ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אשתי ואני משוחחים הרבה בינינו, על עצמנו ועל ילדינו. בשיחות "צפה" תמיד הרגשה של חוסר שביעות רצון מהאווירה בבית. אשתי טוענת שאין מספיק שמחה, וגם אני מרגיש כך. יש משהו לעשות לשיפור הנושא?
תשובה:
בראשונה, אני חייב לשבח אתכם על כך שהנכם משוחחים ביניכם ולא כועסים איש על רעהו. לעיתים כאשר יש ביקורת בין בני הזוג, הדברים גולשים לכעסים ולמתחים. חשוב לשמור על זמן קבוע לשיחה נינוחה בין איש לאשתו, כדי לפתור בעיות ולא חס וחלילה ליצור בעיות חדשות הצצות כאשר יש "קצר" בתקשורת הזוגית.
ולגופו של ענין: שמחה היא תוצאה מדרך נכונה. המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התורה פרק י"ח) מסביר שאת מצוות ה' יש לקיים בשמחה: "כי מעשה המצוה הוא להשלים את האדם... ומאחר שהמצוה היא השלמת האדם, לכן ראוי שתהיה המצוה בשמחה. כי השמחה היא מדת השלימות, ואשר יש לו שלימות הוא שמח". אם כן, השמחה היא תוצאה ממצב בריא, טוב ושלם. רצונכם המשותף להגיע לשמחה הוא בעצם רצון להביא את ביתכם ליתר שלימות. השאלה היא: כיצד נשלים את הבית ונגיע לשמחה.
אכן, שמחה הולכת שלובת זרוע עם רוגע ושלוה, ועם אהבה. במסגרת חלוקת התפקידים הנכונה בין איש לאשתו, אחד מתפקידיו החשובים של הבעל הוא, לייצב את הבית, להשרות אוירה של רגיעה, ללא מתח, ולהקרין אהבה על אשתו ועל ילדיו. בעל השב לביתו כאשר הוא עצבני, מתוח, נסער וכד', סוחף עימו את כל בני הבית לאווירה כזו. תפקידו הנכון הוא, לשכוח את הלחץ והמהומה שבחוץ, ולהיות קשוב, נינוח, מחבק ואוהב את כל בני משפחתו. אם הבעל מעביר ביקורת על אשתו או על ילדיו, "מה זה הכיור הזה המלא כלים" או "איזה בלאגן" או "שיתקו כבר, אי אפשר לחיות ברעש כזה", כל מה שהוא אומר זה נכון, אבל התוצאה היא, חוסר שלוה, ומתוך כך חוסר שמחה. גם בערב שבת כאשר שואל אדם את בני ביתו כפי שאומרת המשנה: "עישרתם, ערבתם, הדליקו את הנר", מצווים חכמים לומר זאת בניחותא, כדי שיקבלו ממנו. שינוי מצב בבית יבוא, כאשר כל בני הבית ירגישו את התמיכה, "הפירגון", הקבלה שהאבא, ראש המשפחה, מקבל את כולם, כפי שהם, שמח ואוהב אותם. מתוך כך אפשר גם להעיר הערות ולבקש לשנות ולשפר. כאשר אתה, כמנהיג המשפחה תחשוב ותרגיש הרגשות אלו, האווירה תהיה רגועה, בטוחה, ומתוך כך גם שמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
