ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
הרב זצ"ל כותב :
"אורו של משיח יבסס את הוודאות של הטוב הגמור בהוויה בכלל, ותמלא הארץ אורה ושמחה, המרעיפות משמי שמים תמיד, ואז תבוא ההכרה שטוב להודות לה' על הרעה כמו על הטובה וגם ברוחניות..." (אורות, עמ' פו)
עם ישראל עבר ועובר משברים וטלטלות במישור החיים הגשמי ובמישור החיים הרוחני. יש הנבהלים לנוכח משברים אלה. הם ציפו שעם ישראל שהוא עם ה' יזכה לחיי שלווה ושלמות ללא טלטלות רבות וקשות. הם נזכרים בניסים המופלאים שעשה הקב"ה עם ישראל וחושבים כי הלימוד מן הניסים הוא שעם ישראל לא יסבול ותמיד הקב"ה ישדד את מערכות הטבע למענם.
היווצרות עם ישראל במצרים, השעבוד והניסים, באים ללמד אותנו כי "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד". הקב"ה מנהיג את העולם ומגלה את שמו דרך עם ישראל בכל מצבי החיים. שם ה' מתגדל לא רק במידת הרחמים כי אם דווקא במידת הרחמים המסתתרת במידת הדין. כל הקשיים והייסורים באים כדי לבנות ולקדם את עם ישראל והעולם. אנו צריכים להתמלא באמונה כי "מפי עליון לא תצא הרעות". (איכה ג)
בדרך זו מבאר ר' אברהם אבן עזרא את הפסוק: "בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת - אמר, שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מאב לבן, אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו וכן תעשו אתם."
ביציאת מצרים הקב"ה מתגלה לעולם בהתגלות מיוחדת ושלמה יותר . "ושמי ה' לא נודעתי להם". התגלות זו באה ללמד אותנו כי "אני ה' בקרב הארץ". גם הארציות וכל אשר בה, הצמצום והקלקולים, מאת ה' הם.
זוהי נקודת הסתכלות שונה על המציאות ועל חיי כל אחד ואחד. במסכת ברכות (דף ס, ב) מסופר כי "כשחלה ר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם חמה עזה יש בעולם, התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק ... אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה? אמר להם לכך אני משחק. כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתו לוקה ... אמרתי שמא ח"ו קיבל רבי את עולמו, ועכשיו שאני רואה את רבי בצער אני שמח". ר' עקיבא מלמד כיצד להתבונן על קשיים וצרות. הייסורים באים לתקן ולבנות, ואם נתבונן עליהם כך הרי אז הם יהיו קרש קפיצה למדרגה גבוהה יותר. תפיסה זו הביאה את ר' עקיבא לצחוק גם בשעה שראה מראה נורא של שועל יוצא מבית קודשי הקודשים. לא מדובר בצחוק של חידלון ואדישות לנוכח צרות, כי אם ביכולת לראות את אורו של משיח המופיע 'בתוך' ו'מתוך' הצרות. זו היא ראייה המביאה את האדם להשתדל יותר לפעול עם א-ל ולהודות כי 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.'
וזה עניינה של סמיכות גאולה לתפילה: האמונה הצומחת באדם מכוח גאולת מצרים והיא המביאה אותנו להתפלל על חסרונותינו וצרותינו מתוך ידיעה כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











