ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש מדורים בימה תורנית

דרכי קירוב הרחוקים

דוכני הנחת תפילין וחלוקת נרות-שבת או שיעורי תורה "מחופשים", סיפורי מופתים או הוכחות שכליות, גרעינים תורניים או ישיבות מיוחדות לבעלי-תשובה, הוראה בבתי-ספר חילוניים או ערוצי תקשורת ייעודיים, ואולי מרכזים להפצת יהדות בהודו? בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
דוכני הנחת תפילין וחלוקת נרות-שבת או שיעורי תורה "מחופשים", סיפורי מופתים או הוכחות שכליות, גרעינים תורניים או ישיבות מיוחדות לבעלי-תשובה, הוראה בבתי-ספר חילוניים או ערוצי תקשורת ייעודיים, ואולי מרכזים להפצת יהדות בהודו?
בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.


בית חרושת?
הרב יהודה ויינברג שליט"א, ישיבת "אש התורה"
כשאבי, הרב נח ויינברג זצ"ל, שנפטר בי"א שבט לפני שנה, עמד לפני פתיחת ישיבה לבעלי תשובה, פנה לראש הישיבה שלו בכדי לקבל את ברכתו ואת רשותו לפתיחת הישיבה.
רבו ששמע את רצונו של אבי זצ"ל ואת תוכניותיו אמר לו: "בית חרושת לבעלי תשובה?! אין כזה דבר! זה לא יעבוד". אך אבי התעקש ואמר לו: רבי, הרי כתוב שהיהודים צמאים לעשות רצון קונם, אם אתן לאדם צמא לשתות מים האם הוא לא ישתה?! ועוד כתוב בחז"ל: "תורה ציוה לנו משה מורשה" - אל תקרא מורשה אלא מאורסה - התורה היא כארוסתו של האדם, ואם אציג בפני אדם את ארוסתו האם יפנה את גבו אלי? כששמע זאת רבו נתן לו את ברכתו להמשך הדרך.
קירוב רחוקים בימים הללו לא יכול להיעשות בדרך של בית חרושת. אין אפשרות שאדם שאינו מאמין וחי שנים רבות ללא קשר עם אלוקים, יוכל להשתנות בלילה אחד, ולכן צריך להציג את דרך התורה בצורה מכובדת ומושכת, כדי לגרום לאנשים לעשות את הצעד הראשון ולהתקרב. כמו שאם תציע בצורה לא מכובדת משקה לאדם שחזר מדרך ארוכה - הוא לא ייקח, או אם ננסה להציע שידוך לחבר, אך לא בזהירות ובמשנה רגישות אין סיכוי לשידוך כזה לצאת לדרך, כך גם בקירוב רחוקים.
ישנו צימאון גדול לתורת ה', אך עם זאת דרך הקירוב צריכה להיות בצורה שתגרום לאדם לחזור מרצונו, ולרצות ללמוד ולהעמיק עוד ועוד. הדרך היחידה שאפשר לגרום לאדם להכיר ולבנות את מערכת יחסיו עם אלוקים, היא על-ידי שמציגים בפניו את התורה ואת יופייה ואז בן-אדם ירצה להתקשר ולהעמיק את הקשר לאלוקיו ולתורתו - בעיקר מיוזמתו.
התורה כשמה כן היא - הוראה, "תורת חיים" - היא ההוראה לחיים. ובכל שלב שבו נמצא האדם יוכל למצוא בתורה את ההוראה לחיים. עם-ישראל הוא עם מיוחד שבו כל אחד ואחד רוצה להתעלות בכל זמן. החובה שלנו היא להכיר בין התורה הנפלאה הזאת לעם המיוחד הזה, מתוך תפיסה שההכרות הראשונית נעשתה בזמן מתן תורה ועכשיו אנחנו מחדשים אותה.
נביא מספר דוגמאות: הרי כל אחד מאיתנו מכיר את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", אך האם אפשר להכריח בן אדם לאהוב את השני? האם אהבה היא כוח עליון או שאהבה היא רגש שבונים אותו? אם נציג בפני האנשים את הדרך שבה התורה מלמדת את האדם לאהוב את האדם השני - נקרב אנשים לתורה. אם ניקח את הציווי להקפיד על כבוד האדם וחירותו ולא לשעבד יהודי, שהוא אחד מהיסודות שעליהם מבוססים ערכי היהדות, ונשווה אותו לממלכות קדומות כרומי וכדו' שהתבססו על כוח האדם ועל התפיסה של "כל דאלים - הוא זה ששולט", נלמד איך לנהוג ולהקפיד על כבוד האדם וחשיבותו, וכך נתקשר אל השם, אל האהבה האמתית והכבוד האמיתי.
התורה גם נותנת לנו את הכלים להבין ולהפיק את מלוא התועלת מחיי היום-יום, ואפילו ללא קשר ישיר ליהדות, משום שהרבה אנשים שאינם קשורים ליהדות היו רוצים לדעת למשל האם כל ההנאות בעולם, כגון לאכול ארוחה טובה, היא שוות ערך להנאה שיש לנו מילדינו, ואם-כן איך יוכל האדם להחליט היכן "להשקיע" את זמנו. תורת החיים נותנת הוראות לכל הדברים האלו, ועל-ידי העמקה ולימוד תכנים אלו, ניתן לקרב אנשים לתורה.

