ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את כל הענין הזה של כבוד ישראל, כבוד לאומי יהודי, צריך לבנות אצלנו מחדש. במשך דורות רבים של גלות, התרגלנו לרמיסת כבודנו. התרגלנו להשפלות, לעלבונות, דל כבודנו בגויים, שִקצונו כטומאת הנדה. קרוב לאלפיים שנה שעם ישראל מושפל ומושמץ. לא היתה לנו ברירה, נאלצנו לבלוע את הכל, נאלצנו להתכופף, להכנע. כל נסיון להאבק על כבודנו היה חסר סיכוי, כל נסיון להדוף את ההשפלות היה בו משום סכנת נפשות. ההרגל להיות מושפלים נעשה טבע, אנחנו כבר לא כל-כך רגישים לכבוד ישראל, ופיתחנו כבר אידיאולוגיה מכך, שכבוד ישראל אינו דבר חשוב, שהוא כביכול דבר חיצוני.
כעת שהגענו לעצמאות, לוקח זמן לשקם את כבודנו, לא רק בעיני הגויים, אלא גם בעיני עצמנו. אמנם מאז הקמת המדינה, אנחנו משתחררים מאווירת הגלות. לא עוד אפשר לפגוע בנו בקלות, ללא תגובה. עם ישראל הולך וכובש את עמדתו בין העמים, בין המדינות, אבל הדרך ארוכה. העצמאות אינה מושלמת. האנטישמיות המנאצת, המזלזלת, קיימת בעולם, רוחשת בלבבות העמים. הביקורת על העם היהודי גדולה, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. עוד לא השתחררנו מהגלות. גם היום, האווירה האנטי יהודית, משפיעה, ואנשים מחפשים מוצא מהבדידות וההשפלה. רבים חושבים בקרב ליבם שלא צריך להתבלט, שלא צריך לעורר תשומת לב, שלא צריך להדגיש את היחודיות שלנו. לדעתם צריך לאמץ אורחות התנהגות של עמים אחרים, להידמות להם, אולי בכך נשתחרר מהבדידות, מהעויינות. ויש שהיחס המתנשא של העמים כלפינו משכנע אותנו שאכן הם הטובים, הם המעולים, אותם צריך להעריץ, אותם צריך לחקות. "להיות כמו באמריקה". גם התלות הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל באחרים משפיעה על הרוח ופוגמת בעצמאות הרוחנית. כל אלו הגורמים, מעכבים עדיין את זקיפות הקומה הישראלית במלואה.
אבל אנחנו בדרך לזקיפות הקומה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. ולא ירחק היום, שנחדל לחקות את האחרים ולהתבטל כלפיהם. קרוב היום שנשוב לעצמנו, לאורחות חיינו, לחגינו ולשמחותינו, ללוח העברי שלנו, לראש-השנה שלנו. קרוב היום שלא עוד נבזה את עצמנו בהשתתפות במסיבות זרות, שמנוגדות לרוחנו היהודית, הבריאה, העצמאית. ואז, כשנחזור לעצמנו, יבואו עמים אחרים ללמוד מאיתנו. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי יעקב ויֹרינו מדרכיו ונלכה באֹרחותיו" (ישעיה ב ; ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
