ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שנה אחת הוחמר מצב היהודים ביותר. המשטרה החשאית הגבירה את פשיטותיה על בתי היהודים ועצרה רבים מהם באשמת היותם "אויבי המדינה". אשתו של מיכאל חששה מאוד לשלום בעלה והתחננה בפניו שיעזוב את העיירה לזמן מה, עד שירד הלחץ מצד השלטון. מיכאל ידע כי הצדק עמה, אבל ביקש ממנה להמתין עד אחרי ראש השנה, שהרי מי ידאג למניין ביום הדין ומי יתקע בשופר אם לא הוא?!
ימי ראש השנה עברו בשלום, ומיכאל ניסה להשיג מאשתו ארכה נוספת. הוא פנה אליה וטען שאינו יכול לעזוב לפני יום כיפור, וגם הבטיח כי לאחר שיצום, יתפלל ויחזור בתשובה ביום הקדוש, ייצא מעיירתם וימצא מקום מקלט עד יעבור זעם.
יום הכיפורים עבר אף הוא בשלום. המשתתפים במניין הנסתר לא הפצירו במיכאל להישאר בעיירה, אבל ידעו היטב שחג סוכות ללא מיכאל, כלומר ללא הסוכה בחצרו, וללא האתרוג והלולב שהצליח תמיד להשיג, לא יהיה שמח כלל. אשתו טענה כלפיו שידידיו לא מונעים ממנו ללכת, ביודעם מהי הסכנה האורבת לו, אבל מיכאל אמר שהוא יודע כי רצונם הפנימי הוא שיישאר עמם. הוא אמר לה שיבנה בזהירות רבה את הסוכה בפינה נסתרת מאחורי המחסן, וגם הבטיח שלאחר שמיני עצרת ייסע מיד...
מיכאל בנה סוכה קטנה, הסתירה היטב וכיסה אותה בסכך. יהודי הסביבה קידשו ואכלו בסוכה בזהירות מופלגת ובשמחה רבה, אולם דאגת אשתו של מיכאל הלכה וגברה. היא לא היתה מסוגלת לתפקד בימי חול המועד, וממש התחננה בפניו שיסע עוד בימי החג לעירו המרוחקת של אחיה, שם ימצא מקלט בטוח. מיכאל לא יכול היה לעמוד בפני צערה ותחנוניה והבטיח לה שהערב, כאשר יעביר שיעור תורה בסוכה, יעדכן את המשתתפים על יציאתו, ולמחרת בבוקר יצא לדרכו.
לאחר השיעור בסוכה שב לביתו. הוא היה צמא ומזג לעצמו כוס מים במטבח, ואז נזכר כי לפי מנהג החסידים יש לשתותם בתוך הסוכה. הוא לא התעצל, לבש את מעילו ויצא בחשיכה אל סוכתו עם כוס המים שבידו. הוא ברך מתחת לסכך "שהכל נהיה בדברו" ולגם את הכוס עד תומה. לאחר מכן התנמנם מעט בגלל עייפותו הרבה, ואז שמע לפתע נקישות חזקות על דלת ביתו.
"פתחו את הדלת. זו המשטרה!", נשמעה הצעקה היטב.
אשתו פתחה את הדלת. האורות נדלקו והשוטרים ערכו חיפוש יסודי בתוך ביתו, לקול בכיין של הילדות המבוהלות. הם נכנסו לכל החדרים, בדקו בכל מקום שבו היה ניתן להסתתר, ממש הפכו את הבית, אך לא מצאו את מיכאל בתוכו. לאחר כשעה ארוכה של חיפושים מדוקדקים, שמע מיכאל שהצטנף בסוכתו הנסתרת, שוטר אחד אומר לרעהו: "הייתי בטוח שנתפוס את הציפור הזאת, והנה, היא ברחה לנו מהידיים..."
אחד השוטרים האיר בפנסו הלוך ושוב על החצר החשוכה, אבל לא הבחין בדבר מה חשוד. הם הסתלקו בהבטיחם לאשתו כי יחזרו בקרוב. מיכאל לא איבד זמן. לאחר שווידא כי השוטרים עזבו, נכנס לביתו במהירות, ארז לעצמו כמה חפצים חיוניים והניחם במזוודה, ומבלי שיספיק כמעט להחליף מילה עם אשתו, נמלט מיד לתחנת הרכבת. הוא עלה על הרכבת הראשונה שנעצרה מבלי לדעת לאן היא נוסעת. העיקר להסתלק מהמקום.
לאחר כמה ימים הגיע לביתו של גיסו, אחיה של אשתו. אחרי שבועיים שלח גיסו מכתב לאחותו, ובו רמז לה שבעלה נמצא אצלם. רק לאחר כמה חודשים התאחדה משפחתו של מיכאל בעיר רחוקה. אז סיפר בנחת לאשתו ולבנותיו איך ניצלו חייו בזכות ההידור החסידי במצוות סוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
