ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוכני הנחת תפילין וחלוקת נרות-שבת או שיעורי תורה "מחופשים", סיפורי מופתים או הוכחות שכליות, גרעינים תורניים או ישיבות מיוחדות לבעלי-תשובה, הוראה בבתי-ספר חילוניים או ערוצי תקשורת ייעודיים, ואולי מרכזים להפצת יהדות בהודו?
בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בית חרושת?
הרב יהודה ויינברג שליט"א, ישיבת "אש התורה"
כשאבי, הרב נח ויינברג זצ"ל, שנפטר בי"א שבט לפני שנה, עמד לפני פתיחת ישיבה לבעלי תשובה, פנה לראש הישיבה שלו בכדי לקבל את ברכתו ואת רשותו לפתיחת הישיבה.
רבו ששמע את רצונו של אבי זצ"ל ואת תוכניותיו אמר לו: "בית חרושת לבעלי תשובה?! אין כזה דבר! זה לא יעבוד". אך אבי התעקש ואמר לו: רבי, הרי כתוב שהיהודים צמאים לעשות רצון קונם, אם אתן לאדם צמא לשתות מים האם הוא לא ישתה?! ועוד כתוב בחז"ל: "תורה ציוה לנו משה מורשה" - אל תקרא מורשה אלא מאורסה - התורה היא כארוסתו של האדם, ואם אציג בפני אדם את ארוסתו האם יפנה את גבו אלי? כששמע זאת רבו נתן לו את ברכתו להמשך הדרך.
קירוב רחוקים בימים הללו לא יכול להיעשות בדרך של בית חרושת. אין אפשרות שאדם שאינו מאמין וחי שנים רבות ללא קשר עם אלוקים, יוכל להשתנות בלילה אחד, ולכן צריך להציג את דרך התורה בצורה מכובדת ומושכת, כדי לגרום לאנשים לעשות את הצעד הראשון ולהתקרב. כמו שאם תציע בצורה לא מכובדת משקה לאדם שחזר מדרך ארוכה - הוא לא ייקח, או אם ננסה להציע שידוך לחבר, אך לא בזהירות ובמשנה רגישות אין סיכוי לשידוך כזה לצאת לדרך, כך גם בקירוב רחוקים.
ישנו צימאון גדול לתורת ה', אך עם זאת דרך הקירוב צריכה להיות בצורה שתגרום לאדם לחזור מרצונו, ולרצות ללמוד ולהעמיק עוד ועוד. הדרך היחידה שאפשר לגרום לאדם להכיר ולבנות את מערכת יחסיו עם אלוקים, היא על-ידי שמציגים בפניו את התורה ואת יופייה ואז בן-אדם ירצה להתקשר ולהעמיק את הקשר לאלוקיו ולתורתו - בעיקר מיוזמתו.
התורה כשמה כן היא - הוראה, "תורת חיים" - היא ההוראה לחיים. ובכל שלב שבו נמצא האדם יוכל למצוא בתורה את ההוראה לחיים. עם-ישראל הוא עם מיוחד שבו כל אחד ואחד רוצה להתעלות בכל זמן. החובה שלנו היא להכיר בין התורה הנפלאה הזאת לעם המיוחד הזה, מתוך תפיסה שההכרות הראשונית נעשתה בזמן מתן תורה ועכשיו אנחנו מחדשים אותה.
נביא מספר דוגמאות: הרי כל אחד מאיתנו מכיר את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", אך האם אפשר להכריח בן אדם לאהוב את השני? האם אהבה היא כוח עליון או שאהבה היא רגש שבונים אותו? אם נציג בפני האנשים את הדרך שבה התורה מלמדת את האדם לאהוב את האדם השני - נקרב אנשים לתורה. אם ניקח את הציווי להקפיד על כבוד האדם וחירותו ולא לשעבד יהודי, שהוא אחד מהיסודות שעליהם מבוססים ערכי היהדות, ונשווה אותו לממלכות קדומות כרומי וכדו' שהתבססו על כוח האדם ועל התפיסה של "כל דאלים - הוא זה ששולט", נלמד איך לנהוג ולהקפיד על כבוד האדם וחשיבותו, וכך נתקשר אל השם, אל האהבה האמתית והכבוד האמיתי.