אמון באמונה
הרב ידידיה ליבוביץ' שליט"א
אגף התשובה של קוממיות ור"מ בישיבת ההסדר 'בינות' רעננה
קודם כל צריך לזכור ולהרגיש ("וידעת היום והשבות אל לבבך") שכולנו, כל אחד מעם ישראל - הינו הבן של המלך, והמלך אוהב אותו אהבה אין סופית, בלי שום קשר למצב שבו הוא נמצא. אדרבא - ככל שהבן מתקרב לאבא - האבא יותר שמח, וככל שהבן מתרחק כך כואב לאבא, והאבא יותר מתגעגע וחפץ בקרבתו של הבן. פשוט כי האבא - המלך - מלך מלכי המלכים אוהב אותו בלי סוף...
מפי מו"ר הרב יהושע שפירא שליט"א שמעתי הרבה פעמים שבדור שלנו ב"ה אין משבר אמונה. רובו המוחלט של עם ישראל מאמין שיש אלוקים, "כח עליון", "משהו" וכו'. המשבר החמור של הדור שלנו הוא דווקא משבר אמון. כלומר, יש אלוקים, אז מה? מה זה קשור אלי? הבעיה היא באמון שהקב"ה הוא טוב, שהוא רוצה שיהיה לי טוב ולעולם כולו, שהוא רוצה אותי "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי..."
זה לא נשמע אמין...
כל מי שעוסק בתחום התשובה רואה בבירור את העובדה הזו. היום כמעט אף אחד לא שואל "תוכיח לי שיש אלוקים", "איך התורה מסתדרת עם תיאוריית האבולוציה" וכדו'. הרוב המוחלט של השאלות הם "אולי אתה מוכן להסביר לי מה הקטע, אם אלוקים הוא כל כך טוב, אז למה יש רע" וכד'.
אם אכן זאת הבעיה ממילא עיקר השליחות שלנו היא לחדש ולחזק את האמון. לדבר בעיקר על הסוגיות של טוּב ה', של הקשר של הקב"ה אלינו - לעם ישראל ולעולם כולו, של עין טובה - ללמוד לראות ולאבחן את הטוב, ולשים לב איך הטוב גובר על הרע בכל קנה מידה. וכמובן לזהות את הטוב הפנימי שבתוכנו ולשים אותו במרכז... וממילא העיסוק בטוב, והאמון בטוב, מוליד ומחזק את הקשר העמוק עם מקור הטוב...
(וזה גם הפירוש של המושג תשובה, לשוב לטוב הפנימי שלי, לשוב לטוב המוחלט, לה' יתברך).
עוד נקודה: הרבה פעמים כשמדברים בענייני תשובה לא טוב לבוא בעמדה של "מוכיח בשער" "בא אני אסביר לך איך אתה צריך להתנהג" אלא לבוא מתוך גישה של "אני רוצה להפגיש אותך עם משהו טוב שיש לי". המדברים בסוגיות הגישה היא לא: "כך אתה צריך לחשוב" אלא "אני רוצה לספר לך מה אני חושב". מאוד צריך להשתדל לא להיכנס לפייט, לוויכוחים עקרים שמבצרים את העמדות. צריך לזהות ולהתחבר לטוב של השני. ותמיד תמיד יש בו הרבה מאוד טוב, ולהפגיש אותו עם הטוב שיש לי.
חושך לא מגרשים במקלות, העיקר: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך...
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא בימה תורנית

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il