ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המסר של פרשת השבוע, פרשת ויחי, הוא להתאחד. לפחות כל אלו הקוראים בשם ד', כל הנאמנים לתורה. "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט ; א). ואמרו חכמים במדרש (בראשית-רבה צח ; ב): רבנן אומרים: ציוה אותם על המחלוקת. אמר להם: תיהיו כולכם באסיפה אחת. וזה מה שכתוב (יחזקאל לז ; טז): "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתֹב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד, וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו". "חברו" כתיב, "חבריו" קרי. נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמכם לגאולה. מה כתוב אחריו - "ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ".
הפער אז, בין האחים, בין השבטים, היה גדול ועצום. על זה קראנו בפרשות הקודמות, ויעקב קורא לבניו להיות מאוחדים. הפער היום בין חלקי הציבור הדתי אינו גדול יותר מאז, וגם עכשיו אנחנו קרואים להתאחד. המצב הרוחני והמצב החברתי והמצב המדיני תובעים מאיתנו, מהציבור הדתי, לאסוף את כל הכוחות יחד, על-מנת לעצור את ההתדרדרות הרוחנית. דמותה הרוחנית של המדינה וגורלה של ארץ-ישראל נמצאים על כף המאזנים, וצריך להתרומם מעל הקטנוניות והכיתתיות.
כל הדוגלים בשם ד' נקראים לפעול יחד למען שמו יתברך. מה נפלא יהיה המראה כשרבנים גדולי ישראל מכל החוגים ישבו יחדיו ויקראו יחד להצביע לרשימה דתית מאוחדת. כבר היה כדבר הזה בימים הראשונים של קום המדינה, וכעת המצב דומה למה שהיה אז, וצריך גם היום להתאחד. אין ספק שאחדות כזאת תפיח רוח גדולה בליבו של כל הציבור הדתי, תהיה הרגשה של התרוממות והתעצמות.
אמנם בשוליים יימָצאו בודאי קיצוניים, מכל הצדדים, שיתנגדו, ויחשבו שהליכה משותפת כזו היא פשרה מופרזת, שיש בה פגיעה בעקרונות. יהיו כאלה שיאמרו, איך נצביע לרשימה שיש בה אנשים שלגמרי לא מקובלים עלינו. אבל אלו יהיו מעטים. אלה יהיו אנשים שלא קוראים את תמונת המצב של עכשיו ולא רואים את המציאות הכללית. אבל רוב-רובו של הציבור הדתי יתלהב ממהלך כזה, יתפעם מהיחד של הרבנים גדולי-הדור, מכל החוגים. זה ימשוך מאד את הציבור הגדול של שומרי מצוות ומסורתיים שהצביעו עד עתה למפלגות חילוניות, וכעת זה ימשוך אותם להצביע לרשימה הדתית. הציבור אוהב להיות שייך למחנה גדול, למחנה שמשפיע. ומלבד הערך העצמי שיש באחדות זו, מלבד הנחת-רוח שזה יעשה בשמים לריבונו של עולם שרוצה לראות את בניו מאוחדים, זה גם יביא תועלת מעשית. נציגות הציבור הדתי בכלל תגדל. המאבק על הקולות לא יהיה בתוך המחנה הדתי, אלא מבחוץ. מי יתן וקריאה זו, לאחדות המחנה הדתי, תתקבל.
פרק ב
י"ב בטבת ה'תשנ"ו
כולם יודעים כמה מגונה המחלוקת. כולם יודעים כמה מזיקה המחלוקת. כולם יודעים כמה חשובה האחדות, וכולם יודעים כמה מועילה האחדות. "ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדֹפו" (ויקרא כו ; ח). ופירש רש"י: "וכי כך הוא החשבון, והלא לא היה צריך לומר אלא 'מאה מכם שני אלפים ירדופו', אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה". כולם יודעים כמה מועילה האחדות, אבל יצר המחלוקת חזק מכל הידיעות האלה. ולמרות שכולם יודעים שהמחלוקת רעה, אין כח להתגבר עליה. יצר-הרע של המחלוקת בא כביכול בשם-שמים ואיך אפשר לעמוד נגדו.
כולם יודעים שהסיבה שהביאה לנפילת הימין והדתיים בבחירות, היתה הפירוד במחנה הימין והדתיים. לימין ולדתיים היו תשע מפלגות, ולעומת זה, לשמאל - שתי מפלגות בלבד. אמנם ההתפלגות המרובה נבעה מאידאולוגיות עמוקות, מדביקות בהשקפות, מחוזק של אמונה. אבל כל תפקיד המפלגות הוא להצליח להגשים את השאיפות, והפילוג הוא שורש הכשלון. על-כן הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות עכשיו כדי לתקן את המעוות, הוא להתאחד.
מדוע אנשי האמונה ואנשי ארץ-ישראל נתונים בהלם עמוק ואינם מצליחים להרים ראש? מפני שהם מפולגים! כל מחנה לעצמו, הוא קטן וחלש לעמוד מול גלי ההתקפות הבאים מהשמאל ופוגעים בתורה ובארץ-ישראל. רק ביחד אפשר להדוף את הגלים העכורים הללו.
רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל אומר, שבנקודה שהאדם מרגיש בה חולשה במיוחד, בדבר שיצר-הרע תוקף אותו יותר מכל, זה מוכיח שזה הדבר החשוב ביותר שעליו לעשות, שזה ייעודו העיקרי. ועל-כן יצר-הרע תוקף אותו דוקא בזה ומנסה למנוע מהאדם למלא את תפקידו העיקרי. כך גם יש לומר כלפי הדור: לכל דור יש תפקיד מיוחד. מהו תפקידו המיוחד, העיקרי, של הדור שלנו? זה אפשר ללמוד במה שהיצר-הרע תוקף בו ביותר. ונדמה כי יצר המחלוקת הוא הגדול מכולם. הוא חודר למעוזים האיכותיים והטובים ביותר. הוא נמצא בתוך מחנה אנשי האמונה שומרי התורה. הוא מרקד בין תלמידי-חכמים. זה סימן שעניינו העיקרי של הדור שלנו הוא להתאחד. וכמה זה מתאים לתקופה זו בה עם ישראל מתקבץ לארץ-ישראל ומקים את חייו הציבוריים-לאומיים בארץ קודשו.
צריכה להדהד באוזנינו תוכחתו של רבי שמעון בר-יוחי כלפי אותו תלמיד-חכם שזילזל בהוראתו (שבת לד.): "זונות מפרכסות (- את שער חברתה להיות נאה - רש"י) זו את זו, ותלמידי-חכמים לא כל-שכן?". המחריבים מתאחדים למטרתם וזה נותן להם את הכח. היתכן שהבונים יהיו מפולגים ומפורדים? היתכן שהציבור הלאומי והציבור הדתי יהיו מפולגים ולא מאוחדים? קשה מאד להתאחד. כל אחד בטוח בדרכו המיוחדת. איך אפשר להתאחד? אך גם אם קשה מאד להתאחד, אין ברירה, וחייבים להתגבר על הקושי. "חִזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לד'".
מסירות או התמסרות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיא השיאים בפסח!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
פסח שני
איך ללמוד אמונה?
איך מכינים תה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
