ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
מי שהגיע למידת החסידות, הגיע בפיתוח אישיותו לשלמות כזו שלא רק שהוא חי נכון, אופיו בריא ומידותיו מתוקנות, אלא הוא גם מאושר ושמח. שאלו תלמידיו את ר' נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי". אין הכוונה שלא אמר דברי ביקורת על אחרים ע"מ להרבות את כבודו הוא, שכן בו אין את אותם החסרונות, כי זה אין צריך לומר שדברים כאלה לא עשה רבי נחוניא, זה פשוט. אלא הכוונה לדוגמא שהביאה הגמרא, שרב הונא הלך בדרך כשהוא נושא על כתפו מעדר. בא רב חנא בר חנילאי ולקח ממנו את המעדר ע"מ שרב הונא לא ישא את המעדר בעצמו. אמר לו רב הונא: אם אתה רגיל בעירך לשאת כלי כזה, אני מסכים שאתה תקל מעלי, אבל אם אין א תה רגיל בזה, איני רוצה שאני אתכבד ואתה תתבזה. אף שרב חנא בעצמו הוא שהציע זאת. ועוד הוסיף ר' נחוניא ואמר: "מימי לא עלתה קללת חברי על מיטתי". כי לפני שעליתי על מיטתי בלילה הייתי מוחל לכל מי שציער אותי במשך היום, לא שמרתי עברה לאף אחד, ותרן בממוני הייתי. הנהגות אלו שרי נחוניא תלה בהם את אריכות ימיו, היו קבועות אצלו כל ימיו זה היה טבעו.
שאלו תלמידיו את ר' זירא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי לפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי בדברי תורה במקומות המטונפים ולא הלכתי די אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחברי בכינוי". רבי זירא גם מציין שהנהגות אלו היו טבועות בו משחר ילדותו, "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי". יש אנשים שמחוץ לבית יודעים להתגבר ולא להתפרץ, יודעים לוותר, להתאפק. אבל בבית מתנהגים בטבעיות, בבית לא צריך לעשות רושם. ור' זירא אומר: "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, מימי לא ששתי בתקלת חברי אפילו כליבי". ר' זירא היה קשור כל-כך בתורה שאפילו זמן של הליכה של ד' אמות לא עבר עליו בלא תורה. דבקותו בתורה היתה מושלמת, היא מילאה את מוחו וליבו, ואעפ"כ כשעבר במבואות המטונפים ששם אסור להרהר בדברי תורה, הוא לא הרהר שם מימיו. מי שאינו שקוע בתורה לא קשה לו להפסיק ולא להרהר בתורה, אבל מי ששקוד על התורה יומם ולילה, ופיו אינו פוסק מגירסא, אצלו ההרהור בתורה נעשה טבע וזו גדולה עצומה, זה מראה על יחס עמוק לקדושת התורה, שלא הרהר מימיו במקום שאסור להרהר. ר' זירא היה רגיל להיות בבית המדרש תמיד, זה יכול לגרום להתרגלות, לתחושה של בית, ואעפ"כ ר' זירא מעולם לא ישן בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי.
הנהגה מושלמת כזו יכולה להיות רק אצל מי שאהבת הבריות ממלאה את ליבו אהבה שלמה, ולכן לא יצא ממנו איזה דבר פוגע, כי זה מנוגד לרצונו. מי שאהבת ה' ויראתו ממלאה את ליבו, אינו מוכן להיפרד מהדבקות בו יתברך אפי לו לרגע אחד, מי שפיתח שליטה עצמית מלאה, ולעולם אינו מקפיד הוא ראוי להיקרא חסיד. אלו המידות שר' זירא הצביע עליהן שהן הן שבזכותן האריך ימים.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה זה אומר בחזקת בשרי?
למה ללמוד גמרא?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
