ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה ..." (שמות ל"ד ו-ז).
בביאור פסוקים אלה מובא בגמרא:
"ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ד' ד' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. א-ל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: "הנה אנכי כרת ברית" ".
נחלקו גאונים וראשונים מה פשר הפתיחה הכפולה של "יְקֹוָק יְקֹוָק".
מפשט הגמרא משמע שאכן מדובר בשתי מידות וזו גם דעת ר"ת בתוס' (שם, ד"ה שלש עשרה מדות) וז"ל:
"דשני שמות הראשונים הם שני מדות... ה' מדת רחמים הוא ולא כאלהים שהוא מדת הדין".
לעומתו מביאים בעלי התוס' (שם) כי:
"במגלת סתרים דרבינו נסים אין מונה שם הראשון שיש פסיק בין השמות משום דהכי קאמר, קרא הקב"ה ששמו ה' קרא ה' רחום וחנון".
דברי הגמרא קשים להבנה. מה פירוש דברי רבי יוחנן: "והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם"?
האם מדובר כאן באמירת "מילת קוד" הפותחת שערי סליחה?! ומה פשר המימרא של רבי יהודה "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם", על מה בדיוק כרותה הברית?
התשובה לשאלות אלה מצויה בדברי הגמרא שם. רבי יוחנן מדגיש: "יעשו לפני כסדר הזה". כסדר הזה אין פירושו רק אמירת "שלש עשרה מידות" אלא כפי שהגמרא מדגישה מיד לאחר מכן "ויעשה תשובה".
זה גם פשר דברי רבי יהודה. הברית כרותה למי שיעשה תשובה.
הפתיחה לשלש עשרה מידות היא "יְקֹוָק יְקֹוָק" כדי ללמדנו שיש אפשרות של תיקון ותשובה. מידת הרחמים מאפשרת תיקון החטא: "אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".
לא רק שמידת הרחמים מאפשרת זאת אלא שללא מידת הרחמים, לא יתכן תיקון ולא תיתכן תשובה.
אמירת שלש עשרה מידות איננה מכפרת ואיננה מתקנת. היא באה להזכיר לאדם לעשות תשובה ולנצל את המתנה הנפלאה שהקב"ה העניק לנו אחרי חטא העגל, כשבישר ביום הכיפורים, סלחתי. מתנה שמשמעותה - תמיד אפשר לתקן.
גם אם לא הצלחת להישאר קרוב אל הקב"ה בגלל שחטאת, עדיין שמורה לך הזכות ליהנות ממידת הרחמים ולשוב.
הבה נתפלל לקב"ה כי השנה נזכה שלא לחטוא ולזכות למידת הרחמים הראשונה
או לפחות שנזכה לשוב בתשובה ולשמוע: סלחתי! בזכות מידת הרחמים השנייה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
