ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אין ספק שהענישה כיום איננה בדרכה של תורה . לדוגמה, אדם שפשע וגנב מחברו, צריך להחזיר את הגזל בכל מקרה, עד שמגיעים למצב שהוא נמכר בגניבתו, אך לפי החוק במדינה כיום, אם האדם ריצה עונש מאסר הוא אינו חייב להשיב את הגזלה.
אולם לדעתי, אין לנו כיום את היכולת להקים מערכת משפטית המענישה בדרכה של תורה, מכיוון שמערכת כזו חייבת להיות מושתתת על הסנהדרין - חכמי העדה, שהקמתה כיום בלתי אפשרית, ולכן במקרים שיש אנשים הפוגעים באחרים צריך לבודד אותם מהחברה כבתי הכלא של ימינו.
אולם גם במערכת הקיימת ניתן לעשות דברים רבים, לפיהם ההתנהלות השוטפת בבתי הכלא תהיה בדרכה של תורה.
כבר היום צוותים מקצועיים דתיים, מכניסים לטיפול את האלמנטים התורניים של שליטה בכעסים ומניעת גאווה, מתוך תפיסה שארבעת שלבי התשובה: וידוי, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד, הם ארבעת שלבי השיקום, אותם חייב האדם לעשות לפני אלוקיו.
לכן אנו ממליצים לאסיר שגזל ויודע ממי גזל להיפגש עם הנגזל, לבקש ממנו מחילה ולהשיב הגזלה, ובמקום שאינו יודע ממי גזל, אנו מדריכים אותו להשתתף בהוצאות סעודת החתונה של בני זוג עניים, כי בסעודה רבת-משתתפים יש סיכוי שאולי אחד מהסועדים נגזל ממנו, ואם הנגזל נהנה מהסעודה נחשב לו כזכות על מעשהו. במקרה של אסיר שהואשם בסחר בסמים, אנו מנסים לבדוק איתו למי מכר, וכתיקון לכך הוא מקבל על עצמו להפיץ את האמונה על-ידי דוגמה אישית, לזכות את הרבים על-ידי חלוקת ספרי תהילים ומשניות, ולעשות חסד עם רבים. כל זה בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי-מקצועי, שנעשה על ידי פסיכולוגים ומומחים אחרים.
הקו המנחה של שיקום תורני היא שהתורה נועדה לתיקון אישי של האדם. לכל דף בגמרא, לכל סעיף בשולחן ערוך יש תכלית ממנו נובע תיקון האדם, כך אנו מלמדים את התורה באופן טיפולי. לדוגמה אדם שהסתבך בפלילים כי הוא מהמר סדרתי, ומספר לנו כי מתחנת האוטובוס עד לביתו יש שלושה תחנות של מפעל הפיס ובכולם הוא מהמר, אנו לומדים איתו את הסוגיה של "איכא דרכא אחרינא" - שאם יכול ללכת בדרך שלא יכשל בה בעבירות - שילך בה, אדם הנגוע בעבירת אלימות במשפחה נלמד איתו על מעשה קין והבל, ועם הנגוע בעבירות מין נלמד את מעשה פילגש בגבעה. ואנו רואים שדברי התורה מדברים ללבם של אסירים רבים, יותר מאשר הוכחותיו של זיגמונד פרויד.
לתגובות: הרב אבינועם [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
