ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- ענינים כלליים של פורים
בתלמוד הירושלמי, במסכת מגילה מופיעה מחלוקת - אלו ספרים עתידים להתבטל:
"ר' יוחנן ורשב"ל, ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל מה טעמא: 'קול גדול ולא יסף' (דברים ה, יט); רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל, נאמר כאן: 'קול גדול ולא יסף' ונאמר להלן: 'וזכרם לא יסוף מזרעם' (אסתר ט, כח)..." (פרק א, הלכה ה).
הרמב"ם, בסוף הלכות מגילה, הביא את דברי ריש לקיש, והוסיף משל עצמו, ובכך האיר את עינינו בהבנת העניין:
"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל שנאמר: 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני' (ישעיהו סה, טז) - ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם' (אסתר ט, כח)" (פרק ב הלכה יח).
הרמב"ם מוסיף, אפוא, שתי נקודות:
ראשית - הרמב"ם מציין את הזמן ש'עתידין ליבטל' וקובע שהכוונה לימות המשיח.
שנית - בסיום ההלכה הרמב"ם מסביר את פשר העניין. אף כי ימי הפורים נתוֹסְפוּ לימי הזיכרון של השנה בשל ישועה מצרות, ולמרות שהצרות יישכחו בימות המשיח, עדיין 'ימי הפורים' לא יבוטלו.
מה פשר העניין?
אין כל פגם בזכירת הצרות, אדרבה, קיומו של הזיכרון מבטא שהצרה הייתה ואיננה עוד, ואנחנו, שעברנו אותה, נושענו ממנה והננו קיימים. בזיכרון הצרות אנו נפגשים עם ההשגחה האלוקית, שהיא, כמובן, קבועה וקיימת תמיד, אך ניכרת ומתבררת יותר, דווקא על ידי היציאה מההֵעָדֵר; ההוויה שמתוך החיסרון מבליטה את עָצְמַת ההוויה 1 .
על כן במשך ההיסטוריה אין שוכחים את הצרות. אך בשעה שמגיעה עת הישועה השלמה, צריך, לכאורה, לשכוח אותן, שכן, סוף סוף, הצרה בשעתה הייתה אמתית וכואבת, וזיכרונה יצבוט את הלב, וממילא לא תוכל השמחה להיות שלמה, לפיכך אומר הכתוב: "כי נשכחו הצרות הראשונות".
מדוע, אם כן, לא לשכוח גם את ימי הפורים? במה ייחודם?
ייחוד ימי הפורים
אומרת המגילה: "על כן קרא לימים האלה פורים על שם הפור" (אסתר ט, כו). והרי "פור" לשון יחיד ו"פורים" לשון רבים, אלא שזו בדיוק הנקודה המרכזית של הפורים: 'הפור' של היחיד - המן, הפך להיות של רבים. "פור הוא הגורל" - באמצעותו המן נותן, כביכול, ליד של מעלה להתערב ולהכתיב את מהלכיו. על ידי כך מתברר שלא את כוונותיו של המן מכוונת היד האלוקית, אלא את נצח ישראל. מה שהוא כיוון לרעה - הקב"ה חשבהּ לטובה, והצרה עצמה מתבררת כמובילה אל הטוב.
נבוא, אם כן, לפרט מה אירע בסיפור המגילה: המן הכין עץ גבוה חמישים אמה לתלות עליו את מרדכי. אין ספק שבשעה שראו היהודים את העץ מוכן בחצר המן, נפל עליהם פחד מפניו. העץ היווה צרה, מבחינתם. אלא שהאמת התבררה, והעץ לאמתו של דבר, לא נועד שיתלו עליו את מרדכי, אלא דווקא את המן עצמו. לאמור, רק פחד שוא היה ליהודים, לא צרה ממשית, אלא צרה 'לפנים' בלבד, שהתבררה, למפרע, כישועה מהמן.
כמו כן, גם בנוגע לגזירת השמד הרי דווקא הגזירה להשמיד את היהודים, והעובדה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח) 2 , דווקא בשל כך נוצר צורך שאחשורוש יתיר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם - ובזה זכינו לישועה.
אילו נתבטלו הגזירות הראשונות לא היה לנו את חג הפורים; נתברר ש'האי יומא' - 'יומא דמזלא דישראל היה', וגזירת המן, למעשה, על עצמו ועַמּוֹ הייתה, היא הייתה 'צרתנו' רק 'לפנים' ובפועל נתבררה כישועתנו - וזהו ה'פורים', "כי פור המן הפך לפורינו" 3 .
סוג כזה של 'צרה' אפשר וצריך לזכור גם בעת הישועה, שהרי אין בו כל שריד של כאב. לעומת זאת, יש בו לימוד עצום, ודווקא לימות המשיח שנאמר עליהם: "וממנה יושע".
כל הקשיים הם הם יסודות התיקונים לישועה השלמה!
יְזַכֵּנוּ ה' לכוון עַיִן של מטה לעין של מעלה, ולראות בשוב ה' ציון.
^ 1 כדברים האלה מצינו גם במצוות הביכורים, על פי אותו רעיון, שברגע החידוש, עם התחדשות היש, רואים צורך לאחוז בו ולהמשיכו הלאה והלאה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך..." (דברים כ"ו, יא), ואכמ"ל.
^ 2 חוק שנראה היה בתחילה שמעמיק את הצרה, הואיל ואי אפשר היה לשלוח ספרים להשיב מחשבת המן האגגי.
^ 3 מתוך הפיוט "אשר הניא".
^ 2 חוק שנראה היה בתחילה שמעמיק את הצרה, הואיל ואי אפשר היה לשלוח ספרים להשיב מחשבת המן האגגי.
^ 3 מתוך הפיוט "אשר הניא".
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.

דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













