ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ב. אם טעו וקראו פרשת שקלים בשבת לפני, י"א צריכים לחזור ולקרא שוב בזמנה וי"א שאין צריכים לחזור ולקרא שוב וכן הלכה.
ג. טעה המפטיר בפרשת שקלים וקרא הפטרת פרשת השבוע במקום הפטרת שקלים, אם נמצא באמצע ההפטרה יעצור ויקרא הפטרת שקלים ואם סיים ובירך ברכות שלאחריה ואז נזכר, חוזר וקורא הפטרת שקלים ללא ברכות דסב"ל .
ד. טעו וקראו בשבת מפטיר של פרשת השבוע ונזכרו אח"כ, יוציאו ס"ת שבו הקריאה הצריכה ויברך אחד ויקרא ואין כאן משום פגמו של ס"ת ראשון (שכאילו נראה שמחמת שהוא פסול הוציאו אחר) ולאחר ברכה אחרונה יאמר קדיש .
ה. אם שכחו לקרא בשבת בבוקר את הקריאה מד' הפרשיות יקראוה אח"כ, וסוף זמנה עד זמן תפילת מנחה. אבל אח"כ, י"א שאין לה תשלומים . אבל פרשת פרה אם לא קראו, יקראוה בשבת הבאה . וי"א שגם לפרשת זכור יש תשלומים אפי' בשבוע שאח"כ וכן הלכה .
ו. ר"ח ניסן שחל בשבת מוציאים ג' ס"ת בראשון קוראים ו' עולים בפרשת השבוע, ובספר השני קורא השביעי קריאת ר"ח מוביום השבת שני כבשים וכו', ובספר השלישי קורא המפטיר פרשת החודש. ואם טעו וקראו לשביעי פרשת החודש יגמור ויאמר קדיש והמפטיר יקרא בספר השלישי קריאת ר"ח ויאמרו הפטרת שבת ור"ח שהיא השמים כסאי (ולא הפטרת פרשת החודש) .
ז. בשנה מעוברת קוראים את הפרשיות באדר ב' . ואם טעו וקראו באדר א' לאשכנזים חוזרים וקוראים באדר ב' . ולספרדים אין צריכים לחזור ולקרא באדר ב' .
ח. הפטרת פרשת שקלים לספרדים מתחילים מויכרות יהוידע . ולאשכנזים בן שבע שנים .
ט. אין להוציא ס"ת אפי' לעשרה שלא שמעו את פרשת החודש או פרשת שקלים אא"כ הם קוראים גם את פרשת השבוע, ואם הוציאו ואחד בירך וקרא, ברכותיו ברכות לבטלה . אבל לצורך פרשת זכור ופרשת פרה רשאים להוציא ס"ת אף ליחיד שלא שמע ובלבד שיהיו שם עשרה ויקרא אחד בברכות .
י. י"א שפרשת פרה חיוב קריאתה מדאורייתא . ולרוב הדיעות חיוב קריאתה מדרבנן. ופרשת שקלים ופרשת החודש לכל הדיעות חיובם רק מדרבנן .
יא. פרשת זכור חיוב קריאתה מדאורייתא . ויש בה מצות עשה ומצות לא תעשה (זכור, לא תשכח) ולכן צריך הקורא לכוון להוציא את כל השומעים י"ח וגם הם יכוונו לצאת בשמיעתם . ומנהג טוב לומר לשם יחוד קודם הקריאה הן הבעל קורא והן הקהל טוב שיאמרוהו . ויעורר הש"צ את הציבור על כך קודם קריאתו . ועל ציבור השומעים לכוון לצאת ידי חובת הברכות שבקריאת זכור ופרה וגם המברך יכוון להוציאם י"ח בברכות . וטוב שיכוונו כן בכל ד' הפרשיות .
יב. י"א שבשנה מעוברת כיון שיש יותר מיב' חודשים מקריאת פרשת זכור משנה שעברה (וזמן שכחה הוא יב' חודשים) לכן יש לכוון בפרשת כי תצא לצאת ידי חובת זכירת מעשה עמלק . וי"א שאין לחשוש לכך . והמחמיר בזה תבא עליו ברכה.
יג. הטעם שאין מברכים על מצות מחיית זכר עמלק כיון שאין מברכים על מעשה השחתה ויש שתמה בזה שהרי רצון הבורא בהשחתת עמלק ואינו דומה למיתת המצריים בקריעת ים סוף. וביאר הטעם שכל מצוה תקנו עליה ברכה כדי לעורר כוונה למצוה אבל קריאת זכור אינה צריכה מעשה לעורר כוונה שקריאת "זכור את אשר עשה" והוא עצם הכוונה .
