ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימים אלו אנו מתחילים לספור את הימים מהקרבת העומר ועד למתן-תורה. מנהגי אבלות וימי שמחה משמשים בערבוביא בתקופה זו, ואנו שואלים - מה משמעותם של ימים אלו - אבלות או הכנה שמחה למתן-תורה?
גילו – ברעדה
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה
ידועים דברי הרמב"ן על התורה, כי ימי העומר הם בבחינת חול המועד שבין פסח - זמן הגאולה, לבין חג השבועות - זמן תכלית הגאולה בו הושלמה החרות, בחג זה לא רק יצאנו מהשעבוד הפיזי של הגויים אלא גם מהשעבוד הרוחני.
הקשר בין פסח לשבועות מפורש בתורה במצוות ספירת העומר הקובעת את התחלת הספירה ממחרת השבת - יום טוב של פסח, ליום החמישים, יום המנחה החדשה. העלייה מעומר השעורים הקרב ביום ראשון של חול המועד לבכורי קציר החיטים בחג השבועות, מראה שהקשר הוא לא רק גשר מחבר, אלא סולם שבו עולים מלמטה למעלה. אמנם עלייה זו כרוכה בספירה יומיומית המלמדת שאין העלייה טבעית ומובנת מאליה והיא מחייבת עבודה מתמשכת וקבועה של כל אחד ואחד.
דורשי רשומות מצאו התאמה בין ארבעים ושמונה מעלות שהתורה נקנית בהם לבין ימי הספירה, שבתכליתם נקנית התורה לכל יחיד ולא רק לציבור. כמו בכל מאמץ והשתדלות הכוללת המוני יחידים הצריכים להתמיד בריצה ארוכה, ובה ברור שלא כולם יוכלו להגיע אל המטרה ובדרך יהיו נפילות. על אחת כמה וכמה כשהמטרה היא תורת ה' שעליה נאמר: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם-כן נכשל בהם". כישלונות אלו הכרוכים בחוסר השגה שלימה במעלת התורה ובמעלת תלמידי חכמים, הם שגרמו למגפה שפרצה בין תלמידי רבי עקיבא התנא הגדול.
כל ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה, כי כל אחד ואחד מחכמי ישראל הוא בבחינת אבן יסוד בבניין מקדש התורה. ואף-על-פי שכל אחד חייב לגלות את דעתו ולא להתבטל בפני אחרים אלא אם-כן תתקבל דעתם ברוב קולות, אבל גם אין לו לבטל או לזלזל בשום חכם מישראל שדעתו שונה.
לפי זה ימי העומר הם בבחינת "וגילו ברעדה" - שמחה עם הזהירות הראויה לימים. במשך הדורות זכינו גם לנקודות אור בימים אלו בזכותם של ישראל: יום פסח שני, ל"ג בעומר ושמחת רשב"י, ובימינו יום העצמאות ויום ירושלים, ייתן ה' ונזכה להוסיף תורת אמת ושלום אמת בכל אשר נפנה, ויהי נועם ה' עלינו ועל כל ישראל.
אתגרים של אהבה
2) הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה
הימים המיוחדים שהשכינה ייחדה לדורנו לבטא בהם את הגאולה, הם הימים שבין פסח לשבועות. בתקופה זו יש לנו את יום השואה, יום העצמאות, בקשת המסתורין של ר' שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר ואת כ"ח באייר - יום ירושלים.
על גבי הימים הגדולים האלה, אנו נושאים את בקשת רבי עקיבא כי "ואהבת לרעך כמוך", יהיה אצלנו כלל גדול בתורה. וככל שהבקשה גדולה יותר כך היא דורשת מאיתנו תעצומות נפש מופלאות, ובלי תעצומות אלו אי אפשר להתעלות. כך גם היה במצרים, אילולא הצער הגדול שם לא היינו זוכים ל"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר".
והכלל הזה העומד בבסיס השילוב בין ימי האבל שבספירה לבין ההכנה למתן תורה, הוא בסיס ההגות היהודית בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, עליהם נאמר: "יגעת ומצאת תאמין", ו"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה. בוודאי שיש בהם ימים של קושי אבל אלו ימים שמגלים את הקדושה. הביטויים של ה"קורבנות" שאנו מקריבים בימים אלו, מקרבים אותנו לאמת ולנצח.
ייסורים הם ביטוי עיקרי שהעולם נברא עבורו, שהרי סוד הבריאה הוא בצמצום. ואם העולם היה נברא שלם האדם היה חסר, הוא לא היה יכול לרפא מחלות שכן לא היו מחלות, הוא לא היה צריך לדאוג לבתים או לעשות את הבריאה נאה, כי לא היה חש בחיסרון הבית והנוי. נמצא שהקשיים שבהם אנו נמצאים הם המעניקים לנו את התפארת העליונה של הצלם האלוקים.
חלילה שילמד אדם מהדברים שאנו משתוקקים לייסורים אלו, כבר אמרו עליהם חז"ל: "לא הם ולא שכרם", אלא שכאשר אנו מבינים את ייעוד הבריאה אזי ייסורים לא מבהילים אותנו, ואפילו גורמים לנו ליהנות מכל טיפה של נשימה, ואנחנו אפילו יכולים להיות שמחים בייסורים כרבי עקיבא, ולחוש כר' זושא שכאשר ביקשו ממנו לדעת איך הוא מקיים את המשנה שמברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, השיב שאינו יכול לתת מענה שכן מעולם לא התנסה בחיסרון הרע הדלות והעוני, וכולנו יודעים שהיה מאוד עני, ומי שזוכה למעלה כזו יהיה עשיר יותר מופלג מהעשיר הגדול ביותר.
אכן נאמר אשרינו שזכינו להיות בדור ראשון לכובשי כנען, וכך היה ר' עקיבא אומר לנו: היו מאושרים למסור נפשכם על הגאולה.
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכלוך הקדוש
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
שימוש נכון בתנור הביתי
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
