ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימים אלו אנו מתחילים לספור את הימים מהקרבת העומר ועד למתן-תורה. מנהגי אבלות וימי שמחה משמשים בערבוביא בתקופה זו, ואנו שואלים - מה משמעותם של ימים אלו - אבלות או הכנה שמחה למתן-תורה?
גילו – ברעדה
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה
ידועים דברי הרמב"ן על התורה, כי ימי העומר הם בבחינת חול המועד שבין פסח - זמן הגאולה, לבין חג השבועות - זמן תכלית הגאולה בו הושלמה החרות, בחג זה לא רק יצאנו מהשעבוד הפיזי של הגויים אלא גם מהשעבוד הרוחני.
הקשר בין פסח לשבועות מפורש בתורה במצוות ספירת העומר הקובעת את התחלת הספירה ממחרת השבת - יום טוב של פסח, ליום החמישים, יום המנחה החדשה. העלייה מעומר השעורים הקרב ביום ראשון של חול המועד לבכורי קציר החיטים בחג השבועות, מראה שהקשר הוא לא רק גשר מחבר, אלא סולם שבו עולים מלמטה למעלה. אמנם עלייה זו כרוכה בספירה יומיומית המלמדת שאין העלייה טבעית ומובנת מאליה והיא מחייבת עבודה מתמשכת וקבועה של כל אחד ואחד.
דורשי רשומות מצאו התאמה בין ארבעים ושמונה מעלות שהתורה נקנית בהם לבין ימי הספירה, שבתכליתם נקנית התורה לכל יחיד ולא רק לציבור. כמו בכל מאמץ והשתדלות הכוללת המוני יחידים הצריכים להתמיד בריצה ארוכה, ובה ברור שלא כולם יוכלו להגיע אל המטרה ובדרך יהיו נפילות. על אחת כמה וכמה כשהמטרה היא תורת ה' שעליה נאמר: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם-כן נכשל בהם". כישלונות אלו הכרוכים בחוסר השגה שלימה במעלת התורה ובמעלת תלמידי חכמים, הם שגרמו למגפה שפרצה בין תלמידי רבי עקיבא התנא הגדול.
כל ימי העומר הם ימי עלייה גדולים, אבל הם מזכירים לנו את האחריות העצומה המוטלת על כל אחד מישראל ביחס לכבוד התורה, ואת האחריות הגדולה עוד יותר של תלמידי חכמים לנהוג כבוד זה בזה, כי כל אחד ואחד מחכמי ישראל הוא בבחינת אבן יסוד בבניין מקדש התורה. ואף-על-פי שכל אחד חייב לגלות את דעתו ולא להתבטל בפני אחרים אלא אם-כן תתקבל דעתם ברוב קולות, אבל גם אין לו לבטל או לזלזל בשום חכם מישראל שדעתו שונה.
לפי זה ימי העומר הם בבחינת "וגילו ברעדה" - שמחה עם הזהירות הראויה לימים. במשך הדורות זכינו גם לנקודות אור בימים אלו בזכותם של ישראל: יום פסח שני, ל"ג בעומר ושמחת רשב"י, ובימינו יום העצמאות ויום ירושלים, ייתן ה' ונזכה להוסיף תורת אמת ושלום אמת בכל אשר נפנה, ויהי נועם ה' עלינו ועל כל ישראל.
אתגרים של אהבה
2) הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה
הימים המיוחדים שהשכינה ייחדה לדורנו לבטא בהם את הגאולה, הם הימים שבין פסח לשבועות. בתקופה זו יש לנו את יום השואה, יום העצמאות, בקשת המסתורין של ר' שמעון בר-יוחאי בל"ג בעומר ואת כ"ח באייר - יום ירושלים.
על גבי הימים הגדולים האלה, אנו נושאים את בקשת רבי עקיבא כי "ואהבת לרעך כמוך", יהיה אצלנו כלל גדול בתורה. וככל שהבקשה גדולה יותר כך היא דורשת מאיתנו תעצומות נפש מופלאות, ובלי תעצומות אלו אי אפשר להתעלות. כך גם היה במצרים, אילולא הצער הגדול שם לא היינו זוכים ל"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר".
והכלל הזה העומד בבסיס השילוב בין ימי האבל שבספירה לבין ההכנה למתן תורה, הוא בסיס ההגות היהודית בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, עליהם נאמר: "יגעת ומצאת תאמין", ו"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".
כל אדם בעל חוש רוחני שמבקש בשביל בניו יותר מחושי הבהמה, הרי כשמגיע לפרק החינוך לא מפנק את ילדיו בבטלה, אלא מאתגר אותם בעמל גדול כדי שיזכו לגדלות הנפש והרוח, ולכן בוודאי שיש בתקופה זו אתגרים גדולים וגם כאב, אך אתגרים שגורמים לאהבה. בוודאי שיש בהם ימים של קושי אבל אלו ימים שמגלים את הקדושה. הביטויים של ה"קורבנות" שאנו מקריבים בימים אלו, מקרבים אותנו לאמת ולנצח.
ייסורים הם ביטוי עיקרי שהעולם נברא עבורו, שהרי סוד הבריאה הוא בצמצום. ואם העולם היה נברא שלם האדם היה חסר, הוא לא היה יכול לרפא מחלות שכן לא היו מחלות, הוא לא היה צריך לדאוג לבתים או לעשות את הבריאה נאה, כי לא היה חש בחיסרון הבית והנוי. נמצא שהקשיים שבהם אנו נמצאים הם המעניקים לנו את התפארת העליונה של הצלם האלוקים.
חלילה שילמד אדם מהדברים שאנו משתוקקים לייסורים אלו, כבר אמרו עליהם חז"ל: "לא הם ולא שכרם", אלא שכאשר אנו מבינים את ייעוד הבריאה אזי ייסורים לא מבהילים אותנו, ואפילו גורמים לנו ליהנות מכל טיפה של נשימה, ואנחנו אפילו יכולים להיות שמחים בייסורים כרבי עקיבא, ולחוש כר' זושא שכאשר ביקשו ממנו לדעת איך הוא מקיים את המשנה שמברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, השיב שאינו יכול לתת מענה שכן מעולם לא התנסה בחיסרון הרע הדלות והעוני, וכולנו יודעים שהיה מאוד עני, ומי שזוכה למעלה כזו יהיה עשיר יותר מופלג מהעשיר הגדול ביותר.
אכן נאמר אשרינו שזכינו להיות בדור ראשון לכובשי כנען, וכך היה ר' עקיבא אומר לנו: היו מאושרים למסור נפשכם על הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
