ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
ההכנות לראש השנה ויום כיפור, לעומת זאת, הן במהותן רוחניות ואישיות. אין צורך לרכוש פריטים מיוחדים למצוות. שופר אחד מספיק לקהילה כולה. יש מיני מזונות שמקובל לאכול בראש השנה, אבל זה מנהג ולא דרישה של ההלכה. עם זה, מפני שקשה לנו להתבונן בנפש פנימה ומשום שהכנות רוחניות הרבה יותר קשות לביצוע מההכנות לחגים האחרים, גם בשל אופיין החמקמק, נוהגים היהודים להתחיל בהן חודש לפני תאריך החג עצמו. צריך זמן והתמדה כדי לשנות הרגלים, לשפר תכונות האופי ולעבוד על הנפש. למעשה, חודש שמוקדש להרהור בעברו של אדם, בהווה שלו ובעתידו איננו פרק זמן ארוך, אך לפחות זאת תזכורת מזערית שעלינו לעשות מאמץ ולחשוב על האני האמיתי שלנו לפחות פעם בשנה, וזה בעצם המסר של הימים הנוראים שבאים עלינו לטובה.
לכולנו יש בעיות בחיי היומיום - ילדים, משפחה, כסף, עבודה ולחצים שונים. במצב כזה, מטבע הדברים, קשה להתמודד עם עניינים נשגבים וסוגיות של שיפור רוחני. במזרח אירופה, אנשים זנחו את חיי היומיום שלהם והקדישו את חודש אלול להתבודדות מזהירה ולהתבוננות. בשביל רובנו לוח הזמנים של חיינו והאחריות שמוטלת עלינו אינם מאפשרים זאת. למרות זאת, חשוב לדעת שצדיקים גדולים סברו שהתנהגות כזאת היא נחוצה. כולנו יכולים להקדיש לפחות כמה דקות ביום להגות ולמחשבה רצינית. מישהו שאל פעם את רבנו ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא במאה ה-19, אם אדם שיש לו רק עשר דקות פנויות ביום צריך ללמוד מוסר או להתרכז בתלמוד. רבנו ישראל השיב לו שאדם צריך ללמוד מוסר מפני שאז הוא יבין שיש לו יותר מעשר דקות פנויות ביום ללמוד תורה.
אם נתבונן במציאות באופן מפוכח, נראה שלכולנו יש מספיק זמן בכל יום להרהר באני האמיתי שלנו ולחשוב לאן אנחנו שמים פעמינו. אך מאחר שאיננו מיומנים בצמיחה רוחנית, אנחנו ממהרים לנחם את עצמנו ולהאמין שבאמת יש לנו רק עשר דקות ביום לטובת הנשמה. חודש ההכנות לימים הנוראים נועד לאפשר לנו לצאת משגרה מדכאת זו ולהשתחרר מלחצי החיים. ראוי שנשתדל באמת לנצל את ההזדמנות לצמיחה רוחנית שהחודש הזה נותן לנו.
צמיחה רוחנית באה במנות קטנות. נדיר שהיא מושגת בזינוקים פתאומיים ובלתי צפויים של אמונה והתגלות. העובדה שצמיחה רוחנית היא יעד לטווח הרחוק ומצריכה מסע ארוך, מרתיעה לפעמים אנשים שחוששים לעשות את הצעד הראשון בדרך לצמיחה רוחנית ולגדולה.
אנחנו תמיד רוצים דיאטות אינסטנט, שיפור עכשיו ופתרונות פשטניים, והנטייה הזאת מפריעה לנו ללכת בדרך האמיתית היחידה שיכולה להוביל אותנו לחיים טובים יותר. כולנו שמענו את הביטוי הידוע שגם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בצמיחה רוחנית ובשיפור עצמי. יעקב אבינו מתואר בתורה כמי שנאבק במלאך. הוא נאבק גם בעצמו, במובן מסוים. המאבק העיקרי בחיים הוא המאבק שלנו בעצמנו. הכרה בעובדה זו וקבלתה הן חלק חשוב מההכנות שלנו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בריאת העולם של פסח
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למה משווים את העצים לצדיקים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
