ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- בגדי כהונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד זצ"ל
פרשתנו מאריכה בפירוט בגדי הכהונה. בגדים אלו צריכים להיות "לכבוד ולתפארת". חכמינו ז"ל במסכת ערכין (דף טז ע"א) אומרים:
"אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב 'ויטבלו את הכתנת בדם'. מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב 'ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'. מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא 'יבא דבר שבגובה [המצנפת שהיא בראש] ויכפר על מעשה גובה [גסי הרוח]'. אבנט מכפרת על הרהור הלב - אהיכא דאיתיה [=על היכן שנמצא]. חושן מכפר על הדינין, דכתיב 'ועשית חושן משפט'. אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב 'אין אפוד ותרפים'. מעיל מכפר על לשון הרע - אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שבקול [המעיל עם הפעמונים] ויכפר על מעשה הקול [החטא שבדיבור]. ציץ מכפר על מעשה עזי פנים - כתיב הכא [כתוב כאן] 'והיה על מצח אהרן' וכתיב התם [שם] 'ומצח אשה זונה היה לך'".
כלומר, לכל בגד ובגד שלבש אהרון הכהן היה תפקיד נוסף של כפרה, מלבד השימוש הרגיל בעבודה הקדושה שבמקדש. כמובן שאלו אינם רק דרשות של פסוקים בעלמא, אלא יש משמעות פנימית לדברים. הכהן הגדול הוא הלב הפנימי של האומה. מעשיו משפיעים על כל האומה כולה. כשהוא מתקדש אף כל האומה מתקדשת. כל פעולה שהוא עושה היא פעולה כלל ישראלית ולא פרטית. לבגדים יש תפקיד - הם מגלים את המהות הפנימית של האדם. בגדי עבודת המקדש מגלים את המשמעות הפנימית של עניינה של העבודה, שצריכה להיות דווקא בבגדים אלה. הוי אומר, שכשהכהן הגדול היה לובש את בגדיו - כל בגד ובגד היה מכוון אל התוכן הפנימי של כלל ישראל. על כך באים חכמינו ז"ל ומפרטים מהי המשמעות של כל אבר שאותו הבגד מכסה. כל אבר צריך להיות מכוסה משתי בחינות - מצד אחד יש דברים שצריך להסתיר, ומצד שני צריך לכבד ולעטוף את האברים המכובדים שיש להם תוכן פנימי גבוה.
על ברכת "מלביש ערומים", שאנו אומרים בכל בוקר, מבאר הרב (בספרו "עולת ראיה") שבעצם אנו מודים לקדוש ברוך הוא שתי הודאות: א. על עצם ההגינות הנפשית שלנו שאנו מבינים שצריך להתבייש כשהאדם ערום ואינו מכוסה בבגדים. בעלי חיים אינם מתביישים, לעומת האדם שיש בו דעת, רגישות ותכונה של צניעות. עצם ההכרה הזו שאדם צריך לכסות את עצמו היא כבר מדרגה שעליה אנו מודים. ב. על כך שהקדוש ברוך הוא נותן לנו בפועל בגדים שנוכל להתלבש בהם.
כיסוי הראש
המצנפת באה לכפר על גסי הרוח. עניינו של כיסוי הראש קשור לגסות רוח. לא במקרה "דבר שבגובה מכפר על מעשה גובה". המהרש"א על הגמרא הזו, שמופיעה גם במסכת זבחים, מסביר שכשאדם הולך בלא כיסוי ראש - יש בכך גאוה כלפי שמים, כפי שאומרת הגמרא בשבת (דף קנו ע"ב) "כסי רישך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא" [כסה ראשך כדי שתהיה לך אימת שמים]. הגמרא מספרת שם שחוזי הכוכבים בזמנו של רב נחמן בר יצחק אמרו לאימו: הבן שלך יהיה גנב. כך הם ראו במזלות. אמנם אומרת שם הגמרא ש"אין מזל לישראל", כלומר לא צריך להאמין במזלות, ומביאה לכך ראיות, כגון הסיפור על בִּיתו של רבי עקיבא שאמרו לה שביום חתונתה היא תמות ולבסוף היא ניצלה. מכל מקום אימו של רב נחמן בר יצחק דאגה מימי ילדותו שלא ילך בלא כיסוי ראש, וכך אמרה לו - "כסי ראשך כי היכי דליהוי לך אימתא דשמיא", ותמיד תתפלל על כך שלא יהיו לך נטיות שליליות חס ושלום. היא לא סיפרה לו על עובדי המזלות, אבל תמיד הזהירה אותו מכך, והוא לא ידע למה. והגמרא מספרת שפעם אחת הוא ישב תחת עץ תמרים ונפל כיסוי הראש מראשו, ופתאום הוא התאווה תאווה רבה לקחת את התמרים, על אף שהעץ לא היה שלו, ומיד טיפס על העץ וחתך את הענף בשיניו. כלומר היתה לו נטייה חזקה לגנוב, שתמיד נשמרה על ידי כיסוי הראש, הזהירות והתפילה. אם כן תפקיד המצנפת היה להרבות יראת שמים, התבטלות כלפי רבונו של עולם. ויראת שמים מביאה את האדם להתגבר ולהימנע מעשיית עבירות.
הרב במוסר הקודש אומר שיש כל מיני אנשים - יש אנשים בעלי נטיות חיוביות, יש אנשים בעלי נטיות בינוניות ויש אנשים שנטיותיהם אינן טובות. ואומר הרב שאי אפשר לבלום את הנטיות השליליות על ידי מוסר אנושי אלא רק על ידי מוסר אלוקי, על ידי יראת שמים - רק על ידי הכרה בהנהגתו של רבונו של עולם, על ידי התבטלות כלפי רבונו של עולם. זהו כוח האמונה האדיר שמאפשר לאדם להתגבר על נטיותיו על אף שהן חזקות מאוד, ולא להיכשל.
האבנט והציץ - הרהור הלב ועזות הפנים
האבנט מכפר על הרהור הלב. גם הרהור הלב צריך כפרה. אמנם זה רק הרהור בעלמא, אבל חכמינו ז"ל אומרים ש"קשים הרהורי עבירה יותר מעבירה", מפני שההרהורים הם פנימיים בתוך ליבו של האדם, בבית המקדש הפנימי שלו. במידה מסוימת אולי ניתן ללמוד מדברי הגמרא הזו שכל תפקידם של הבגדים הוא למנוע כניסה של מחשבות לא טובות. כפי שיש לאדם שליטה על גופו יש לו גם שליטה על לבבו. הבגדים שומרים על האדם מפני קלקולים, מחשבות ומעשים שליליים.
הציץ מכפר על מעשה עזי פנים. הציץ נמצא על המצח המבטא את כוח הרצון. כוח זה יכול להיות חיובי ויכול לא להיות חיובי. וכמובן, תפקידו של הציץ לכפר על עזות פנים ולתעל את העזות, "הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים".
כאן דיברה איתנו הגמרא על הכפרה שיש בבגדי הכהונה, אבל ודאי שלבגדי הכהונה ישנה קומה נוספת. הבגדים היו מרוממים את כל האומה לתיקון כללי של כל המידות והתכונות. הבגדים הם לבושים חיצוניים של האדם וגם המידות והמעשים הם לבושים פנימיים של האדם. על ידי המעשים האדם מגלה את רצונו, את תכונותיו, את נטיותיו הפנימיות. אלו הם לבושים. והלבושים הגשמיים מעידים על הלבושים היותר פנימיים - על המידות והמעשים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מבוא לסדרת פתחי אמונה
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
