ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- המשבר הכלכלי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עם זאת, לפיטורין ולחוסר יכולת למצוא עבודה אחרת במהירות עלולות להיות השפעות הרסניות. אנשים רבים בעלי כישורים מקצועיים טובים מאד, או בעלי שנות ניסיון, פשוט אינם מסוגלים או אינם מוכנים לקבל מה את שנראה להם כעבודה נחותה, שאינה הולמת את מעמדם החברתי או את רמת השכלתם. האגו של האדם הוא שברירי, ומבחינה פסיכולוגית ורגשית קשה לאדם שהיה מנהל ברמת הביניים, למשל, להפוך לשרת או לעובד ניקיון, אם משרות כאלה מוצעות לו.
אולי השמת הדגש על השכלה גבוהה והכשרה שהיא במידה רבה חלק מהאתוס בחברה שלנו היום, היא זו שמונעת מאנשים לגלות נכונות לרדת בדרגה או במידת החשיבות על מנת למצוא תעסוקה. מכל מקום, לא קל לאנשים שרואים את עצמם כמוכשרים, חרוצים ויעילים בתחום עיסוקם, ובכל זאת הם נשארים בלי עבודה או תעסוקה. דמי האבטלה אולי עוזרים לצמצם את הקושי הכלכלי, אך דומני שאנשים רבים אינם ששים להיזקק לדמי אבטלה או לכספי צדקה. לפעמים החיים קשים ואינם הוגנים.
אבטלה היתה בעיה גדולה ביהדות מזרח אירופה בחצי השני של המאה ה-19. במחוזות רבים של "תחום המושב" הגיעה האבטלה בקרב היהודים לשיעור מדהים וכואב של 40 אחוז. כדי להקל על מצוקתם של המובטלים יצרה החברה היהודית כמה סוגים של עבודות קהילתיות. ה"ווקר" היה האיש שתפקידו היה להעיר אנשים לתפילה בבית הכנסת השכם בבוקר. בבית הכנסת היו כמה גבאים, ועבודה של גבאי אחד חולקה בין שלושה או ארבעה אנשים. הבדחן, הקומיקאי שהופיע בחתונות, נחשב לבעל מקצוע, אם כי בוודאי לא רווחי. השדכן גם הוא נחשב למקצוע, על אף שרוב ההורים לא יכלו להרשות לעצמם לשלם לשדכן או לשדכנית שכר משמעותי.
בגלל האבטלה האיומה הזאת, היהודים נחשבו ל"לופטמענשן", אנשים שחיים מהאוויר ולעולם אינם עוסקים בעבודה יצרנית באמת. זאת היתה אחת הביקורות שהשמיעו על החברה היהודית המסורתית במזרח אירופה אנשי ה"בונד", הפועלים הציונים וארגונים יהודיים נוספים. בשל העוני הנורא ששרר בחברה היהודית נאלצו יהודים רבים לפנות לעיסוקים שהיו, טכנית, בלתי חוקיים לפי חוקי הצאר, שהפלו את היהודים באופן רשמי. אין ספק שדברי חז"ל שאמרו "עני חשוב כמת" היו המציאות של יהדות מזרח אירופה באותה תקופה.
אירוני הדבר שרוב האבטלה בימינו מתרכזת דווקא בשכבות המשכילות של המעמד הבינוני-גבוה. יהודים דחפו את ילדיהם להשכלה גבוהה כמעט בכל מחיר, מפני שהם ראו בה חיץ והגנה מפני אבטלה בהמשך. יהודים רצו להיכנס למקצועות שנראה היה שיבטיחו יציבות כלכלית כל החיים: רפואה, משפטים, משרות בממשלה, בשירות הציבורי ובמוסדות להשכלה גבוהה. אך המיתון הקשה שאנחנו מצויים בו היום השפיע אפילו על מקצועות שנחשבו בעבר לתחומי עיסוק חסינים.
התלמוד דן בסוגיית האבטלה והתעסוקה ומעלה כמה רעיונות בנושא. רבי מאיר אומר שתלמוד תורה מקבל עדיפות אפילו על הכשרה מקצועית. חכמים אחרים חולקים עליו. כולם מסכימים שאבטלה כפויה היא גורם שלילי בחייהם של יהודים ובחייה של החברה היהודית ככלל. בקהילה שלי במונסי היה אדם שבכל ערב שבת אמר לי כמה הוא שמח שהצליח באותו השבוע לשלם את השכר לעובדיו ולאפשר למשפחותיהן להתקיים עוד שבוע בזכות עבודתם.
תעסוקה ואבטלה אינם גורמים כלכליים בלבד, נקודות בגרף. יש בהם גם רווח אנושי עצום וגם הפסד אדיר, ולכן הקשיים שאנחנו חווים היום בכלכלה ובשוק העבודה מדכאים כל כך. עניינים כאלה לא מסתכמים בשורה תחתונה גרידא. צריך לקחת בחשבון שמדובר בחיים של בני אדם ושל משפחות שלמות.
המשבר הכלכלי הקריסה הכלכלית בהיבט הנזיקי בעידן הביטוחים
מתוך כנס דיני ממונות ה-18 של ארגון הליכות עולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
