ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הכלל הזה אמור כלפי כל מקום בארץ-ישראל, ועל אחת כמה וכמה על חברון, עיר האבות, העיר שהיתה בה קהילה יהודית במשך דורות רבים גם בדורות האחרונים, ורק בפרעות תרפ"ט, כאשר המוני ערבים משולהבים בשנאה מרושעת התנפלו על הקהילה היהודית בחברון וטבחו אנשים נשים וטף באכזריות, נהרס כליל היישוב היהודי בחברון. האם מגיע לערבים פרס על הטבח ההוא? להיפך, דוקא בחברון צריך לבסס את הקהילה היהודית ולהחזיר עטרה ליושנה, והדיונים צריכים להיות כיצד מחזקים את ההתיישבות היהודית בחברון, ויוצרים רצף של יישוב יהודי, מקרית-ארבע ועד תל-רומידה, כולל השבת כל הבתים היהודיים של אז. זו המשימה הלאומית של הממשלה הנוכחית.
אכן במסגרת השאיפה לשלום עם שכנינו, יש מקום לתת לנוכרים אפשרות לנהל את חייהם בעצמם מבחינה עירונית מונציפאלית. אין לנו שום עניין להתערב בענייני הבריאות, התברואה, החינוך והתעסוקה שלהם. אבל הבעלות על הארץ הקדושה היא שלנו, ואין אפשרות להפקיע מאיתנו בעלות זאת. גם לממשלה בישראל אין סמכות להפקיע את אדמות ארץ אבותינו שניתנו לנו מאת בורא עולם אלקי ישראל לעד ולתמיד.
נדמה שברמה העקרונית זו השקפתם של חלק גדול של העם. לכן יש צורך גדול להשמיע אותה לעצמינו וגם לאחרים. כי כל דרך שתעקוף את הבירור העקרוני - לא תצלח! אי-אפשר לפתור פתרון אמת את בעיית הסכסוך בינינו לבין הנוכרים אלא על בסיס שמירת העקרונות היסודיים שלנו, עקרונות שלא אנו קבענו אותם, וממילא אין בידינו לבטלם. אלו הם עקרונות אלקיים מוחלטים. ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל. נוכרים שגרים בארץ הזאת הם דיירי-משנה. גורשנו בעל-כרחינו מהארץ. לא וויתרנו עליה מעולם. היא שלנו, וכעת חזרנו אליה, לא על-מנת לוותר עליה, אלא על-מנת להשיב אותה אלינו, בכל מרחביה, בכל שלמותה, על-פי גבולות התורה מאז, ועל-פי הבטחות התורה לעתיד. אם קשה לנו לממש את הרחבת שלטוננו על חלקים שעדיין לא בידינו, אין זה אומר כי יש לנו רשות ואפשרות, לוותר על מה שבידינו ולמסור אותה לזרים. לא נימוקים ביטחוניים הם שמעכבים את המסירה של חברון לנוכרים, אלא כל ההסכם של המסירה בטל ומבוטל, לא שריר ולא קיים, והרי הוא כעפרא דארעא ופחות מזה, כי הארץ הזאת ירושה היא לנו מאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















