ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך הגיע מחזור ועוד מחזור, ומישיבות אחרות הגיעו (והרבה מתיכונים דתיים) ורבינו הפך אותם לבני תורה אמיתיים, אידיאלסטיים חדורי אמונה ובטחון בצדקת דרכה של התורה הגואלת.
רק רבינו הרצי"ה שהיה באישיותו המלאכית ("מלאך ה' צבאו-ת ממש" – כך אמר עליו גיסו הגאון רבי שלום נתן רענן זצ"ל) איש חינוך ודוגמא אישית, יכל לחולל מהפכה זו שהיא היתה למעשה אם כל המהפכות הרוחניות בדורנו. עד כמה ראו ברבינו אישיות מוסרית נעלה מעיד הסיפור הבא שהרבה פעמים שמענו אותו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל:
תלמיד חכם אחד גדול, בנו של אחד מגדולי הדור, חשקה נפשו להקים מחדש את ישיבת "קלם" שנסגרה זה מכבר. חיפש אישיות תורנית מוסרית נעלה שתתאים לתפקיד זה, מבין כל גדולי התורה לא מצא מישהו יותר מתאים מרבינו הרצב"י, ואכן קם והלך אצל רבינו ושטח לפניו את בקשתו. לבסוף כל הענין לא יצא לפועל, אך אותו ת"ח ידע כי אישיות מחנכת ומוסרית נעלה שיכולה לחנך דור של צעירים לחיי מוסר נעלים הינה רבינו הרצב"י.
מה היה באישיותו של רבינו שעשאו נעלה וגבוה מעל כל העם? קשה ונדיר למצוא גדול שסיגל עצמו את כל דברי התורה שבכתב ובעל-פה לתוך אישיותו, שחי בדקדקנות ובהקפדה את כל קוצו של יוד מדברי נביאים עד להלכה הכי פרטנית, ובהדרכה מוסרית, גם מה שנראה זניח ושכיח, אצל רבינו היה זה יצוק ומוטבע באישיותו. מהיכן נבעו כוחות נפש כאלה לאחוז במידת חסידות, בפרישות וטהרה נוראה, ולחיות את כל דברי התורה חיים מלאים ושלמים? ממידת האמת שהיתה בו. "אמת מארץ תצמח". מידת האמת שלא נתנה מקום לחנופה ורמיית נפש, שלא ויתרה לעצמה בתואנות שוא, היא זו שיצקה לתוך האישיות הנהדרת הזו את חיי התורה השלמים והמופלאים, של אחד שבחסידותו ובצדקותו היה כחד מן קמאי, עד שמרן הגר"א שפירא זצ"ל אמר עליו שאם היה בדור הנביאים, היה ללא ספק גם כן נביא. רק אישיות מיוחדת זו במידת האמת שבה, יכלה להצמיח דור שלם של בני תורה נעלים ברוחם פי כמה בדורם.
עד כמה שהעריך הוקיר וחיבב את תנועת חב"ד ואת האדמו"ר זצ"ל שבראשה, לא נשא פנים לתופעות חמורות שהיו בה.
סיפר הרב דניאל דרייר שליט"א, רב קהילה בבית שמש:
פעם פרסמו חסידי חב"ד מאמרים חב"דיים ובתוכם שרבבו את הביטוי "בית חיינו" כלפי ה-770, הוא ביתו של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל. כששמע כך רבינו זצ"ל מחה בקול ואמר לתלמידים בכאב גדול: "רחם על ציון כי היא בית חיינו"! מה זה הדבר הזה? איך אפשר לקרוא לבית באמריקה בשם זה?...
את רבינו הרצי"ה אפשר להגדיר כמחנך הדור. ישנם הרבה משפיעים ומגידי שיעורי מוסר וכדומה, אבל כל פעלם מתרכז בתוך ישיבותיהם ולכל היותר בעוד קהילה אחת ושתים, אבל אצל רבינו זצ"ל לא היו הדברים כך, בעין פקוחה עקב אחר כל תופעה בחיי הכלל, ואם מצא לנכון להביע דברי עידוד, שבח, נחמה, שלחם למי שצריך, ואם היה צריך למחות נגד תופעה שלילית או מעשה שכרוך בו עוון חילול השם, לא היסס רבינו ושלח בלא שום מורא, גם כשהאישיות המקבלת את דברי הביקורת הקשים הינה מורמת מעם. רבינו היו מחובר בכל נימי נפשו לכל גלי החיים העוברים על הציבוריות הישראלית, והיה ער לכל תופעה חיובית או שלילית, כך שיכל להדריך את תלמידיו לכוון את דעותיהם לאמת והנכון.