יד. הדר במושב או במקום שאין מנין בשבת חייב לדור באותה שבת בעיר שיש מנין כדי שישמע את קריאת פרשת זכור .
טו. כיון שקריאת פרשת זכור מדאוריתא אין לאכול (אף שמקדש) עד שישמע קריאתה .
טז. מי שנאנס ואינו יכול לבא לשמוע את קריאת זכור בבית הכנסת, יכוין לצאת ידי חובתו בפרשת כי תצא כשקוראים בה פרשת זכור ויאמר לבעל קורא שיכוין להוציאו י"ח . ונכון שבשבת זו יקרא פרשת זכור מתוך החומש .
יז. י"א שנשים חייבות בשמיעת קריאת פרשת זכור כיון שאין זמן קבוע למצות זכירת מעשה עמלק . וי"א שאינן חייבות לשמוע קריאת פרשת זכור כיון שעיקר מצוות הזכירה כדי לבא לידי מחיית עמלק ונשים אינן בנות מלחמה וכן הלכה . אבל עיקר מצות זכירת מעשה עמלק הן חייבות כיון שאין מצוה זו תלויה בזמן. והמחמירה לבא לביהכנ"ס לשמוע הקריאה תבא עליה ברכה ויש לה שכר על כך .
יח. מותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים הבאות לאחר התפילה לשמוע פרשת זכור אף שאין עשרה אנשים עימהן, אבל לא יברכו על קריאה זו . וטוב שיהיו עשרה אנשים בזמן הקריאה אבל אינו מעכב .
יט. יוצא אדם ידי חובת פרשת זכור בהברה השונה ממסורת אבותיו ולכתחילה כל אחד ישמע בהברה כפי מסורת אבותיו . כי י"א שאין ספרדי יוצא י"ח בקריאה מאשכנזי וכן הפוך, וכן אשכנזי מאשכנזי שהברתו שונה משלו . וטוב להקפיד שכל אחד ישמע הקריאה מס"ת שכתוב כפי מנהג אבותיו אבל אינו מעכב אם אין ס"ת אחר.
כ. י"א שאין לקרא בציבור בכמה הברות שאין זה כבוד הציבור . אבל נוהגים בהרבה קהילות שקוראים בכמה הברות כדי לצאת בודאי בשמיעת ההברה הנכונה ואותם שקוראים באותה הברה בכמה סוגי טעמים, לדוגמא ירושלמית ומרוקאית, אין ענין בזה, ומ"מ מנהג ישראל תורה הוא.
כא. יש להיזהר שלא להכות ברצפה ובשלחנות וכדו' בקריאת פרשת זכור פן יגרמו שלא ישמעו את כל הקריאה . ומי שחיסר כמה תיבות בשמיעת קריאת זכור, כל ששמע את עיקר ענין זכירת עמלק יצא ידי חובה .
כב. אם נמצא טעות בס"ת של קריאת זכור צריך להוציא ס"ת אחר ולחזור ולקרא אבל ללא ברכות . וספר תורה שקראו בו פרשת זכור ולאחר זמן ראו שהס"ת פסול אין צריכים לחזור ולקרא שוב .
כג. יש לדקדק להוציא לקריאת פרשת זכור את הס"ת הכי מהודר שיש בביהכנ"ס .
כד. י"א שאין לעלות קטן למפטיר של ד' פרשיות אלו וי"א שמותר להעלות קטן לקריאה זו ולמעשה יש להקל אם הוא מעל גיל שש ויודע למי מברכים להעלותו לפרשת שקלים והחודש אבל לפרשת פרה וזכור אין להעלותו ואם העלוהו אין להורידו והקטן יברך וגדול יקרא .
כה. כשקורא פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום מעיקר הדין אין צריך לקרא גם ד' הפרשיות שתים מקרא ואחד תרגום . ויש שהידרו רק בד' פרשיות ג"כ לקוראם ב' מקרא וא' תרגום . אבל בשאר פרשיות החגים אין צריך.
כו. מי שיש לו אפשרות לשמוע או קריאת המגילה או פרשת זכור וכגון המקבל חופשה מבית הסוהר רק ליום אחד, יבחר את קריאת המגילה אם תהיה לו אפשרות אח"כ בפורים לשמוע קריאת "ויבא עמלק" (שאל"כ זכור עדיף שהוא מן התורה) ואם נותנים לו אפשרות לשמוע המגילה בלילה או ביום יבחר ביום .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
