ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- המשבר הכלכלי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, לפיטורין ולחוסר יכולת למצוא עבודה אחרת במהירות עלולות להיות השפעות הרסניות. אנשים רבים בעלי כישורים מקצועיים טובים מאד, או בעלי שנות ניסיון, פשוט אינם מסוגלים או אינם מוכנים לקבל מה את שנראה להם כעבודה נחותה, שאינה הולמת את מעמדם החברתי או את רמת השכלתם. האגו של האדם הוא שברירי, ומבחינה פסיכולוגית ורגשית קשה לאדם שהיה מנהל ברמת הביניים, למשל, להפוך לשרת או לעובד ניקיון, אם משרות כאלה מוצעות לו.
אולי השמת הדגש על השכלה גבוהה והכשרה שהיא במידה רבה חלק מהאתוס בחברה שלנו היום, היא זו שמונעת מאנשים לגלות נכונות לרדת בדרגה או במידת החשיבות על מנת למצוא תעסוקה. מכל מקום, לא קל לאנשים שרואים את עצמם כמוכשרים, חרוצים ויעילים בתחום עיסוקם, ובכל זאת הם נשארים בלי עבודה או תעסוקה. דמי האבטלה אולי עוזרים לצמצם את הקושי הכלכלי, אך דומני שאנשים רבים אינם ששים להיזקק לדמי אבטלה או לכספי צדקה. לפעמים החיים קשים ואינם הוגנים.
אבטלה היתה בעיה גדולה ביהדות מזרח אירופה בחצי השני של המאה ה-19. במחוזות רבים של "תחום המושב" הגיעה האבטלה בקרב היהודים לשיעור מדהים וכואב של 40 אחוז. כדי להקל על מצוקתם של המובטלים יצרה החברה היהודית כמה סוגים של עבודות קהילתיות. ה"ווקר" היה האיש שתפקידו היה להעיר אנשים לתפילה בבית הכנסת השכם בבוקר. בבית הכנסת היו כמה גבאים, ועבודה של גבאי אחד חולקה בין שלושה או ארבעה אנשים. הבדחן, הקומיקאי שהופיע בחתונות, נחשב לבעל מקצוע, אם כי בוודאי לא רווחי. השדכן גם הוא נחשב למקצוע, על אף שרוב ההורים לא יכלו להרשות לעצמם לשלם לשדכן או לשדכנית שכר משמעותי.
בגלל האבטלה האיומה הזאת, היהודים נחשבו ל"לופטמענשן", אנשים שחיים מהאוויר ולעולם אינם עוסקים בעבודה יצרנית באמת. זאת היתה אחת הביקורות שהשמיעו על החברה היהודית המסורתית במזרח אירופה אנשי ה"בונד", הפועלים הציונים וארגונים יהודיים נוספים. בשל העוני הנורא ששרר בחברה היהודית נאלצו יהודים רבים לפנות לעיסוקים שהיו, טכנית, בלתי חוקיים לפי חוקי הצאר, שהפלו את היהודים באופן רשמי. אין ספק שדברי חז"ל שאמרו "עני חשוב כמת" היו המציאות של יהדות מזרח אירופה באותה תקופה.
אירוני הדבר שרוב האבטלה בימינו מתרכזת דווקא בשכבות המשכילות של המעמד הבינוני-גבוה. יהודים דחפו את ילדיהם להשכלה גבוהה כמעט בכל מחיר, מפני שהם ראו בה חיץ והגנה מפני אבטלה בהמשך. יהודים רצו להיכנס למקצועות שנראה היה שיבטיחו יציבות כלכלית כל החיים: רפואה, משפטים, משרות בממשלה, בשירות הציבורי ובמוסדות להשכלה גבוהה. אך המיתון הקשה שאנחנו מצויים בו היום השפיע אפילו על מקצועות שנחשבו בעבר לתחומי עיסוק חסינים.
התלמוד דן בסוגיית האבטלה והתעסוקה ומעלה כמה רעיונות בנושא. רבי מאיר אומר שתלמוד תורה מקבל עדיפות אפילו על הכשרה מקצועית. חכמים אחרים חולקים עליו. כולם מסכימים שאבטלה כפויה היא גורם שלילי בחייהם של יהודים ובחייה של החברה היהודית ככלל. בקהילה שלי במונסי היה אדם שבכל ערב שבת אמר לי כמה הוא שמח שהצליח באותו השבוע לשלם את השכר לעובדיו ולאפשר למשפחותיהן להתקיים עוד שבוע בזכות עבודתם.
תעסוקה ואבטלה אינם גורמים כלכליים בלבד, נקודות בגרף. יש בהם גם רווח אנושי עצום וגם הפסד אדיר, ולכן הקשיים שאנחנו חווים היום בכלכלה ובשוק העבודה מדכאים כל כך. עניינים כאלה לא מסתכמים בשורה תחתונה גרידא. צריך לקחת בחשבון שמדובר בחיים של בני אדם ושל משפחות שלמות.

המשבר הכלכלי הקריסה הכלכלית בהיבט הנזיקי בעידן הביטוחים
מתוך כנס דיני ממונות ה-18 של ארגון הליכות עולם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.