התורה גם נותנת לנו את הכלים להבין ולהפיק את מלוא התועלת מחיי היום-יום, ואפילו ללא קשר ישיר ליהדות, משום שהרבה אנשים שאינם קשורים ליהדות היו רוצים לדעת למשל האם כל ההנאות בעולם, כגון לאכול ארוחה טובה, היא שוות ערך להנאה שיש לנו מילדינו, ואם-כן איך יוכל האדם להחליט היכן "להשקיע" את זמנו. תורת החיים נותנת הוראות לכל הדברים האלו, ועל-ידי העמקה ולימוד תכנים אלו, ניתן לקרב אנשים לתורה.
אמון באמונה
הרב ידידיה ליבוביץ' שליט"א
אגף התשובה של קוממיות ור"מ בישיבת ההסדר 'בינות' רעננה
קודם כל צריך לזכור ולהרגיש ("וידעת היום והשבות אל לבבך") שכולנו, כל אחד מעם ישראל - הינו הבן של המלך, והמלך אוהב אותו אהבה אין סופית, בלי שום קשר למצב שבו הוא נמצא. אדרבא - ככל שהבן מתקרב לאבא - האבא יותר שמח, וככל שהבן מתרחק כך כואב לאבא, והאבא יותר מתגעגע וחפץ בקרבתו של הבן. פשוט כי האבא - המלך - מלך מלכי המלכים אוהב אותו בלי סוף...
מפי מו"ר הרב יהושע שפירא שליט"א שמעתי הרבה פעמים שבדור שלנו ב"ה אין משבר אמונה. רובו המוחלט של עם ישראל מאמין שיש אלוקים, "כח עליון", "משהו" וכו'. המשבר החמור של הדור שלנו הוא דווקא משבר אמון. כלומר, יש אלוקים, אז מה? מה זה קשור אלי? הבעיה היא באמון שהקב"ה הוא טוב, שהוא רוצה שיהיה לי טוב ולעולם כולו, שהוא רוצה אותי "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי..."
זה לא נשמע אמין...
כל מי שעוסק בתחום התשובה רואה בבירור את העובדה הזו. היום כמעט אף אחד לא שואל "תוכיח לי שיש אלוקים", "איך התורה מסתדרת עם תיאוריית האבולוציה" וכדו'. הרוב המוחלט של השאלות הם "אולי אתה מוכן להסביר לי מה הקטע, אם אלוקים הוא כל כך טוב, אז למה יש רע" וכד'.
אם אכן זאת הבעיה ממילא עיקר השליחות שלנו היא לחדש ולחזק את האמון. לדבר בעיקר על הסוגיות של טוּב ה', של הקשר של הקב"ה אלינו - לעם ישראל ולעולם כולו, של עין טובה - ללמוד לראות ולאבחן את הטוב, ולשים לב איך הטוב גובר על הרע בכל קנה מידה. וכמובן לזהות את הטוב הפנימי שבתוכנו ולשים אותו במרכז... וממילא העיסוק בטוב, והאמון בטוב, מוליד ומחזק את הקשר העמוק עם מקור הטוב...
(וזה גם הפירוש של המושג תשובה, לשוב לטוב הפנימי שלי, לשוב לטוב המוחלט, לה' יתברך).
עוד נקודה: הרבה פעמים כשמדברים בענייני תשובה לא טוב לבוא בעמדה של "מוכיח בשער" "בא אני אסביר לך איך אתה צריך להתנהג" אלא לבוא מתוך גישה של "אני רוצה להפגיש אותך עם משהו טוב שיש לי". המדברים בסוגיות הגישה היא לא: "כך אתה צריך לחשוב" אלא "אני רוצה לספר לך מה אני חושב". מאוד צריך להשתדל לא להיכנס לפייט, לוויכוחים עקרים שמבצרים את העמדות. צריך לזהות ולהתחבר לטוב של השני. ותמיד תמיד יש בו הרבה מאוד טוב, ולהפגיש אותו עם הטוב שיש לי.
חושך לא מגרשים במקלות, העיקר: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
