ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הוא חזר בתשובה בכל מאודו. בכל לבו שפך שיח והתחנן בפני בורא עולם שימחל לו על שחטא. אך בלבו ניקרה מחשבה מציקה. מי יודע, אם חלילה, לאחר הימים הנוראים, לא אשוב לשקוע בתהומות מהם נחלצתי? להפיכת התשובה למשמעותית יותר במהלך חיינו, כחלק מעבודת ה' שבין כסה לעשור, מוקדשת ה"במה" השבוע.
חורבה פרוצה
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך העלון 'שיחת השבוע'
השאלה מדוע התעוררות התשובה, אותה אנו חשים בחודש אלול ובימים הנוראים, אינה תמיד בת השפעה עמוקה עלינו, נדונה בהרחבה בתורת החסידות. נציין שתי נקודות עיקריות.
החורבה הפרוצה: בספר 'דרך חיים' (לאדמו"ר האמצעי), מובא משל לחורבה פרוצה, שטיפוסים מפוקפקים באים אליה, ומשאירים בה פסולת. בעל החורבה עשוי לבוא אליה מפעם לפעם, לגרש את הפולשים ולנקות את הפסולת שהצטברה, אך מיד למחרת ישובו הפגעים הרעים, כי החורבה נשארת פרוצה לכל רוח.
אף בנפש האדם כך: יש פגעים החודרים אל הנפש. אלה המחשבות, הדיבורים והמעשים הבלתי - טובים. אך יש סיבה עיקרית לכך, שעושה את הנפש 'אסקופה הנדרסת', 'חורבה' פרוצה לכל רוח זו פריקת העול וקלות הראש. כשאין קבלת עול, כשאין שמירה על הנכנס והיוצא בשערי הנפש אין פלא שכל המזיקים חודרים פנימה.
תשובה אמיתית היא בראש ובראשונה - תיקון פריקת העול. יש לקבל עול מלכות שמים. יהודי שיש עליו עול, מרגיש כל הזמן את מרות הקב"ה. הוא אינו מניח לקלות ראש להשתלט עליו. זו התשובה האמיתית, העוקרת את שורש הרע.
תשובה כוללנית: עוד סיבה עיקרית לאי קיומה של התשובה היא, שההתעוררות נשארה ברמה כוללנית מדי. האדם מחליט "להיות בסדר" ו"לתקן את דרכיו", אבל אלה אמירות כוללניות, שאין להן אחיזה. את התעוררות התשובה יש לקשור בהחלטה מעשית מוגדרת, שעליה קל לשלוט: הידור מצווה, זהירות מחטא מסוים, תוספת מוגדרת בלימוד תורה וכדומה. גדולי החסידות נהגו לקבל עליהם הידור חדש בכל ראש השנה, כביטוי לצורך לקשור את התשובה עם מעשה פרטי מסוים.
יש אלוקים!
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר הספרים 'צפונות התורה'; גבעת שמואל
החזרה בתשובה שתשפיע על השנה כולה, מתחילה מההכנה של חודש אלול, דרך ראש השנה עד ליום הכיפורים. בחודש אלול אנו שואלים את השאלות הגדולות: מי אני? למה אני? איפה אני? כמה אני שווה? איפה אני נמצא מול הנצח? על מה עמלתי וזה היה לשווא, ועל מה עמלתי וזה היה שווה?
השאלות עמוקות מאוד, ומתוכן מגיעים לראש השנה, למלכויות, זיכרונות ושופרות, ומתוך התבוננות זו, אנו מגיעים ליום הכיפורים, ורעיונות אלו מלווים אותנו ומקדמים אותנו במהלך השנה.
שלושת היסודות - מלכויות, זיכרונות ושופרות צריכים להקנות לנו הכרה וידיעה קיומית. מתוך מהות המלכויות נדע כי יש אלוקים בעולם, הידיעה כי יש השגחה פרטית בעולם וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו, היא מהות הזיכרונות - "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים", והידיעה כי הקב"ה נתן תורה היא מהות השופרות.
נתבונן במהות המלכויות. הקב"ה הפך "אין" למצב שנקרא "יש", אך עדיין, בריאה זו היא "אין" שמתקיימת כל הזמן בזכות הקב"ה. העולם נמצא בתנועה כל הזמן, האלקטרונים נעים במהירות עצומה, במרוץ מדהים, למרות הכלל היסודי כי כל דבר שנע, אם מכבידים עליו צריך להאט את מהירותו. אז אם כוח המשיכה מושך את האלקטרון, הוא היה צריך להאט את מהירותו, להתרסק ולהעלם. אם כן על ידי שהקב"ה מאפשר לאלקטרון להמשיך להסתובב, הוא מחדש בכל יום יש מאין. צריך לראות את האלוקות הזו שמתהווה כל הזמן.
ליצור אטום אחד זה כל כך מורכב ומסובך, לייצור ממנו חלבון ותא של מוח, שיהיה קיים כל הזמן, זה פלאי הפלאים שהקב"ה מעצב כל דקה, כל שנייה וחלקיק שנייה. אמר אחד מטובי המדענים כי ליצור חלבון אחד, בצורה מקרית, דומה לאדם שיספרו לנו שסופת טורנדו הסתובבה במהירות עצומות ויצרה מטוס ג'מבו, מי שהיה שומע דבר כזה היה אומר "זו שטות". "ליצור חלבון אחד זה יותר מסובך", אמר אותו מדען. ואלו דברים שכל הזמן מתהווים. להסתכל בעולם ולשאול איפה אלוקים, זו שאלה אנושית, אך אז השכל צריך לומר - לא ייתכן שהעולם פועל בלי אלוקים.
