ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- בגדי כהונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד זצ"ל
פרשתנו מאריכה בפירוט בגדי הכהונה. בגדים אלו צריכים להיות "לכבוד ולתפארת". חכמינו ז"ל במסכת ערכין (דף טז ע"א) אומרים:
"אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב 'ויטבלו את הכתנת בדם'. מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב 'ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה'. מצנפת מכפרת על גסי הרוח, כדרבי חנינא, דאמר רבי חנינא 'יבא דבר שבגובה [המצנפת שהיא בראש] ויכפר על מעשה גובה [גסי הרוח]'. אבנט מכפרת על הרהור הלב - אהיכא דאיתיה [=על היכן שנמצא]. חושן מכפר על הדינין, דכתיב 'ועשית חושן משפט'. אפוד מכפר על עבודה זרה, דכתיב 'אין אפוד ותרפים'. מעיל מכפר על לשון הרע - אמר הקדוש ברוך הוא: יבא דבר שבקול [המעיל עם הפעמונים] ויכפר על מעשה הקול [החטא שבדיבור]. ציץ מכפר על מעשה עזי פנים - כתיב הכא [כתוב כאן] 'והיה על מצח אהרן' וכתיב התם [שם] 'ומצח אשה זונה היה לך'".
כלומר, לכל בגד ובגד שלבש אהרון הכהן היה תפקיד נוסף של כפרה, מלבד השימוש הרגיל בעבודה הקדושה שבמקדש. כמובן שאלו אינם רק דרשות של פסוקים בעלמא, אלא יש משמעות פנימית לדברים. הכהן הגדול הוא הלב הפנימי של האומה. מעשיו משפיעים על כל האומה כולה. כשהוא מתקדש אף כל האומה מתקדשת. כל פעולה שהוא עושה היא פעולה כלל ישראלית ולא פרטית. לבגדים יש תפקיד - הם מגלים את המהות הפנימית של האדם. בגדי עבודת המקדש מגלים את המשמעות הפנימית של עניינה של העבודה, שצריכה להיות דווקא בבגדים אלה. הוי אומר, שכשהכהן הגדול היה לובש את בגדיו - כל בגד ובגד היה מכוון אל התוכן הפנימי של כלל ישראל. על כך באים חכמינו ז"ל ומפרטים מהי המשמעות של כל אבר שאותו הבגד מכסה. כל אבר צריך להיות מכוסה משתי בחינות - מצד אחד יש דברים שצריך להסתיר, ומצד שני צריך לכבד ולעטוף את האברים המכובדים שיש להם תוכן פנימי גבוה.
על ברכת "מלביש ערומים", שאנו אומרים בכל בוקר, מבאר הרב (בספרו "עולת ראיה") שבעצם אנו מודים לקדוש ברוך הוא שתי הודאות: א. על עצם ההגינות הנפשית שלנו שאנו מבינים שצריך להתבייש כשהאדם ערום ואינו מכוסה בבגדים. בעלי חיים אינם מתביישים, לעומת האדם שיש בו דעת, רגישות ותכונה של צניעות. עצם ההכרה הזו שאדם צריך לכסות את עצמו היא כבר מדרגה שעליה אנו מודים. ב. על כך שהקדוש ברוך הוא נותן לנו בפועל בגדים שנוכל להתלבש בהם.
