ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
כאמור הרב שלמה דוד טרח ועמל ליישב את השאלות וההערות ולסתור ההוכחות שכתב ר' אברום, ועם כל מה שהעיר הגאון לר' אברום שעשה קרעים מדבריו בלי רחמים, הנה אף-על-פי-כן, ר' אברום חוזר וכותב אליו קונטרס עוד יותר גדול מהראשון, שבו הוא סותר את דבריו ותשובותיו של הגאון הרב כהנא.
הדגשנו את עמל התורה הגדול שאנו רואים כאן, אבל בולטת כאן מאוד גם כן, אהבת אמת ללא שום חולשה ומשוא פנים.
תכונה זאת בולטת גם במשא ומתן שיש לרבנו - כנראה באותן שנים - עם החזון איש. במכתב הראשון כותב ר' אברום אליו:
"לכבוד מרן הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר אברהם ישעי' קרליץ שליט"א.
אחדשה"ט. תודה להדר"ג על ששלח אלי את הכרך של חזו"א פרה...". כבר לפני חילופי המכתבים היה קשר שבעל פה ביניהם. ומתוך כך שלח החזון אי"ש אל ר' אברום את ספריו ועקב כך ר' אברום מעיר מספר הערות על דבריו של החזון איש בספרו.
החזון-איש עונה תשובה ור' אברום מחזיר לו תשובה. החזו"א עונה לו שוב וכך הוא פותח: "הגיעני דבריו החביבים עלי מאוד בהיותו כל מגמתו לאמיתת התורה, ועיינתי עוד הפעם, אבל...". ר' אברום לא מפסיק ומחזיר עוד תשובה לברר עוד את דברו. הרב כהנא דיבר על הכשרונות "שכל צח וישר וידיעות עמוקות" ואילו החזון אי"ש מדבר על המגמה, על הכיוון אליו מכוונים כל הכשרונות העצומים: "בהיות כל מגמתו לאמיתת התורה", שזהו באמת הגדר של תורה לשמה, "לשם התורה", לברור האמת האלוקית.
בשנת התש"ט הוציא מורנו ורבנו, ר' אברום, ספר "זכר יצחק", "שבו שאלות ותשובות חידושים וביאורים בש"ס, מאת הגאון האמיתי שר התורה רבן של כל ישראל רבינו יצחק יעקב בהרש"ל רבינוביץ' זצ"ל אב"ד ור"מ דפונוביז'". (לשון שער הספר).
ב'הקדמה מאת המחבר', כותב ר' אברום, שהיתה דרושה התאמצות גדולה ועיון רב בענינים הנידונים, כיוון שהכתבים היו מפוזרים והיה צורך לחבר דף אל דף וכו'.
זה בודאי לא מקרה שבדיוק ר' אברום נהיה הגואל לכתבי הגאון העצום, המכונה: "ר' איצל'ה מפוניבז'". הרי כך כותב ר' אברום על ר' איצל'ה: "והנה ידוע ומפורסם כח החידוש הגדול של רבינו, שהיה ממש מעין המתגבר בתורה, והיה שופע שפע רב של סברות וחידושים ערבים ונפלאים ומאירי עין בכל מקצועות התורה, שחידש בהם בהיקף גדול ובמערכות גדולות שהיו מפליאים את לב השומע בהגיונם החריף והנעים כאחד" (שם בהקדמה). והרי זה ממש כאילו ר' אברום היה כותב על עצמו, ומי עוד כמוהו מתאים לסדר ולהוציא לאור כתבים אלו.
בסוף הספר הוסיף ר' אברום קונטרס: "קונטרס אחרון מאתי אברהם אלקנה כהנא שפירא". בקונטרס זה דן ר' אברום בסוגיות הש"ס הנוגעים לסימנים הראשונים שבספר.
