ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנחנו יוצאים מיום הכיפורים. כמו שראינו בסדר עבודתו של כהן גדול, גם כשהכהן עובר מעבודת פנים לעבודת חוץ, שלכאורה היא פחות בדרגה, הוא מקדש ידיו ורגליו וגם טובל. הרב מדבר על זה באורות התשובה ואומר שכשנמצאים בגובה גבוה, צריך לרדת בהדרגה. זה גם עניינם של ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות. היינו במרומים, במעין עולם הבא, וקשה לרדת אל המציאות, אז יש ארבעה ימים, צריך שלב בינים, כדי להתאזן. חז"ל אומרים שבימים האלה אין חשבון לעבירות, 'אך ביום הראשון' שנאמר ביום הראשון, אומרים חז"ל, ראשון לחשבון עוונות. החשבון מתחיל בראשון של סוכות. בדרך כלל לא נוהגים לנצל את המצב הזה..... אבל אכן הגענו לגבהים גדולים וצריך סייעתא דשמיא להמשיך את הגובה הזה לתוך המציאות. לא צריכים להישאר בו אלא לדעת לקחת מהימים שעברנו, ששיאם היה ביום הכיפורים, ולהמשיך אותם הלאה.
בעצם השיא של הימים האלה, של חודש אלול, ראש השנה, יום כיפור וסוכות זה שמחת תורה. אנחנו עוד עולים במדרגות, במובן אחר. שאלו אותי מה מיוחד בחג הסוכות שזה זמן שמחתנו. ראשית כל, כך התורה אומרת, שיש מצווה לשמוח בחגים ובסוכות 'והיית אך שמח', כלומר כתוב פעמיים להיות בשמחה. וכאשר זה בא לאחר יום הכיפורים, שנטהרנו והתעלינו, ואחר כך אנחנו נכנסים לסוכה, ונוטלים הלולב, אנחנו נמצאים בצילא דמהימנותא, אז אם נמצאים באווירה כזו של מצוות זה זמן שמחתנו. ענייננו בשמחה הוא לשמוח בעבודת ה'. לשמוח שיש לנו את ריבונו של עולם ושאנחנו זכינו להיות בניו בחיריו, יחידי סגולה, ושהוא נתן לנו ימים טובים. בימים האלה יש לנו קשר מיוחד עם ריבונו של עולם. בזמן שבית המקדש היה קיים היינו אורחים כביכול של ריבונו של עולם. "יֵראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך", מצווה להראות בבית המקדש. ואם אין את זה בפועל, יש את זה בכוח, שאלו ימים של התרוממות, ימים של הופעת שכינה באופן גדול יותר מבשאר הימים. אני מאחל לכולם שיהיה גמר טוב ושנדע לנצל את הימים האלה בצורה הטובה ביותר, של התרוממות והתקדמות.
בסך הכול עברו עלינו ארבעים יום נפלאים, מעין הימים שבהם משה רבינו עלה ושהה בהר סיני. הוא לא ירד באמצע אף פעם... אנחנו לא זכינו ללמוד מכלי ראשון כמו שמשה רבינו זכה ללמוד מריבונו של עולם. אנחנו לומדים את תורת ה' ממשה רבינו דרך כל הדורות. באמת אלו היו ימים גדולים.
אנחנו בכלל צריכים לדעת להעריך את הגודל של מה שאנחנו עושים, אף על פי שזה נראה רגיל. הזכות ללמוד את דבר ה', הזכות לקיים מצוות. לחיות באווירה כזו שאנחנו כל הזמן זוכים להיות קרובים לריבונו של עולם, עומדים לשירותו, שמחים לקיים מצוותיו וחוקותיו, להפוך את זה למציאות חיה.
סדר יום בבין הזמנים
שאלו אותי איך בחור צריך לסדר את הלו"ז שלו לבין הזמנים. בבין הזמנים של סוכות, שיש בו חג כמובן לעסוק בענייני החג. אני לא חושב שמתאים לטייל במדבריות בחג הסוכות במקום שאין סוכה, ובכלל, לעשות את המטרה של ההליכה לעיקר, גם לא מתאים בחול המועד. הולכי דרכים שהם פטורים מהסוכה הם אלו שבין כה וכה היו צריכים ללכת, ועכשיו נזדמן החג והם צריכים ללכת לדרכם, והם פטורים מהסוכה. אבל מי שמנצל את החג להיות הולכי דרכים, כלומר לטיול, זה לא נקרא הולכי דרכים. כך פסקו כמה מגדולי הדור בדורנו, שהולכי דרכים זה מי שהיה צריך ללכת לעסקיו וכדומה, ועכשיו זה חול המועד אבל הוא חייב ללכת, רק הוא פטור מסוכה. אבל אני לא חושב שבטיולים יזומים המטיילים פטורים מהסוכה. רק אם אדם הולך לקבל פני רבו, הוא פטור מסוכה, כי זה עוסק במצווה שפטור מהמצווה.
