ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני נפגש עם בחורה כבר כמה חודשים, הקשר בינינו מאוד חזק, וכנראה שנחליט להתחתן. לפעמים אני מרגיש צורך לומר לה שאני אוהב אותה. האם זה מותר?
תשובה:
הפוסקים מזכירים מספר נושאים, אשר "נפשו של אדם מחמדתן". בהלכות ריבית (יו"ד סימן ק"ס) נאמר שצריך להתרחק מריבית "מאד מאד". בענין לקיחת שוחד (חו"מ סימן ט') נאמר שהדיין צריך להזהר "מאד מאד" מנטילת שוחד. וכן בהרחקה מנשים נאמר (אהע"ז סימן כ"א) שצריך להתרחק "מאד מאד" מנשים. הכלל שבידינו הוא, שכל העולם מלא כוחות טובים. אלא שאם משתמשים בהם שלא במקום או שלא בזמן, הם הופכים להיות שליליים. אהבת הממון היא הגורמת ללקיחת שוחד וריבית. "צדיקים, ממונם חביב עליהם" (סוטה י"ב). אם כן, עצם הכוח לאהוב כסף הוא חיובי, והוא נחשב כהשלמה לאדם. אולם, השימוש בכוח זה לניצול של הזולת ע"י ריבית או שוחד, הוא שלילי "מאד מאד". כך הדבר גם ביחסים שבינו לבינה. חסד עשה עימנו הקב"ה בכך שנטע בנו את הכוח לאהוב, ובמיוחד את המשיכה בין המינים השונים. ללא משיכה זו לא היינו טורחים להקים בית, לשאת אשה ולהביא ילדים לעולם. חכמים מספרים (יומא ס"ט) שבימי עזרא הסופר, בראשית הבית השני, נמסר יצר הרע של עריות בידי חכמים, והם ביקשו לבטלו. אבל הוא, היצר הרע, הזהיר אותם שהעולם יגיע לכליון ללא יצר הרע הזה. ואכן, כעבור מספר ימים, אפילו התרנגולים הזכרים לא נמשכו לתרנגולות. לכן רק החלישו את היצר הרע, אך לא ביטלוהו לגמרי.
ומכאן, לשאלתך. תורת ישראל, ובעקבותיה חכמי ישראל, ידעו לכוון את כוחות האדם, וקבעו, שבגיל הצעיר לא נכון כלל להפעיל את כוח המשיכה שבינו לבינה. אחר כך, כאשר בחור ובחורה מגיעים לפרקם, מצווה לשדך ביניהם, כדי שיתכוננו להקים בית משותף. אולם, ההגבלות נמשכות באופן חד משמעי וללא סדקים, ממש עד עת החופה והקידושין. עד אז - כל האיסורים בתוקפם. מכאן ואילך, ההלכות משתנות לבלי הכר. פעולות שהיו אסורות עלינו באיסור חמור, ברגע אחד הופכות לא רק להיות מותרות, אלא הופכות למצוה. אך כל זאת, אחרי פעולת הקניין של "הרי את מקודשת", עם ההשלמה ב"חופה" שהיא תוספת על מעשה הקידושין.
אם כן, לפני החתונה, עד מעשה הקידושין, אסורה הקירבה לכלתך, כמו ביום הראשון בו הכרתם איש את רעהו. אסור להקל ראש עמה, וצריך "להתרחק מאד מאד".
מיד אחרי החופה(כשתהיו לבדכם, ולא בפני כל האורחים), תהא עליך מצוה גדולה לומר לה שהנך אוהב אותה.
הצעה לבינתיים : אתה יכול לומר לה, שאם היה מותר, היית אומר לה שאתה אוהב אותה. אבל מאחר ואסור, אינך אומר זאת...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
