ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימים אלו אנו מתחילים לספור את הימים מהקרבת העומר ועד למתן-תורה. מנהגי אבלות וימי שמחה משמשים בערבוביא בתקופה זו, ואנו שואלים - מה משמעותם של ימים אלו - אבלות או הכנה שמחה למתן-תורה?
גילו – ברעדה
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה
ידועים דברי הרמב"ן על התורה, כי ימי העומר הם בבחינת חול המועד שבין פסח - זמן הגאולה, לבין חג השבועות - זמן תכלית הגאולה בו הושלמה החרות, בחג זה לא רק יצאנו מהשעבוד הפיזי של הגויים אלא גם מהשעבוד הרוחני.
הקשר בין פסח לשבועות מפורש בתורה במצוות ספירת העומר הקובעת את התחלת הספירה ממחרת השבת - יום טוב של פסח, ליום החמישים, יום המנחה החדשה. העלייה מעומר השעורים הקרב ביום ראשון של חול המועד לבכורי קציר החיטים בחג השבועות, מראה שהקשר הוא לא רק גשר מחבר, אלא סולם שבו עולים מלמטה למעלה. אמנם עלייה זו כרוכה בספירה יומיומית המלמדת שאין העלייה טבעית ומובנת מאליה והיא מחייבת עבודה מתמשכת וקבועה של כל אחד ואחד.
דורשי רשומות מצאו התאמה בין ארבעים ושמונה מעלות שהתורה נקנית בהם לבין ימי הספירה, שבתכליתם נקנית התורה לכל יחיד ולא רק לציבור. כמו בכל מאמץ והשתדלות הכוללת המוני יחידים הצריכים להתמיד בריצה ארוכה, ובה ברור שלא כולם יוכלו להגיע אל המטרה ובדרך יהיו נפילות. על אחת כמה וכמה כשהמטרה היא תורת ה' שעליה נאמר: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם-כן נכשל בהם". כישלונות אלו הכרוכים בחוסר השגה שלימה במעלת התורה ובמעלת תלמידי חכמים, הם שגרמו למגפה שפרצה בין תלמידי רבי עקיבא התנא הגדול.
כל ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה, כי כל אחד ואחד מחכמי ישראל הוא בבחינת אבן יסוד בבניין מקדש התורה. ואף-על-פי שכל אחד חייב לגלות את דעתו ולא להתבטל בפני אחרים אלא אם-כן תתקבל דעתם ברוב קולות, אבל גם אין לו לבטל או לזלזל בשום חכם מישראל שדעתו שונה.
לפי זה ימי העומר הם בבחינת "וגילו ברעדה" - שמחה עם הזהירות הראויה לימים. במשך הדורות זכינו גם לנקודות אור בימים אלו בזכותם של ישראל: יום פסח שני, ל"ג בעומר ושמחת רשב"י, ובימינו יום העצמאות ויום ירושלים, ייתן ה' ונזכה להוסיף תורת אמת ושלום אמת בכל אשר נפנה, ויהי נועם ה' עלינו ועל כל ישראל.
אתגרים של אהבה
2) הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה
הימים המיוחדים שהשכינה ייחדה לדורנו לבטא בהם את הגאולה, הם הימים שבין פסח לשבועות. בתקופה זו יש לנו את יום השואה, יום העצמאות, בקשת המסתורין של ר' שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר ואת כ"ח באייר - יום ירושלים.
על גבי הימים הגדולים האלה, אנו נושאים את בקשת רבי עקיבא כי "ואהבת לרעך כמוך", יהיה אצלנו כלל גדול בתורה. וככל שהבקשה גדולה יותר כך היא דורשת מאיתנו תעצומות נפש מופלאות, ובלי תעצומות אלו אי אפשר להתעלות. כך גם היה במצרים, אילולא הצער הגדול שם לא היינו זוכים ל"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר".
והכלל הזה העומד בבסיס השילוב בין ימי האבל שבספירה לבין ההכנה למתן תורה, הוא בסיס ההגות היהודית בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, עליהם נאמר: "יגעת ומצאת תאמין", ו"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה. בוודאי שיש בהם ימים של קושי אבל אלו ימים שמגלים את הקדושה. הביטויים של ה"קורבנות" שאנו מקריבים בימים אלו, מקרבים אותנו לאמת ולנצח.
ייסורים הם ביטוי עיקרי שהעולם נברא עבורו, שהרי סוד הבריאה הוא בצמצום. ואם העולם היה נברא שלם האדם היה חסר, הוא לא היה יכול לרפא מחלות שכן לא היו מחלות, הוא לא היה צריך לדאוג לבתים או לעשות את הבריאה נאה, כי לא היה חש בחיסרון הבית והנוי. נמצא שהקשיים שבהם אנו נמצאים הם המעניקים לנו את התפארת העליונה של הצלם האלוקים.
חלילה שילמד אדם מהדברים שאנו משתוקקים לייסורים אלו, כבר אמרו עליהם חז"ל: "לא הם ולא שכרם", אלא שכאשר אנו מבינים את ייעוד הבריאה אזי ייסורים לא מבהילים אותנו, ואפילו גורמים לנו ליהנות מכל טיפה של נשימה, ואנחנו אפילו יכולים להיות שמחים בייסורים כרבי עקיבא, ולחוש כר' זושא שכאשר ביקשו ממנו לדעת איך הוא מקיים את המשנה שמברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, השיב שאינו יכול לתת מענה שכן מעולם לא התנסה בחיסרון הרע הדלות והעוני, וכולנו יודעים שהיה מאוד עני, ומי שזוכה למעלה כזו יהיה עשיר יותר מופלג מהעשיר הגדול ביותר.
אכן נאמר אשרינו שזכינו להיות בדור ראשון לכובשי כנען, וכך היה ר' עקיבא אומר לנו: היו מאושרים למסור נפשכם על הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