אז מה עושים בימים האלה? שמחים בעבודת ה', לומדים, הולכים למעין עליה לרגל, לכותל, לשיעורי תורה. אילו זכינו היינו עושים ימי לימוד בירושלים, ובלילה שמחים בשמחת בית השואבה, כך היה בזמן שבית המקדש היה קיים.
דווקא בחג הסוכות כמעט לא למדו, עשרים וארבע שעות הייתה תוכנית שלמה 'לא ראינו שינה בעינינו' כל חג הסוכות, עד כדי כך שהגמרא מקשה איך יכול להיות, הרי אי אפשר להיות ער יותר משלושה ימים. אדם שנודר שלא יישן שלושה ימים מלקים אותו וישן לאלתר כי זה בלתי אפשרי שלא לישון שלושה ימים. הגמרא עונה שהם היו מנמנמים אחד על כתפי חברו בזמן הריקוד. אם כך היה ריקוד מאוד מעניין... היו רוקדים ורוקדים ולפני עלות השחר היו רוקדים תוך כדי נמנום אחד על כתפי חברו, אולי בתורנות... בכל אופן זו הייתה שמחה גדולה מאוד. אדם מקיים מצוות בשמחה הוא זוכה למדרגה גבוהה. כך אומר האר"י ז"ל שכל ההשגות הגדולות שזכה להן היו בגלל שקיים מצוות בשמחה.
זה עניינם של הימים המיוחדים האלה. משה תיקן לישראל שבחג יהיו עוסקים בהלכות החג, אז אפשר ללמוד מסכתות סוכה, מועד קטן, חגיגה וביצה. חלק מהמסכתות אפשר ללמוד עוד פעם בכל חג, חגיגה וביצה אפשר ללמוד גם בשבועות, ומועד קטן גם בפסח, אבל לא בשבועות כי אין לנו חול המועד. זה באמת העניין, שבחורי ישיבה צריכים להיות מצויים לא רק במסכת שלומדים אלא גם בענייני החג. ללמוד לפחות משניות. לאח של סבי הייתה תוכנית לימוד, הוא היה תלמיד חכם מאוד גדול, כל ערב שבת הוא היה לומד מסכתות שבת ועירובין. כך הוא התכונן לשבת. לפני כל חג היה לומד את המסכת של החג. אם לא הספיק הכול, למד לפחות עשרות דפים. כך כתוב בתוכנית הלימוד שלו. היה לו דף שבו כתב תכנית איך ללמוד. זו מדרגה. אני לא אומר שכל בין הזמנים צריך ללמוד כל הזמן. כל אחד לפי הכוחות שלו ולפי היכולות שלו, אבל ודאי שאי אפשר שיעבור יום בלי ללמוד, לא רק לימוד של כמה רגעים, אלא לעשות קביעות שאי אפשר לעבור עליה, כמו שאי אפשר לעבור יום בלי שלוש תפילות שחייבים, כך גם מצוות תלמוד תורה הוא חלק מסדר היום שאי אפשר בלעדיו. בבין הזמנים לא לומדים כל היום, אבל צריך איזו קביעות מסוימת. אני לא רוצה להגיד כמה כי זה משתנה מאדם לאדם.
הידור בארבעת המינים
שאלו אותי מה עדיף, האם לקנות ארבע מינים בקופסא יחסית בזול, או לבחור בעצמו את היותר יפים ומהודרים. אם יש אפשרות לבחור ודאי מצווה לקנות מהודרים. אם יש בקופסא מהודרים מה טוב, לא חייבים להוציא כסף אם יש מהודרים בהוצאה קטנה. אני לא יודע גם מה האפשרות של הבחורים להוציא הוצאות. אבל אם השאלה עקרונית, ודאי שיש מקום לחפש את המהודרים בכשרות וביופי אם אפשר, כל אחד לפי האפשרות שלו. אנחנו היינו בעבר מחפשים הרבה שעות, אבל המצב השתנה. פעם לא היו הרבה אתרוגים מהודרים. היום יש כל כך הרבה אתרוגים שאין בהם כלל בעיה, שהם לכתחילה כשרים. לעומת זאת בלולבים יש יותר בעיות, קשה מאוד למצוא לולבים סגורים, לפעמים אפשר לראות ולבדוק עשרות לולבים עד שמוצאים סגור עד הסוף. אמנם זה לכתחילה ויש הרבה דעות שלא צריך שהלולבים יהיו סגורים לגמרי אלא מספיק רוב או שיהיו סגורים עד פחות מטפח. הלולבים היום פחות מהודרים. גם הדסים משולשים אפשר להשיג היום במחירים סבירים. ברוך ה' יש היום שפע בשוק, אך בעיקרון, כמובן שצריך להדר במצוות. אין זה ביטול תורה ללכת לחפש.
ברכותי לכולם, שיהיה חג מרומם, חג שמח, זו המצווה של החג, השמחה, שתהיה שנה טובה, גמר טוב, לכולם.
֎ ֎ ֎
לקבלת השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227
מה מברכים על פיצה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
