ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתנ"ך מסופר על מסים שהטילו מלכים יהודים, שלמה, למשל, ומלכים לא יהודים, כמו אחשוורוש. כל ממשל נשען על מסים וצריך אותם כדי לתפקד כראוי ולספק שירותים. הסוגיות היחידות שצריך להכריע בהן הן את מי צריך למסות וכמה למסות. יש מסים ישירים, כמו מס הכנסה, ויש גם שיטות עקיפות יותר של מיסוי, כמו מס ערך מוסף, מכס וכדומה. השורה התחתונה היא שהממשלה תמיד צריכה עוד כסף, והמסים הם האמצעי להשיג אותו.
בתלמוד מסופר לנו שבתקופה ההיא היו מס גולגולת, מס קרקעות, חובה לשכן חיילים ותשלומי מכס. אלה היו כמה מצורות הזרמת ההכנסה לממשלה. השיטה העיקרית לגביית מסים בעולם העתיק היתה באמצעות גובי מס ששילמו לממשלה סכום מופחת שנקבע מראש ובכך רכשו את הזכויות לגבות מתושבי המקום את סכום המסים שנקבע להם. את האנשים האלה, גובי המסים, ה"מוכסים", חז"ל והיהודים לא ראו בעין יפה בדרך כלל, מפני שרבים מהם היו השתמשו בסחטנות ובשיטות אלימות והיו אשמים בשחיתות מהסוג הגרוע ביותר. יש בתלמוד אפילו דעה שאומרת שהם לא כשירים לשמש כעדים, וידוע גם שהם היו מנודים מבחינה חברתית.
בימי הביניים, ואפילו מאוחר יותר, יהודים רבים שימשו כגובי מסים לאדונים הפיאודליים ששלטו באזורים מאוכלסים. אפילו אז רבני הקהילות התלבטו איך צריך להתייחס אליהם. ליהודים לא היו אפשרויות רבות להתפרנס, ולכן היה צורך להשלים גם עם גביית מסים, אבל זה בוודאי לא היה עיסוק שהקהילה כיבדה.
התלמוד מספר לנו שהחכם הגדול, רבי אלעזר בן שמעון, היה גובה מס ונציג של השלטון הרומי תקופה מסוימת בחייו. הוא דיווח לרשויות הרומיות על יהודים שלא שלמו מסים, והרומים טיפלו בהם ביד קשה. כשחבריו החכמים גערו בו על מעשיו, הוא הצדיק את מעשיו באמירה "קוצים אני מכלה מן הכרם". חז"ל השיבו לו ואמרו "יבוא בעל הכרם ויכלה קוציו". לאחר ששמע את דעת חבריו, עזב רבי אלעזר בן שמעון את עבודתו והסתתר מפני השלטון הרומי עד יום מותו. אפילו אחרי מותו הוסתרה גופתו שנים רבים ולא הובאה לקבורה בגלל פחד מפני הרומאים שאת התפקיד שהם הטילו עליו הוא נטש. כשהובא לקבורה לבסוף, התגלה שגופתו לא נרקבה כלל, שנשארה שלמה למעט חור תולעת אחד באוזנו, וזאת מפני שפעם שמע לשון הרע על יהודי אחר.
בגלות הארוכה והכואבת של העם היהודי היו המסים אחד האמצעים לרדיפת היהודים על ידי שליטים קנאים. היו צווים מיוחדים רבים שקבעו מלכים ועריצים, לרבות הכנסייה, שאילצו יהודים לשלם מסים עצומים שהוטלו רק עליהם. הכלל היהודי שאומר, "דינא דמלכותא דינא", דהיינו, שחוקי הממשלה הם חוקים שצריך לציית להם, לא חל על מיסוי מפלה. בנסיבות האלה, מתוך כורח וכדי לשרוד, הפעילו היהודים שיטות רבות של התחמקות מתשלום מסים.
זה היה נכון במיוחד לפני כמאה שנה באימפריה הרוסית של הצארים האנטישמיים. צווי הצאר היו כה מדכאים עד שהיהודים הממורמרים תרו אחר דרכים יצירתיות להתחמק מתשלום המסים. זה יצר ביהדות מזרח אירופה הלך רוח ששידר שמותר לרמות את הממשל השנוא, בייחוד בענייני מס. הלך הרוח הזה ליווה יהודים רבים גם בארצות מגוריהם החדשות, אפילו בארצות שבהן לא היו חוקים שהפלו את היהודים בצורה ברורה ובוודאי לא בענייני מס. נדרשו כמה דורות כדי לסלק את הלך הרוח הזה אצל רוב רובם של היהודים בעולם.
עם זאת, כפי שהשערוריות האחרונות מראות לנו, לא הצלחנו לעקור אותו מן השורש בכל הקהילות היהודיות בעולם. איש לא נהנה לשלם מסים, אבל הכלל של "דינא דמלכותא דינא" חל בעולמנו היום בכל מובן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