כמדומני שהיה זה בשנת התשל"ג בערך, בעת היותי אברך צעיר בישיבת 'מרכז הרב', שהיתי בבית הורי בכפר פינס והלכתי לבקר את הגאון הגדול הרב חיים יעקב לוין בנו בכורו של הצדיק הירושלמי הרב ר' אריה לוין זצ"ל. הרב חיים יעקב היה מפורסם בירושלים כבר בצעירותו כגאון גדול ומרן הרב קוק היה בוחן אותו מידי פעם בתלמודו. מרן הרב זצ"ל והרב הרצוג זצ"ל כתבו עליו, שבטוחים בו שיהיה מגדולי ישראל. הוא סיפר לי, שבצעירותו (כבן 18) היה לומד תקופה ארוכה בחברותא עם הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך. הם למדו ביחד בהתמדה גדולה. הוא אמר שלא היה להם זמן ללמוד ספרי מוסר, כי היה להם קצב של הספק גדול בגמרא, אבל האדם הוא רק אדם והוא מוכרח לחזק את עצמו כל פעם מחדש בעבודת ה'. ומה לעשות? הם מצאו פיתרון. אחת לשבועיים עד שלושה שבועות, הם היו רצים במהירות, בלילה, ממקום לימודם לביתו של מרן הרב, היו ניגשים ל'חדר הקטן', חדר הלימוד של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ואז היו מסתכלים כל אחד בתורו, בחור של המנעול פנימה, לחדרו של הרב, והיו מתבוננים דקה עד דקה וחצי בפניו של הרב. זה נתן להם כח ומרץ והתלהבות בלימוד למשך השבועיים הבאים. לראות את פניו הקדושים של הרב, זה היה יותר מאשר לימוד של כל ספרי המוסר שיש. כך סיפר לי הגאון הרב חיים יעקב לוין זצ"ל.
בתוך הדברים הוא שאל אותי, מי נותן שעור כללי בישיבת 'מרכז הרב'? השבתי שיש שני שעורים. אחד של הגאון הרב שאול ישראלי, הרחי"ל הגיב מיד ואמר: 'או, ר' שאול! ודאי! אני זוכר אותו היטב עוד מזמן מרן הרב קוק זצ"ל'. השעור השני של הגאון ר' אברום שפירא. הוא שאל מי זה ר' אברום? השבתי שהוא אב בית-דין בירושלים, תלמיד-חכם גדול. הוא חשב וחשב ואמר 'רגע אחד, רגע אחד'. הוא הוציא ספר מארון הספרים, היה זה הספר 'זכר יצחק', הוא אמר: 'את הספר הזה ערך אברהם אלקנה כהנא שפירא. זה הוא'? השבתי שאיני יודע. אז הספר הזה לא היה ניתן להשגה ולא פגשתיו ולא שמעתי אודותיו. אמר עוד פעם: 'אתה לא יודע אם זה הוא ר' אברום שאתה אומר? זה מאוד מענין אותי. מדוע? תראה יש פה בסוף הספר קונטרס, את הקונטרס כתב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הקונטרס הזה יש בו עמקות של תורה שלא מהדור שלנו. זה עמקות של דורות ראשונים. אני אומר לך באחריות: אין עמקות כזאת של תורה בדורות האלה' .
כאן נשלמה הגדרת האישיות על ידי גדולי הדור: "ממצויני ישיבת חברון". "שכל צח וישר וידיעות עמוקות בספרי הראשונים". "אין בדורות שלנו עמקות כזאת של תורה".
מכאן אנו באים אל ההגדרה הכוללת לא רק אל האישיות, אלא אל הדור כולו:
שמעתי מידידי הרב יהודה פליקס שליט"א, מתלמידי 'מרכז הרב', לפני שנים רבות, שסיפר לו הרב אברהם יצחק ברומברג זצ"ל - שהוציא סידרה גדולה של ספרים על גדולי התורה והחסידות - שהוא ניגש אל הגאון הגדול הרב דוב בעריש ווידנפלד - שהיה מגדולי הדור עוד לפני השואה - ושאל אותו: "מיהו גדול הדור אחרי סילוקו של החזון אי"ש"? הוא השיב: "איני יודע מה אומרים בבני-ברק, אבל אני אומר לך שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











