ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אך לפתע, באמצע תפילת מוסף, כשהשעון הורה על דקה ל19:00, נעצר השעון מלכת. התפילה נמשכה וארכה שעות רבות. כאשר תפילת נעילה הסתיימה החל המחוג לנוע שוב, ולפי השעון תפילת ערבית של מוצאי הצום הסתיימה באותה שעה של כל בתי הכנסת האחרים. כל החסידים היו בטוחים שהשעון נעצר אבל הזמן המשיך לזרום, אולם להפתעתם העצומה כשהם יצאו מבית הכנסת הם פגשו את מתפללי בתי הכנסת האחרים בעיר. הרבי פשוט הוציא אותם ממסגרת הזמן.
סיפור זה מבטא רעיון יסודי העומד בעומק יום הכיפורים, כמתפרש בגמרא ובמדרשים. "ימים יוצרו ולו אחד מהם - זה יום הכיפורים" (תנא דבי אליהו רבא, א'). יתרה מזו - בגמרא (יומא כ') מבואר, שיום הכיפורים שונה מכל ימי השנה בכך, שבכל ימות השנה יש לשטן רשות להשטין (ובלשון פשוטה - לכוחות רעים, ונפילות יש מקום להיאחז) אך ביום הכיפורים אינו יכול לקטרג, מפני שהשטן בגימטרייה - 364, ללמדך ש364 ימים בשנה יש לו כוח, אך ביום ה365 הוא יום הכיפורים אין לו כוח. כלומר - יום הכיפורים הוא יום מחוץ למסגרת הזמן הרגילה, "מנהרת זמן" (אמיתית).
ועדיין צפה השאלה - מדוע לכפרה ולתשובה חשוב לצאת מחוץ למסגרת הזמן?
התשובה נעוצה בשורש החטאים. אלו נובעים ממרוץ החיים הרגילים והחיצוניים שלנו. אנו שקועים בעולם החול והחומר ולכן נופלים לעיתים. ביום הכיפורים האדם עוצר ליום את מסגרת החיים החומריים הרגילים, מידמה למלאך - לא אוכל, לא שותה, לבוש בגדי לבן ועוד, וכמלאך הרי הוא יצור רוחני שלא נופל בחטא והוא נטהר. לכן גם בממדים האחרים של העולם כזמן (וכן המקום ועוד - אך תקצר כאן היריעה), אנו משתחררים לרגע מהמסגרת.
ועדיין עולה השאלה - אמת, ביום הכיפורים אנו מלאכים אך בשאר השנה אנו בני אדם, ואם כן כיצד מתכפרים עוונות כל השנה?
על כך מספרים: מעשה באחד מתלמידי בעל התניא, שהתחבר לפושעים והידרדר לתרבות רעה, אך המשיך לשמור על קשר עם רבו. וכך במשך מספר שנים - היה עושה עבירות ופשעים בחוץ ואילו לבית המדרש של רבו היה מגיע, כשהוא מתלבש ומתנהג כיהודי ירא שמיים. יום אחד אמר לעצמו - עד מתי אני משקר את רבי? אבוא אליו בלבוש ובהנהגה כפי שאני נוהג בכל השנה.
כאשר הגיע לבית המדרש כאחד הפושעים, נרתעו ממנו כל התלמידים, ורק בעל התניא קיבלו בחמימות. אמר התלמיד לרבי - "רבי, שיקרתי אותך, באמת כל השנים התנהגתי כאחד הפושעים". הסתכל בו בעל התניא במבט נוקב ואוהב ואמר לו: "ידעתי תמיד שכך אתה נוהג בחוץ, אך מניין לך ששיקרת אותי, אולי שיקרת את הפושעים שבחוץ"?
וזו האמירה של יום כיפור - גם כאשר האדם חוטא ופושע מבחוץ הרי הוא מלאך מבפנים. שבירת מסגרות החיים הרגילות, אינה בריחה מן העולם אלא כניסה פנימה לאמת הטהורה שלנו, וממילא - החטאים מתקלפים ומתכפרים.
זה נכון לכול אחד מאיתנו. זה נכון גם לעם כולו. לאחרונה, התפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שרק 6% מהיהודים בישראל מעידים על עצמם שהם "בכלל לא" מקפידים על המסורת היהודית. מכאן למדנו, שלעומת הקליפה התקשורתית והחיצונית הדקה, מבפנים עם ישראל אוהב וקשור לה'. זו האמת הפנימית שלנו, וכל המתנכלים להתיישבות מרגישים בכך ומרוב פחד מגבירים את מאבקם.
אנו בגרעינים רואים כל הזמן את הצימאון ההולך ומתגבר לדבר ה'. נתחזק ונפעל בגבורה מתוך הידיעה - כל המפריעים סופם להעלם ואילו ישראל ייטהרו ושם ה' יתגלה בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