סח הרב שמואל כץ שליט"א מבוגרי הישיבה:
כשכתבתי את הספר "קדושים תהיו" בהקדמה דברתי על "מחלות הדור". מרן זצ"ל קראני אליו, וכשנכנסתי שאל: אתה דוקטור? איזה איבחון מצאת שאתה קובע מה מחלות הדור? ומה גם, אתה מתחיל למנות חסרונות ופגמים, ואני אומר לך: לעולם תתחיל בדברים חיוביים...
על התמדתו המופלאה בתורה רבו הספורים ואין ספור להם. מי שהתקרב מעט ראה איך רבינו הרצי"ה היה דבוק ואחוז בלמוד התורה בכל עת ובכל רגע ממש, איך הוא חי חיי תורה שלמים ומלאים כאחד התנאים הקדמונים, כשמחשבתו היתה דבוקה בבוראו תמיד, בלימוד וברחשי תפלה על שפתיו.
ובלכתך בדרך
פעם אחת, פגש מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת "מרכז הרב" בתלמידו ר' יעקב בס הולך ברחוב. שאל הרב את תלמידו: רבי יעקב, מה אתה לומד?
השיב התלמיד בפליאה: הרב, ידוע הוא שלומדים עתה מסכת סנהדרין בישיבה, ולמה זה שואל הרב לדבר שיודע הוא?
ענה הרב: לא זו כוונתי, כוונתי היא מה אתה לומד עכשיו כשאתה כאן ברחוב, גם כשהולכים ברחוב צריך ללמוד, צריך ללמוד כל הזמן...
סיפר הרה"ג דב ביגון שליט"א, מקים עולה של תשובה, וראש ישיבת "מכון מאיר":
בצעירותי הייתי מדריך בפנימיה של הישיבה לצעירים בירושלים. העבודה הקשה עם הנערים הנמרצים והתוססים התישה אותי, ושקלתי לעזוב ולבחור לעצמי מקצוע כלבבי.
באתי לפני ראש הישיבה, מו"ר מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ושטחתי את בעייתי, שאינני מוצא את עצמי בהדרכת הצעירים שכן הדרישה למשמעת אצל הצעירים איננה דבר קל, ומתיש אותי מואוד להתעסק בזה.
פנה אלי הרב צבי יהודה זצ"ל ושאל: ובמה אתה רוצה לעסוק?
השבתי: סבי היה סופר סת"ם, וחשבתי לתפוס מקצוע זה שמאפשר לי לצמצם את עבודתי למינימום, ולהתמסר בעיקר ללימוד התורה בשעות הנותרות.
הביט בי הרב בעיניים טובות ואמר: ראה, סופר סת"ם כותב על קלף, אבל מחנך כותב על הלב...
אחרי תשובה כזו, שוב לא הרהרתי וידעתי מה תפקידי כאן בעולם.
סיפר הר"ר יעקב בס תלמיד ישיבת "מרכז הרב":
פעם השתתף מרן ראש הישיבה, הגאון הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בהפגנה של "נטורי קרתא" נגד מיסוי החינוך שהטילו האנגלים כאן בארץ, וממנו תחלק העיריה את הכסף באופן יחסי.
בעברי ליד ההפגנה פגשתי לפתע ברבינו שהשתתף בה כאמור, ומאד נפלאתי על זאת, שהרי ידוע מה עוללו אלה הקנאים לאביו מרן הרב קוק זצ"ל. ואכן שאלתי את רבינו, למה משתתף בהפגנה יחד עם "נטורי קרתא" שכ"כ התנגדו למרן הרב זצ"ל?
השיב הרב בתמימות לתלמידו: ר' יעקב, מה שעשו נגד אבא, הרב זצ"ל, קבלו עונשם או שיקבלו, אבל במה שהם צודקים - הם צודקים!...
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
