בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • שירות לאומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת אשר

undefined
4 דק' קריאה
חודשים שאני שוברת את הראש היכן לעשות את השירות לאומי בשנה הבאה. עברתי את כל חלקי הארץ וטרם מצאתי. להפתעתי בחתונה אתמול פגשתי שמיניסטית אחת, שהצהירה שהיא הולכת ללמוד במקום לשירות לאומי, ונימקה את דבריה באריכות. לראשונה התחלתי להרהר, האם ללכת לשירות לאומי? אם כן - כמה, למה ומתי?

---------
"השרות" - חינוך לנתינה
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת כפר הרא"ה וראש ישיבות בנ"ע
בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה - לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנא, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה. למשל, בתי הבכורה בלהה יצאה עם ארבע בנות נוספות לעסוק בהוראה בישובי הנגב, כשהן מודרכות ע"י נשות הרמי"ם מישיבת כפר מימון. כך הוקם השירות הלאומי לבנות.

כאמור: השרות נולד כדי לחנך את הבנות לנתינה! הקב"ה יצר את האדם בצלמו. כשם שהקב"ה גומל חסדים, זן ומפרנס לכל "מביצי כינים עד קרני ראמים", כך תפקידו של האדם העשוי בצלמו לגמול חסדים! לכן לא יצר הקב"ה את הכל, אלא השאיר מקום לאדם שיפַתח את העולם, שהרי לא נאמר "אשר ברא אלוקים ועשה" אלא "אשר ברא אלוקים לעשות". חטאו הגדול של האדם היה בכך, שעוד לפני שנתן משהו לעולם, לקח מן העולם ממה שנאסר עליו לקחת! האישה נוצרה לנתינה, להיות "עזר כנגדו". בדרך כלל "עזר", אבל לעיתים כשהאיש מלא בתאוות הלקיחה, על האישה לעזור לאיש בכך שהיא "כנגדו" כפרוש חז"ל: "מנגדתו". ובזו נשתבחה: "כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון".

הנתינה צריכה להיות מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הכרח וכפיה. ההתגייסות לצבא חסרונה בכך, שהבנות לא נותנות שם מתוך רצון אלא מתוך הכרח, שהרי עצם הגיוס לצבא הוא הכרח. זאת מלבד, שהאוירה החילונית בצבא עומדת בניגוד גמור לחינוך שהבנות מקבלות במשך ארבע שנים באולפנא. (את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שייכו פרשני המקרא ואף המדרש למשה רבינו ולתלמידי חכמים. בויקרא רבה דרשוהו על הקמחית, שזכתה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים בחייה, בזכות צניעות יתירה שנהגה בתוך ביתה פנימה. דרשנים מסבירים פסוק זה, שדרכן של נשים לעסוק בצורכי הבית "פנימה" ולא לעסוק בדברים שהם מחוץ לבית).

לסיום - חשוב לחנך את הבנות לנתינה, גם לא כתחליף לצבא. ויזכנו הקב"ה לראות בבניין ציון וירושלים מתוך אווירת נתינה מפוארת.

---------
הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת 'הר ברכה' ורב הישוב
סוגיית ה"שירות הלאומי" מורכבת מצדדים שונים. לפני הכל, ברור שכאשר בת יוצאת למקום בעייתי, וחוזרת משם ירודה מבחינה דתית, הרי שיצא שכרה בהפסדה. ולא רק היא ניזוקה אלא גם כלל ישראל הפסיד מכך. וזו מצווה הבאה בעבירה. ולכן אין ללכת למקום שאינו מושגח כראוי על ידי אנשים יראי שמים.עוד ברור, שכל מי שעושה חסד עם ילדים טעוני טיפוח או חולים וכיוצא בהם, במסגרות מסודרות - מקיימת מצווה.

השאלה היא כיצד ניתן לתרום את התרומה המיטבית לעם ישראל. וכאן מוכרחים לעמוד על הבעיה שנוצרת בעקבות השירות הלאומי, שתחילת הלימודים להשכלה גבוהה נדחית בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים לערך.

וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלא להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שיישארו רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.

