ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אבל הרמב"ן ז"ל, אביהם של ישראל, סובר (הוספות, מצות-עשה ד) שכיבוש ארץ-ישראל ויישובה, הוא מצות-עשה של תורה, שמחוייבין בה כל ישראל בכל הדורות, ומצות-עשה חייבים לקיים, ואסור לעבור עליה. וכל-שכן מצות יישוב-ארץ-ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מצות יישוב-ארץ-ישראל, היא מצוה כללית, המוטלת על כל ישראל, וכל אחד מישראל מצוּוֶה בקיומה, גם בקיום הפרטי, דהיינו לשבת בארץ-ישראל, וגם בקיום הכללי - דהיינו שעם ישראל ישלוט בכל ארץ-ישראל. וכל אחד מישראל מחוייב להשתדל לקיומה של המצוה הכללית, שכן מצוה המוטלת על כלל ישראל מוטלת על כל אחד ואחד שיש ביכולתו לפעול לקיומה; אם הוא משתדל והמצוה מתקיימת, הוא קיים מצות-עשה, ואם הוא מתרשל ואיתו עוד אחרים, והמצוה מתבטלת, הרי הם עוברים בביטול המצוה. ואם הוא משתדל אבל אחרים מתרשלים, או שהוא נמנע לעשותה בשל כפיית הגויים, אזי הוא פטור כדין אנוס.
הווי אומר, יישוב-ארץ-ישראל אינו רק זכות, אלא מצות-עשה של תורה. ומצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל, להשתדל שארץ-ישראל תהיה תחת שלטון ישראל. על-כן המאבק על שלטוננו בכל ארץ-ישראל ונגד נסיגה ויתורים על חלקים ממנה הוא מצות-עשה של תורה, וכמו שיש להשתדל לקיים את כל המצוות, כך יש להשתדל לקיים מצוה זו.
מה בין מצוה זו לשאר המצוות? בכל המצוות האישיות, כגון תפילין, ציצית, שבת וכשרות, אף אחד לא מונע מאיתנו את קיומן. אמנם לא הכל מקיימים אותן, וכל ישראל ערבין זה בזה, ומצוה להשתדל שגם אחרים יקיימו המצוות. אך אינו דומה חיוב מדין ערבות לחיוב אישי לעצם המצוה. במצות יישוב-ארץ-ישראל, שהיא מצוה כללית שמוטלת על כל ישראל וכל ישראל מצווין בקיומה, וקיומה אינו יכול להעשות על-ידי היחיד אלא על-ידי הכלל כולו, במצוה זו כל אחד מחוייב לפעול שהכלל יקיים המצוה, ואם אינו פועל והמצוה אינה מתקיימת - הרי הוא מבטל אותה. אין ספק שאילו כל ציבור שומרי המצוות היה נאבק בתוקף על שלמות הארץ, היתה לכך תוצאה מעשית: היינו זוכים לקיים את המצוה הזו, ששקולה כנגד כל המצוות. והרי מצוה גוררת מצוה, - היתה מצוה זו גוררת את כל המצוות אחריה, וזה היה פועל לקרב את ישראל לכל המצוות כולן.
ישיבת ארץ-ישראל והשלטון עליה היא אפוא לא רק זכות, אלא מצוה, ואין היתר לבטל מצוה זו ולהעדיף מצוות אחרות, שכן חכמים הורונו שיש להעדיף מצוה זו ששקולה כנגד כל המצוות, על מצוות אחרות. והרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות הביא, שחכמים הלכו לקיים מצוות בחוץ-לארץ וחזרו בהם ולא הלכו, ואמרו: גדולה ישיבת ארץ-ישראל ששקולה כנגד כל המצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
