ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הדבר נעשה על פי פסק הלכה של הרב עצמו. כמה שנים לפני כן, נפטר בנו של האדמו"ר מגור בשבת קודש, והתעוררה שאלה אם לעשות את ההלויה במוצאי שבת - כפי ההלכה שלא מלינים את המת ובארץ ישראל באופן מיוחד ובירושלים אפילו לכבודו של מת אין מלינים אותו, - או שאפשר לדחות את ההלויה למחרת משום כבוד התורה. הרבנים לא ידעו כיצד להכריע, והאדמו"ר החליט להעביר את השאלה להכרעתו של הרב שפירא. ר' אברום אמר שיש לדחות את ההלויה למחרת, משום כבוד התורה. (לא שמעתי את הנימוקים באופן מפורט).
הפסק הזה של הרב בעצמו, שימש כעת את בני המשפחה הנכבדה, כאשר התלבטו מתי לערוך את ההלויה.
ביום ששי, ערב שבת קודש, התאספו רבבות תלמידי חכמים סביב ישיבת 'מרכז הרב', כולם לבושים בגדי חג, אבל הלבבות דווים וכואבים מאוד. מצד אחד הלל ומוסף של חג ומצד שני אבל כל כך נורא. אבל משפחתי, אבל אישי של כל אחד ואחד מהתלמידים שבמשך העשרות הרבות של השנים, ואבל לאומי של האומה כולה, שאיבדה את גאון עוזה.
הספידוהו גדולי הדור, ביניהם מי שהיה ידידו במשך שבעים שנה הגאון הגדול, הרב יעקב ניסן רוזנטל שליט"א אב-בית-דין בחיפה. ברצוני לצרף לכאן דברי הספדו בשעת ההלויה. יש בדבריו סיכום כולל של דרכו של מרן הרב זכר צדיק לברכה.
"'תורה תורה חיגרי שק, התפלשי בעפרים
אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים...'
הדברים מתאימים על הגאון ר' אברום, עליו ניתן לומר את הפסוק: 'שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו.'חג הסוכות שהוא חג השמחה הפך לאבל. ויש כאן אבל כפול: על הגאון ר' אברום שאיננו, וגם על עצם התורה שניטלה ממנו, כמבואר במסכת כתובות (י"ז) שכשנפטר תלמיד חכם נחשב הדבר כנטילת התורה.
אני מכיר את ר' אברום כבר 70 שנה. בזמנו, אנחנו הצעירים היה לנו ענין להתפלל ב'זכרון משה', כדי ללוות את ר' אברום ולשוחח עימו בדברי תורה, ואחרי שלושים שנה הוא הזכיר לי את דברינו בלימוד מאותה תקופה.
ר' אברום היה נחשב מהעילויים הגדולים של אותה תקופה. אותם עילויים הפיצו חידושי תורה. חידושיו של ר' אברום היו בחריפות מיוחדת ואנחנו הלומדים הצעירים היינו מזהים לבד שאלו החידושים שלו. היינו אומרים: ר' אברום שפירא=שפיר קאמרת, טוב אמרת.
לבד מאהבת התורה הגדולה שהיתה לו, הוא אהב גם את ציון וירושלים, את ארץ ישראל, וצריך להדגיש אהב גם את מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.
הדרך הנכונה היא הדרך של ר' אברום.
ר' אברום עולה למעלה בשלמות. המלאכים שמחים בבוא אליהם נפש נקי וצדיק. בקבלת התורה כתוב עליונים ששו ותחתונים עלזו, אבל כאן אצלנו עליונים ששים אבל אנחנו בוכים על האבידה הגדולה הזאת.
ר' אברום היה יהודי ירושלמי, עם הצניעות של ירושלים, וצריך לשמור על הצניעות והפשטות הזאת.
יש ללמוד מהנפטר לחיות בגדלות, באהבת ישראל ובפשטות של אנשי ירושלים.
לך בשלום ותנוח בשלום. תבקש עלינו שתהיה לנו שנה טובה... בביאת המשיח במהרה בימינו אמן."
מסע ההלויה יצא מישיבת 'מרכז הרב', כשרבבות מלוים את הרב ברחובות ירושלים, דרך שכונת 'גאולה' אל הר הזיתים.
'אין שלטון ביום המות'. ר' אברום לא הסכים כל חייו, בשום אופן, שילווהו. כמה פעמים נסיתי: אמרתי יש לי שאלה לברר. ר' אברום נעמד ואמר: תשאל. אמרתי: טוב נלך לכיוון ביתו של הרב. הרב לא הסכים. "אני לא רוצה שילוו אותי!". הנה כעת, בהלויה, זו היתה ההזדמנות האחרונה. שמעתי על תלמידים שהיו חולים, וכאלה שעמדו לפני ניתוח, ובקושי גדול מאוד יכלו לעמוד או ללכת, אבל הם לא ויתרו, על האפשרות האחרונה ללוות את מורם ורבם, רוח אפם, שממנו קיבלו תורה, חיות של תורה, עצה וברכה. וכך כמעט במסירות נפש ליוו את רבם עד הר הזיתים.
בהר הזיתים נטמן רבנו מול הר המוריה, מקום מקדשנו, לצידם של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. יש הקוראים למקום: "חלקת גדולי האומה ובוניה". אכן, אלו הם גדולי האומה שמסרו נפשם על בנינה. לאורם ניסע ונלך אל גאולתנו, גאולת העולמים השלימה והמלאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
