ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (בראשית ל"א כד).
"תְּדַבֵּר" מלשון שלטון.
בסוף פרשת ויצא יעקב נוהג כמנהיג עם עצמאי, מנהל משא ומתן וכורת ברית מדינית עם לבן, תוך הסכמה על גבול בין לאומי.
בתחילת פרשת וישלח יעקב ממשיך לכאורה לנהוג כמנהג המלכים ושולח משלחת דיפלומטית אל עשו אחיו. זאת כדי לנהל גם עמו משא ומתן בין שני מנהיגים לאומיים שעליהם כבר נאמרה הנבואה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג).
אך דא עקא, יעקב פונה אל עשיו כעבד הפונה אל אדונו. וז"ל הכתוב:
"וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב ...וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (בראשית ל"ב ה-ו).
מגמת "התבטלות" זו מקבלת משנה תוקף כאשר יעקב נאלץ להתמודד עם הבשורה הקשה כי הכרזת העצמאות תגרור עמה מלחמה שיתכן ותהיה רבת נפגעים:
"וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".
חז"ל ובעקבותיהם רש"י, מסבירים שתגובתו של יעקב לבשורה המרה הייתה נקיטת צעדים בשלשה תחומים: "התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן: "ותעבור המנחה על פניו". לתפלה: "אלהי אבי אברהם". למלחמה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה".
יש להבחין בין הדורון והתפילה - בהן נקט יעקב מדיניות אקטיבית כאשר שלח דורון והתפלל, ובין המלחמה. יעקב איננו נוקט במדיניות התקפית אלא רק במדיניות של מזעור נזקים. אין כל רמז בפסוק שיעקב מתכנן פעולות מלחמתיות (דלא כרש"י). המחנה יישאר לפליטה רק בגלל שהוא לא יפגע. אנשי המחנה האחר ימלטו בזמן שעשו ואנשיו יתנפלו על המחנה הראשון.
כך לא מתנהגת אומה האמורה להגן על עצמאותה. היִראה מפני עשיו היא הפותחת והיא הסוגרת את הפסוקים של פרשיה זו:
"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ ... כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (שם ח, יב).
גם חז"ל ביקרו את יעקב קשות על כניעתו לעשיו. נביא שני מדרשים:
"כה תאמרון לאדני לעשו. בא וראה יעקב ישן והקב"ה והמלאכים משמרים אותו, דכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו והנה ד' נצב עליו (שם, כ"ח, י"ב - י"ג), והוא משלח: כה תאמרון לאדני לעשו. הה"ד מעין נרפש מקור משחת צדיק מט לפני רשע (מש' כ"ה, כו). ד"א א"ל הקב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקדש חול, אלא שאני אמרתי ורב יעבד צעיר (בר' כ"ה, כג), ואתה אמרת עבדך יעקב, חייך כדברך כן יהיה". (מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קמד).
הקב"ה איננו מקבל את דרכו של יעקב ומכריח אותו להיאבק על החופש והעצמאות. יעקב מוצא עצמו לבדו נאבק ב"אִישׁ" - שרו של עשיו, כל הלילה. כשעולה השחר ורק לאחר שיעקב משלם מחיר - "צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ", הוא זוכה להכרה אלוקית בעצמאותו, המלאך נותן ליעקב שם חדש - ישראל.
"וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (שם שם כט).
עדיין אין כאן התגלות ישירה של הקב"ה אליו אלא בשורה באמצעות מלאך.
המאבק על העצמאות עדיין לא הסתיים, המלחמה עדיין לא נגמרה. על יעקב להוכיח עצמו מול תושבי הארץ, המערכה בשכם היא רק אחת מני רבות. רק בסוף התהליך, התורה מסכמת:
"וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (שם ל"ה ה).
רק אז גם הקב"ה ישירות קורא ליעקב - ישראל:
"וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים ... גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (שם ל"ה י-יא).
מי שמתנהג כמו עבד איננו יכול להוליד מלכים.
עצמאות היא ערך חשוב, אבל רק הנכונות להאבק עליה, גם במחיר נטילת סיכונים, היא המאפשרת לזכות בה.
כדאי לזכור זאת גם בימנו אנו.
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
קשה עליי פרידתכם
אוצרות בלב הים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
