ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סוכות בבית?

בית מדרש חגים וזמנים סוכות שמחת החג Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ד

סוכות בבית?


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שבשנה אחת לא נמצאו אתרוגים בעירו. הגיע ערב סוכות, ואנשי הקהילה חששו שהם ורבם יפסידו את מצוות ארבעת המינים, ויצאו לאם הדרך להמתין לעוברים ושבים, בתקווה שיעבור יהודי שברשותו אתרוג.
והנה, עבר במקום יהודי עשיר שברשותו אתרוג. ביקשוהו הממתינים למכור להם את האתרוג, או לחילופין לחוג עימם את החג, אך העשיר סירב בטענה שיש לו כסף רב, וברצונו לחוג את החג עם בני משפחתו ואתרוגו.
התחננו הממתינים, שיעתר לבקשתם, כדי שלצדיק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, יהיה אתרוג בחג, ויפעל ישועות לכלל ישראל, אך העשיר סירב בתוקף. לאחר תחנונים רבים, הסכים העשיר לבקשה, ובתנאי שהצדיק יבטיח לו שיזכה לעולם הבא.
פנתה החבורה למעונו של הצדיק, ורבי לוי יצחק שמח מאד למראה האתרוג. גילו לו השליחים, על ההבטחה המיוחדת שהבטיחו לעשיר, ופניו לבשו עננה.
כשיצאו בני החבורה ממעונו, שלח בחשאי שליחים שיצוו את כל בני העיר, לבל יהינו לארח את העשיר בסוכתם, ובמקום זה – יציעו לו להתארח בביתם.
הגיע ליל התקדש חג. העשיר חזר למלון, ששכרה לו קהילת ברדיטשב, וביקש להיכנס לסוכה. אך בעל המלון אסר זאת עליו בתוקף, והציע לו לסעוד את סעודת החג בחדרו. העשיר ניסה להתווכח ולטעון, שחיוב גמור מהתורה לאכול בסוכה, אך ללא הועיל. בצר לו, פנה העשיר לסוכות הסמוכות, אך בכולם נענה בתשובה דומה – בני הקהילה ישמחו לארחו בבית אך לא בסוכה.
לבסוף, בחוסר ברירה, פנה לביתו של הצדיק, אך רבי לוי יצחק הסכים להכניסו לסוכה רק בתנאי... שיוותר על ההבטחה לעולם הבא.
בהקרבה גדולה, החליט העשיר לוותר על העולם הבא, ובלבד שיזכה לקיים את מצוות ה' ולשבת בסוכה. כששמע הצדיק את החלטתו, הכניסו במאור פנים לסוכה ואמר – כעת אני מבטיח לך שתהיה במחיצתי בעולם הבא, אך רציתי שתזכה לכך בזכות ולא בחסד.
סיפור זה הוא משל לעבודת הנפש של חג הסוכות. בסוכות אנו מאחדים שתי תכונות נפש הפוכות. מחד – אנו יושבים בסוכה, דירת עראי. ישיבה זו מובילה את האדם לתחושת ביטול לה'. האדם יוצא מביתו-מבצרו ושם מבטחו בה'.
לעומת זאת – במצוות ארבעת המינים, האדם אוחז את היבול של השנה הקודמת, ועימם מתפלל ומודה לה'. אחיזה זו יש בה מהתחושה, שהנה יש לאדם רב. כך יכול האדם להתמלא בתחושת כוח.
אולם, החידוש הגדול של חג הסוכות הוא דווקא בשילוב של שני הכוחות. האדם לוקח את היבול של שנה שעברה, ועימו מודה לה' ובנוסף - מתפלל על הגשם של שנה הבאה. כך, לומד האדם, שדווקא מעמדת שיא כוחו, עליו לזכור שהכול מהבורא. חג האסיף (תחושת הכוח) הוא גם חג הסוכות (הביטול לה'). חג השמחה (זמן שיא) הוא גם חג האמונה (סוכות, צילא דמהימנותא). קל לזכור את ה' ברגע של קושי, חידוש גדול יותר הוא לזוכרו מעמדת חוזק.
מי שזוכר את ה' מעמדה כזו, זוכה לקבל שפע של גשם בחורף הבא עלינו לטובה, כי מי שיודע להפנות את כל כוחותיו לה', זוכה שכוחותיו ימשיכו.
בסיפור, העשיר רוצה לזכות להמשכיות – עולם הבא. בתחילה הוא חושב לזכות בכוחות אלו מעמדה של כוח. אך רבי לוי יצחק מוביל אותו למקום של ביטול. רק בשעה שהוא מוכן להקריב את העולם הבא למען ה', הוא זוכה בכוחות אלו בשלימות.
וכך אנו מנענעים בלולב בהלל. בתחילה ב – הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. יש לנו כוחות. אחר כך ב – 'אנא ה' הושיעה נא', תחושת הביטול ונתינת הכוחות לה'. ולאחר שנתנו את כל כוחותינו לה', אנו זוכים שוב לכוחות חדשים, ואפשר להודות – הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
חג שמח!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il