וכך מתוך תחושת וודאות שה' נמצא כאן ומחייה את הכול יש מאין, גם האדם צריך להתעורר בתשובה ולומר יש אלוקים בעולם, לחזק את התחושה עד כדי מצב קיומי, בתקיעת השופר בראש השנה, ולהגיע ביום הכיפורים למצב העליון ביותר של ההכרה, באמירת "ה' הוא האלוקים". כשיגיע לכך, התחושה תהיה לא רק בימים הנוראים, אלא גם קיומית בכל השנה כולה, שכן היא נצרבה עמוק בתודעה שלנו.
הכול מתחיל ברצון
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מר"ץ; מבשרת ציון
כבר נכנסים אנו לימי הדין, ו...העולם כמנהגו נוהג. אווירת ההכנה לימים אלו, שהייתה ניתנת למישוש בעיירה, אינה מורגשת כלל ברחובות ערינו וכפרינו. רבים המזדרזים לצאת לעבודתם מבית הכנסת בטרם ישמע קול השופר, וכמעט אין איש מתעורר ושם על לב. נותרו לנו איים של הכנה אמיתית ברוב הישיבות, אולם לא הצלחנו להפנים את האווירה של הישיבה בלבבות, באופן שגם אחרי סיום תקופת הלימוד הישיבתי, ימשיכו בוגרי הישיבות לחיות את 'אלול' כמתבקש.
בראש השנה הרמנו קולנו כשופר וצעקנו: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". אם ברצוננו להיות אמיתיים, כל אחד משלושה אלה מחייב הכנה. הרמב"ם פוסק כי ביום הכיפורים חובה על כל אחד לחזור בתשובה: "והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ביום הכפורים".
אי אפשר לחזור בתשובת אמת באמירה הסתמית כי תשובה מעבירה את רוע הגזירה, אי אפשר לפנות בתפילה מבלי להתכונן לקראתה, ואי אפשר להיות בעל צדקה המעבירה את רוע הגזירה ברגע אמירת המשפט הנ"ל. חודש אלול ועשרת ימי תשובה, עניינם בהכשרת הלבבות והמעשים לעמוד מול בורא העולם ומנהיגו בימי הדין הקדושים הבעל"ט.
לכן נאמר כי הכול מתחיל ברצון. רבש"ע טבע בכל יצורי אנוש את הרצון להתקדם, לשפר, להשתלם, כדי שאדם לא יעמוד ביום צאתו מהעולם בנקודה בה נכנס לעולם. רוב בני האדם ממצים את טבעם זה בשיפור חייהם הגשמיים. מתקדמים ומשתלמים במזון, בדיור, בתקשורת, בבידור, במעמדם החברתי וכדומה.
אולם מי שאמונה ואהבה מחיים את נפשו, חיי הגוף אינם מספקים את רצונו הטבעי לשיפור והשתלמות חייו. מרגיש הוא באופן הכי אמיתי שהרצון להשתלמות יתמלא רק בשיפור חיי נשמתו. שני האלפ"ים - אמונה ואהבה - הם אבני היסוד לרצון להתקדם בחיי הנשמה.
בתפילת העמידה אנו פונים לקב"ה בבקשה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלימה לפניך". שני התו"ים - תורה ותשובה, הם המסגרת לתשובה שלימה, מתוך תורה מגיעים לתשובה, ומתוך התשובה - מתעלה התורה. התורה מדריכה אותנו מהי מצוה שלמה, מהי מידה טובה שלמה, מהו צדק וצדקה בשלמות, גם מה הן אהבה ואמונה אמיתיים ושלמים. כל חיינו יכולים וצריכים להיות מהלך נפלא ומרומם, של שיפור ושדרוג עבודת ה' שלנו.
כבר הדגיש גדול דורו והדורות שמאז, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שתשובה אינה דווקא חזרה מחטא, אלא כל התקדמות ושיפור, כל עליית מדרגה לדביקות בה' יתברך - היא תשובה מבוקשת ומתקבלת. בחודש אלול, כשאנו מתכוננים לימי הדין והרחמים, ועוד יותר בעשי"ת - בהם עלינו לתת דין וחשבון על עבודת השנה שעברה, ולהבטיח לעצמנו המשך העבודה בשנה המתחדשת לטובה - הרצון להשתלמות הרוחנית מתוך אמונה ואהבה, מוליך אותנו לתורה ולתשובה. התבוננות פשוטה בדברי חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך", מהי נקודת הפתיחה העכשווית, ומהי המגמה המקווה בעתיד המתוכנן, מכוונים את נקודת הרצון לכיוון הנכון.
דא עקא שלפעמים מתלבש היצר הרע באצטלא של היצר הטוב, ומעמיד לפנינו מטרות ומטלות גבוהות מכוחנו , שאי אפשר לעמוד בהם. הנפילה ממילוי הרצון המזויף והמוגזם, מייאש ומפיל את הרצון להמשיך. מי שמכוון את הרצון לשני הא' ולשני הת', ורוצה באמת לשפר את מצבו הרוחני, צריך לבנות את תוכנית הפעולה מתוך הכרת כוחותיו, באופן שעבודת ההשתלמות תבוא בשמחה ובטוב לבב.
כאנשי אמונה ואהבה, שכל חיינו מוקדשים לתורה, למצוות ולעבודת ה', כמה חבל להיכנע ליצר הרע, המנסה להשכיח מאיתנו אמיתות פשוטות אלה, ולכבות אצלנו את האש הטבעית הבוערת בימים אלו. חזק ונתחזק בעבודת ה'. נגביר חיילים בכל שטחי עבודתנו הרוחנית, ונזכה לשנה טובה ומאושרת עם כל בית ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









