ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"(בראשית א' ב)
כיצד היה נראה העולם במצב זה? מצב של בריאה, אחרי צאת היש מתוך האין במאמר אלקי, שהרי המאמר הראשון הוא "בְּרֵאשִׁית".
רש"י מסביר: "שהתמהון וההשתוממות גרמו למבוכה והכל כתוצאה מן הריקנות. מעל הריקנות ריחף כסא הכבוד ב"רוח פיו" של הקב"ה.
'רשב"ם' נכדו ו'אבן עזרא' מסבירים רוח כפשוטו.
כך גם הרד"ק וז"ל: "ורוח אלהים - סמך אותו לאלהים בעבור היותו שליח ה' להתנועע על פני המים וליבשם קצת כמו שפירש החכם ראב"ע ז"ל. ואפשר שסמך אותו לאלהים לפי שהיתה חזקה, כי מנהג הלשון כשירצה להגדיל הדבר סמך אותו לאלהים".
הרמב"ם והרמב"ן בעקבותיו מסבירים כי התוהו הוא אומנם חומר, אך ללא צורה (מושגי יסוד בלשון הפילוסופים של תקופתו ואכמ"ל).
נחלקו הראשונים גם מהי משמעות הביטוי "מְרַחֶפֶת".
לרש"י: הריחוף משמעותו תנועה.
הרמב"ם והרלב"ג בעקבותיו פירשו מלשון מנוחה.
בעברית של ימנו הריחוף מקביל לדאיה שהוא מעוף ללא הנעת הכנפיים, דומה לפירוש השני שהבאנו.
האברבנאל מוכיח כרש"י מדברי ירמיהו:
"לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן מִפְּנֵי יְקֹוָק וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ " (כ"ג ט).
וז"ל: "הוא נגזר מלשון רחפו כל עצמותי שענינו הרעש וההתנועעות הבלתי מסודר...וענין הכתוב יורה שאמר 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו' שהם כלם תנועות לא מנוחת וכלל הענין שמרחפת מורה על התנועה או על ההנעה וההתעוררות לתנועה והוא אמרו 'כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף' שבבא הנשר עליהם ינשב ברוח כנפיו באופן שיעירם ויקיצם משנתם כדי שיוכל ללקחם ולשאת אותם על אברתו... תהיה מלת מרחפת מורה על ההערה וההנעה שעושה במים שהוא רמז לעלול".
הדוגמה שמביא האברבנאל משירת האזינו: "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" להסבר "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מביאה אותו למסקנה כי ההקבלה היא הרבה יותר נרחבת.
נשווה את פסוקנו בבראשית לפסוקים בשירת האזינו:
"יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ:
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו" (דברים ל"ב י-יא).ֹ
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתו" (דברים ל"ב י-יא).ֹ
ה"תֹהוּ" מופיע בשני המקורות, ה"בֹהוּ" הוא "יְשִׁמֹן" כפי שרש"י הסביר, "מְרַחֶפֶת" מקביל ל"יְרַחֵף". אם כך, נוכל להמשיך ולטעון כי "יְבוֹנְנֵהוּ" מלשון בינה מקביל ל"ברא" ו"יִצְּרֶנְהוּ" מקביל ללשון "יצירה". אם כל זה נכון אזי, "יִמְצָאֵהוּ" יתפרש לא מלשון מציאה אלא מלשון המצאה, חידוש, בריאה.
המסקנה מהקבלה זו מאוד מעניינת. התורה פותחת בתאור הבריאה של העולם בידי הקב"ה - מעשה בראשית. תכלית בריאה זו ביציאת מצרים. לכן, התורה מסתיימת בשירת האזינו שם מצויה ההקבלה בין בריאת העולם לבריאת עם ישראל במדבר הריק "בְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן".
התהליך שמתחיל בבראשית מגיע לתכליתו רק עם הימצאותו של עם ישראל בעולם.
כמה אחריות מטילה ההקבלה הזו על כתפנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