כיסוי הראש
המצנפת באה לכפר על גסי הרוח. עניינו של כיסוי הראש קשור לגסות רוח. לא במקרה "דבר שבגובה מכפר על מעשה גובה". המהרש"א על הגמרא הזו, שמופיעה גם במסכת זבחים, מסביר שכשאדם הולך בלא כיסוי ראש - יש בכך גאוה כלפי שמים, כפי שאומרת הגמרא בשבת (דף קנו ע"ב) "כסי רישך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא" [כסה ראשך כדי שתהיה לך אימת שמים]. הגמרא מספרת שם שחוזי הכוכבים בזמנו של רב נחמן בר יצחק אמרו לאימו: הבן שלך יהיה גנב. כך הם ראו במזלות. אמנם אומרת שם הגמרא ש"אין מזל לישראל", כלומר לא צריך להאמין במזלות, ומביאה לכך ראיות, כגון הסיפור על בִּיתו של רבי עקיבא שאמרו לה שביום חתונתה היא תמות ולבסוף היא ניצלה. מכל מקום אימו של רב נחמן בר יצחק דאגה מימי ילדותו שלא ילך בלא כיסוי ראש, וכך אמרה לו - "כסי ראשך כי היכי דליהוי לך אימתא דשמיא", ותמיד תתפלל על כך שלא יהיו לך נטיות שליליות חס ושלום. היא לא סיפרה לו על עובדי המזלות, אבל תמיד הזהירה אותו מכך, והוא לא ידע למה. והגמרא מספרת שפעם אחת הוא ישב תחת עץ תמרים ונפל כיסוי הראש מראשו, ופתאום הוא התאווה תאווה רבה לקחת את התמרים, על אף שהעץ לא היה שלו, ומיד טיפס על העץ וחתך את הענף בשיניו. כלומר היתה לו נטייה חזקה לגנוב, שתמיד נשמרה על ידי כיסוי הראש, הזהירות והתפילה. אם כן תפקיד המצנפת היה להרבות יראת שמים, התבטלות כלפי רבונו של עולם. ויראת שמים מביאה את האדם להתגבר ולהימנע מעשיית עבירות.
הרב במוסר הקודש אומר שיש כל מיני אנשים - יש אנשים בעלי נטיות חיוביות, יש אנשים בעלי נטיות בינוניות ויש אנשים שנטיותיהם אינן טובות. ואומר הרב שאי אפשר לבלום את הנטיות השליליות על ידי מוסר אנושי אלא רק על ידי מוסר אלוקי, על ידי יראת שמים - רק על ידי הכרה בהנהגתו של רבונו של עולם, על ידי התבטלות כלפי רבונו של עולם. זהו כוח האמונה האדיר שמאפשר לאדם להתגבר על נטיותיו על אף שהן חזקות מאוד, ולא להיכשל.
האבנט והציץ - הרהור הלב ועזות הפנים
האבנט מכפר על הרהור הלב. גם הרהור הלב צריך כפרה. אמנם זה רק הרהור בעלמא, אבל חכמינו ז"ל אומרים ש"קשים הרהורי עבירה יותר מעבירה", מפני שההרהורים הם פנימיים בתוך ליבו של האדם, בבית המקדש הפנימי שלו. במידה מסוימת אולי ניתן ללמוד מדברי הגמרא הזו שכל תפקידם של הבגדים הוא למנוע כניסה של מחשבות לא טובות. כפי שיש לאדם שליטה על גופו יש לו גם שליטה על לבבו. הבגדים שומרים על האדם מפני קלקולים, מחשבות ומעשים שליליים.
הציץ מכפר על מעשה עזי פנים. הציץ נמצא על המצח המבטא את כוח הרצון. כוח זה יכול להיות חיובי ויכול לא להיות חיובי. וכמובן, תפקידו של הציץ לכפר על עזות פנים ולתעל את העזות, "הוי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים".
כאן דיברה איתנו הגמרא על הכפרה שיש בבגדי הכהונה, אבל ודאי שלבגדי הכהונה ישנה קומה נוספת. הבגדים היו מרוממים את כל האומה לתיקון כללי של כל המידות והתכונות. הבגדים הם לבושים חיצוניים של האדם וגם המידות והמעשים הם לבושים פנימיים של האדם. על ידי המעשים האדם מגלה את רצונו, את תכונותיו, את נטיותיו הפנימיות. אלו הם לבושים. והלבושים הגשמיים מעידים על הלבושים היותר פנימיים - על המידות והמעשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
