ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מענין הדבר, שלפעמים דוקא צדיקים נתקלים בקשיים, יותר מאחרים. דבר זה נוגד את ההגיון: גורל הצדיקים דוקא, היה צריך להיות טוב יותר, ומדוע לעיתים דוקא הם סובלים? חכמינו ז"ל מסבירים תופעה זו, בהבנה שהקשיים הללו אינם סתם קשיים, אלו ניסיונות. אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שיודע בהם שיעמדו בניסיון, כי אין הקב"ה רוצה להכשיל, אלא לחשל. הניסיון בא להראות את כוחם של הצדיקים: "אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק? קנקנים יפים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים - אינו נשבר. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית-רבה לד ; ב).
חכמים שם עוד הוסיפו ואמרו: תפקידו של הניסיון אינו רק להראות את כוחו של הצדיק שהוא עומד בניסיון, אלא הניסיון מגדיל את כוחו של המתנסה. "אמר רבי יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל שהוא מקיש עליה היא משתמנת ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה, אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, שנאמר: 'ד' צדיק יבחן'". הווי אומר: המכות לא רק מראות את חוזקו של הפשתן, אלא גם משביחות אותו. כך אין הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים, ועל-ידי הניסיון הם מעמיקים ומגדילים את כוחותיהם הרוחניים.
הקשיים שיש לנו בקניינה של ארץ-ישראל, הנם מבחנים לאהבתנו את ארץ-ישראל. אין מקום להרהורים כגון: אולי הקשיים מראים שטעינו, שהפרזנו בשאיפות, שרצנו יותר מדי קדימה, בטרם עת, - אין מקום להרהורים שכאלו! כבר לימדָנו הגאון מוילנא בספר "קול-התור" (פרק א סעיף יג), שצריך לדעת מראש, כי אתחלתא דגאולה באה בדרך "חבלים ונעימים"; היא באה בהתעוררות מלמטה. יש קשיים, יש חבלים, אבל באה לעומתם מידת החסד, ויש הצלחות. בעקבתא דמשיחא, מכל צרה יוצאת ישועה. על-פי הפסוק: "עת צרה היא ליעקב וממנה יִוָשֵׁע" (ירמיה ל ; ז). עלינו לדעת מראש, כי ארץ-ישראל נקנית ביסורין. אבל בזה היא נקנית ממש. עקבות משיח באות בהפרעות ומכשולים, אך מעז יֵצא מתוק. ופועל ידינו יירצה. ולכן, - אומר הגאון מוילנא - חלילה לנו לסגת אחור במשהו, אם יהיה ח"ו איזה קושי, איזו מכשלה בדרך עבודתנו. עלינו להיות בטוחים, כי דוקא ממנה יעקב יִוָשֵע ומן המצר נגיע למרחביה. אלו דברי הגר"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
