ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"(בראשית א' ב)
כיצד היה נראה העולם במצב זה? מצב של בריאה, אחרי צאת היש מתוך האין במאמר אלקי, שהרי המאמר הראשון הוא "בְּרֵאשִׁית".
רש"י מסביר: "שהתמהון וההשתוממות גרמו למבוכה והכל כתוצאה מן הריקנות. מעל הריקנות ריחף כסא הכבוד ב"רוח פיו" של הקב"ה.
'רשב"ם' נכדו ו'אבן עזרא' מסבירים רוח כפשוטו.
כך גם הרד"ק וז"ל: "ורוח אלהים - סמך אותו לאלהים בעבור היותו שליח ה' להתנועע על פני המים וליבשם קצת כמו שפירש החכם ראב"ע ז"ל. ואפשר שסמך אותו לאלהים לפי שהיתה חזקה, כי מנהג הלשון כשירצה להגדיל הדבר סמך אותו לאלהים".
הרמב"ם והרמב"ן בעקבותיו מסבירים כי התוהו הוא אומנם חומר, אך ללא צורה (מושגי יסוד בלשון הפילוסופים של תקופתו ואכמ"ל).
נחלקו הראשונים גם מהי משמעות הביטוי "מְרַחֶפֶת".
לרש"י: הריחוף משמעותו תנועה.
הרמב"ם והרלב"ג בעקבותיו פירשו מלשון מנוחה.
בעברית של ימנו הריחוף מקביל לדאיה שהוא מעוף ללא הנעת הכנפיים, דומה לפירוש השני שהבאנו.
האברבנאל מוכיח כרש"י מדברי ירמיהו:
"לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי יְקֹוָק וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ " (כ"ג ט).
וז"ל: "הוא נגזר מלשון רחפו כל עצמותי שענינו הרעש וההתנועעות הבלתי מסודר...וענין הכתוב יורה שאמר 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו' שהם כלם תנועות לא מנוחת וכלל הענין שמרחפת מורה על התנועה או על ההנעה וההתעוררות לתנועה והוא אמרו 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף' שבבא הנשר עליהם ינשב ברוח כנפיו באופן שיעירם ויקיצם משנתם כדי שיוכל ללקחם ולשאת אותם על אברתו... תהיה מלת מרחפת מורה על ההערה וההנעה שעושה במים שהוא רמז לעלול".
הדוגמה שמביא האברבנאל משירת האזינו: "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" להסבר "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מביאה אותו למסקנה כי ההקבלה היא הרבה יותר נרחבת.
נשווה את פסוקנו בבראשית לפסוקים בשירת האזינו:
"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ:
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו" (דברים ל"ב י-יא).ֹ
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו" (דברים ל"ב י-יא).ֹ
ה"תֹהוּ" מופיע בשני המקורות, ה"בֹהוּ" הוא "יְשִׁמֹן" כפי שרש"י הסביר, "מְרַחֶפֶת" מקביל ל"יְרַחֵף". אם כך, נוכל להמשיך ולטעון כי "יְבוֹנְנֵהוּ" מלשון בינה מקביל ל"ברא" ו"יִצְּרֶנְהוּ" מקביל ללשון "יצירה". אם כל זה נכון אזי, "יִמְצָאֵהוּ" יתפרש לא מלשון מציאה אלא מלשון המצאה, חידוש, בריאה.
המסקנה מהקבלה זו מאוד מעניינת. התורה פותחת בתאור הבריאה של העולם בידי הקב"ה - מעשה בראשית. תכלית בריאה זו ביציאת מצרים. לכן, התורה מסתיימת בשירת האזינו שם מצויה ההקבלה בין בריאת העולם לבריאת עם ישראל במדבר הריק "בְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן".
התהליך שמתחיל בבראשית מגיע לתכליתו רק עם הימצאותו של עם ישראל בעולם.
כמה אחריות מטילה ההקבלה הזו על כתפנו!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עניינו של ט"ו בשבט?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תהיו חמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