לא כאן המקום להאריך בחישובים כלכליים, אולם בנוסף לשיקולים שהוזכרו, יש לבחון את עלות השירות הלאומי לעומת התועלת. בת שירות עולה למדינה כשלושת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש. יתכן שאם את הסכום הזה היו נותנים לחלק מהמובטלים, היו פותרים באחת, בעיה חברתית קשה, ואף חוסכים כסף לאוצר המדינה.

שיקולים אלו אינם שיקולים פרטיים אלא כלל ישראליים. מפני שאם בעקבות ההתנדבות ודחיית הנישואים והלימודים הגבוהים אחוז מסוים מן הבנות, אפילו עשרה אחוז בלבד, לא ירכשו מקצוע ההולם את כשרונן, ועשרים אחוז לא ינשאו בגיל המתאים להן, עם ישראל יחסר משפחות שיבנו אותו בארצו, ויחסר נשים שיוכלו לתרום לשגשוגו. המשמעות הדמוגרפית לאיחור גיל הנישואין בשנתיים הוא משמעותי, ולא כאן המקום לפרט את החישובים.

---------
התנאים ל"שירות" מוצלח
הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת בנ"ע מירון
בעיקרון מוסד ה"שירות הלאומי" הוא רעיון מצוין. יש בו מסר חינוכי בסיסי בתחום הנתינה וההתנדבות. בנוסף - בנות רבות, שכשרונותיהן ויכולותיהן לא באים לידי ביטוי בתקופת לימודיהן, מתגלות לפתע במסגרת שנות השירות כ"מוסד" פרטי שכל כולו גמילות חסד. עם זאת, יש לנקוט זהירות יתירה כאשר באים לשבץ את הבנות בתחומים השונים. ההחלטה לגבי מקום השירות ותחום הפעילות, היא לעיתים החלטה גורלית הגובלת ב"פיקוח נפש", הן מבחינה רוחנית והן בכל הקשור להמשך בניית (או אי בניית) אישיותה של הנערה. הבעיה גדולה במיוחד, כאשר אין התאמה בין המקום ותחום השירות לבין יכולותיה של הבת, או כשהסביבה האנושית מתגלה כבעיתית.

באולפנא שלנו, לאחר שנים רבות בהם אנו שולחים בנות לשירות הלאומי וכן קולטים בנות לשנת שירות באולפנא, הסקנו מסקנות המתבקשות מהמציאות בשטח:

ראשית - יש מקומות ותחומי פעילות, שיש לעשות הכל על מנת שהבת לא תגיע לשם (והגיע הזמן למחשבה מחודשת לגבי מקומות אלו). במקומות מסוימים יש להתייעץ עם סמכות רוחנית גבוהה. שנית - כאולפנא, עלינו להיות מעורבים בבחירת התחום והמקום. ואכן, מסורת היא אצלנו, שכל הבנות עוברות דרכנו טרם ההחלטה לשיחה אישית לצורך הכוונה והדרכה. רצויה הנחייה לקראת השירות ע"י רב או דמות תורנית אחרת!

שלישית - רצוי לשלב לימודים במדרשה כשהדבר אפשרי, על מנת שהבת גם תקבל בזמן שהיא מעניקה. בנוסף, רצוי שהבת תהיה במעין "חממה" כגון: שירות באולפנא, קשר עם גרעין תורני ומשפחות מאמצות בעלות אופי תורני, מקום שיש בו רכזת שירות בעלת אישיות חמה ותומכת המעורבת בפרטים, שיעורי תורה סדירים המתקיימים ע"י דמות רוחנית ועוד. לאור ניסיוננו, הכנה מדוקדקת ומפורטת, ו"חממה" כזו הם תנאי ליציאתה של הבת לשירות הלאומי.

לסיכום: השירות הלאומי הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטה. ישנן בנות רבות המצליחות להעלות חיוך על פניהם של קשישים, מוגבלים וילדים הנזקקים לסיוע לימודי, פיזי ונפשי, ועל כן תבוא הברכה עליהן ועל המופקדים והמובילים של מפעל אדיר זה. יבורכו העושים והמֵעשים!

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il