ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי תחביב מיוחד. מידי בוקר וערב, כשאני נוסע באוטובוס לעבודה, אני שואל את שכני המזדמן לספסל - מה המזל שלו. לאחר שהוא משיב לי, אני פותח את ה'הורוסקופים' וספרי האסטרולוגיה שלי וביחד אנחנו חוזים את המאורעות שיקרו לו בשבוע הקרוב.
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
בריחה מאחריות
הרב דניאל שילה שליט"א - דובר ועד רבני יש"ע, קדומים
בספר דברים (פרק י"ח) נאמר: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף". על "קוסם קסמים" כותב הרמב"ן: "והיא מחשבה בעתידות".
בהמשך מסביר הרמב"ן, שההליכה אחר מגלי עתידות מנתקת את האדם מן האמונה שכל הקורה אותו הינו תוצאות התנהגותו, וממילא האדם מתנתק מכל מחויבות מוסרית, שהרי בין כך הכל קבוע מראש. כמו כן מנתקת התנהגות זו את האדם מן השמיעה לנביאים וההליכה על פי הדרכתם.
וכך דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם... ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ".
גדולי רבותינו נחלקו בשאלה - האם יש ממש בכל שיטות גילוי העתידות למינם, והתורה אך אסרה את ההזדקקות לכך, או שאין בהם ממש כלל?
הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים י"א) סובר ש"דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים... אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת". בנוסף - הרמב"ם בהלכות תשובה רואה באסטרולוגיה מכשול העלול להסיר מן האדם את האמונה בבחירה החופשית, והוא חוזר שם על דבריו שאין אלו אלא דברי הבל בפי טיפשים.
אולם הרמב"ן חולק עליו וסובר - "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם...".
מהגמרא (שבת קנ"ו) נראה, שחכמינו לא ראו צורך להכריע בשאלה אם יש השפעה לכוכבים, ולכן אמרו שם (בתרגום חופשי) - מי שנולד במזל מאדים יהיה איש שופך דמים. אומר רב אשי, לא בהכרח. הוא יכול להיות מקיז דם לרפואה, שוחט או מוהל. במילים אלו ביטאו חז"ל את עמדתם, כי תהיה השפעת הכוכבים אשר תהיה, היא לא תוכל להכריע את הבחירה החופשית, ולעולם לא יוכל האדם לחמוק מאחריותו.
בטחון בה'
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
בעבר, נהגו מוציאי לוח השנה, להדפיס בלוח את תחזית מזג האוויר למשך כל ימות השנה. "דברי נבואה" אלו כונו בשם: "חזון הרוחות". ומספרים, שכשהגיעה שעתו של "בעל הלוח" להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: בני, ראה, רכוש אין לי. אבל יש לי את סוד "הלוח", שהוא שקול כנגד כל הון שבעולם, ואותו אוריש לך. - אבא, "סוד" זה, מה הוא? - חקר הבן. - השיב החולה: כשתגיע ל"חזון הרוחות", לעולם אל תנבא שלג בתמוז ולא חמסינים בשבט...
יש בהקדמה זו בכדי למצות את השקפת היהדות על מגלי העתידות למיניהם.
נצטווינו בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך!" (דברים ח"י), וכתב על כך הרש"ר הירש: "ה' לבדו קובע את עתידנו, ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו... לא הזיות חולניות של מנחשים וכדומה... רק מה' היינו שואלים דבר על עתידנו, אילו הייתה ידיעת העתיד דרושה לאדם ה"תמים" כל עיקר... אכן ה"תמים" מבטל את עצמו לה'... ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה. ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'... ה"תמים"... הוא שלם, ודאגה אינה חודרת אל לבו. הדרישה החיובית: "תמים תהיה..." מצפה שנתרחק גם משאר כל הסוגים של גילוי עתידות מדומה ".
כחלק מהיחס השלילי לגילוי עתידות, יש לציין את דברי התוספות (שבת קנ"ו ד"ה כלדאי), שמזהים בין האיסורים הנובעים מ'תמים תהיה' לאסטרולוגיה. גם הרמב"ן (השמטות ל"ספר המצוות", מצוות עשה ח') מונה בכלל המצוות את מצוות "תמים תהיה" - שלא לסמוך על מה שהכוכבים ומזלות מראים. ואנו אין לנו אלא לבטוח בה'. וזולת זה - הכל הבל. ומוסיף בפירושו לתורה - "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר: מאורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם. ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים".
ומעשה בחתן וכלה, שהכל כבר היה ערוך ומוכן ליום חתונתם. והנה, מישהו הציע לחתן "לבדוק התאמה באמצעות השמות" - שלו ושל רעייתו לעתיד. פנה החתן אל 'אחד המקובלים', שבדק ומצא שאין התאמה, ו"פסק" על ביטול השידוך לאלתר. החתן, שחרב עליו עולמו בבשורה זו, פנה ל'סטייפלר' זצ"ל. הגאון זצ"ל כעס מאד על ה"פסק" שניתן, הרגיע את החתן, ברכו בברכת הדרך והבטיחו שתפילה מחוללת פלאים. ואכן הזוג נישא, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
בנוסף לגבי העתיד, חשוב שנזכור את כוחה של התפילה . נחשוב לרגע: אם בן או בת זקוק לעזרתו של אבא. האם יפנה אליו באמצעות קוסם?! והרי משה רבינו גלה את אוזנינו: "ומי גוי גדול, אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו - בכל קוראינו אליו!" (דברים ד').
מסקנה: העבר - אַיִן! העתיד - עדיין! ההווה - כהרף עין! ואם כן דאגה - מניין? ותפילה - מועילה בכפל כפליים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












