ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (בראשית ל"א כד).
"תְּדַבֵּר" מלשון שלטון.
בסוף פרשת ויצא יעקב נוהג כמנהיג עם עצמאי, מנהל משא ומתן וכורת ברית מדינית עם לבן, תוך הסכמה על גבול בין לאומי.
בתחילת פרשת וישלח יעקב ממשיך לכאורה לנהוג כמנהג המלכים ושולח משלחת דיפלומטית אל עשו אחיו. זאת כדי לנהל גם עמו משא ומתן בין שני מנהיגים לאומיים שעליהם כבר נאמרה הנבואה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג).
אך דא עקא, יעקב פונה אל עשיו כעבד הפונה אל אדונו. וז"ל הכתוב:
"וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב ...וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (בראשית ל"ב ה-ו).
מגמת "התבטלות" זו מקבלת משנה תוקף כאשר יעקב נאלץ להתמודד עם הבשורה הקשה כי הכרזת העצמאות תגרור עמה מלחמה שיתכן ותהיה רבת נפגעים:
"וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".
חז"ל ובעקבותיהם רש"י, מסבירים שתגובתו של יעקב לבשורה המרה הייתה נקיטת צעדים בשלשה תחומים: "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן: "ותעבור המנחה על פניו". לתפלה: "אלהי אבי אברהם". למלחמה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
יש להבחין בין הדורון והתפילה - בהן נקט יעקב מדיניות אקטיבית כאשר שלח דורון והתפלל, ובין המלחמה. יעקב איננו נוקט במדיניות התקפית אלא רק במדיניות של מזעור נזקים. אין כל רמז בפסוק שיעקב מתכנן פעולות מלחמתיות (דלא כרש"י). המחנה יישאר לפליטה רק בגלל שהוא לא יפגע. אנשי המחנה האחר ימלטו בזמן שעשו ואנשיו יתנפלו על המחנה הראשון.
כך לא מתנהגת אומה האמורה להגן על עצמאותה. היִראה מפני עשיו היא הפותחת והיא הסוגרת את הפסוקים של פרשיה זו:
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ ... כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (שם ח, יב).
גם חז"ל ביקרו את יעקב קשות על כניעתו לעשיו. נביא שני מדרשים:
"כה תאמרון לאדני לעשו. בא וראה יעקב ישן והקב"ה והמלאכים משמרים אותו, דכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו והנה ד' נצב עליו (שם, כ"ח, י"ב - י"ג), והוא משלח: כה תאמרון לאדני לעשו. הה"ד מעין נרפש מקור משחת צדיק מט לפני רשע (מש' כ"ה, כו). ד"א א"ל הקב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקדש חול, אלא שאני אמרתי ורב יעבד צעיר (בר' כ"ה, כג), ואתה אמרת עבדך יעקב, חייך כדברך כן יהיה". (מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קמד).
הקב"ה איננו מקבל את דרכו של יעקב ומכריח אותו להיאבק על החופש והעצמאות. יעקב מוצא עצמו לבדו נאבק ב"אִישׁ" - שרו של עשיו, כל הלילה. כשעולה השחר ורק לאחר שיעקב משלם מחיר - "צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ", הוא זוכה להכרה אלוקית בעצמאותו, המלאך נותן ליעקב שם חדש - ישראל.
"וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (שם שם כט).
עדיין אין כאן התגלות ישירה של הקב"ה אליו אלא בשורה באמצעות מלאך.
המאבק על העצמאות עדיין לא הסתיים, המלחמה עדיין לא נגמרה. על יעקב להוכיח עצמו מול תושבי הארץ, המערכה בשכם היא רק אחת מני רבות. רק בסוף התהליך, התורה מסכמת:
"וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (שם ל"ה ה).
רק אז גם הקב"ה ישירות קורא ליעקב - ישראל:
"וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים ... גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (שם ל"ה י-יא).
מי שמתנהג כמו עבד איננו יכול להוליד מלכים.
עצמאות היא ערך חשוב, אבל רק הנכונות להאבק עליה, גם במחיר נטילת סיכונים, היא המאפשרת לזכות בה.
כדאי לזכור זאת גם בימנו אנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
