הטובות ביותר לכולם עולה צחנה חריפה של יוהרה וחולשה גם יחד. מערכת חינוך שמלמדת שנורמות חברתיות של קבוצה אחת נעלות אפילו על ההלכה רק מעצימה את הקשיים שכבר יש לחברה הדתית בעולם של תקשורת מיידית ורב-תרבותיות.
ברגע שנסכים שהתורה נועדה לכולם ושהיא פועלת היטב במקומות שונים ובחברות שונות, אז נתחיל להתקרב להשקפת חיים מאוזנת, שזה מה שהתורה באמת רוצה מאתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
