"... ויחיד כמעט הי' הרה"צ ז"ל בין צדיקי הזמן, אשר כל חושי קדשו כולם המו כהמות ים לגליו, לאהבת זרע אמונים, בני בחונים, בני אברהם יצחק ויעקב, כולם כאחד בעומק דעה של חסד עליון, לקרב רחוקים ולהשפיע שפע קודש גם על לבבות אטומות. ובעיניים כלות הי' קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה וישועה, מבנין ערי הקודש, ושיבת בנים לגבולם, וכל המחשכים לא הסתירו מעין קדשו הפקוחה, לראות את האור הגנוז בהם כי טוב הוא".

שלו' וברכה באה"ר [באהבה רבה] לכבוד קדושת רב רחימאי הרב הצדיק המפורסם לשם ולתפארת בישראל, גזע ישישים, שרפי תרשישים, מוהר"ח מאיר יחיאל שפירא שליט"א.
אורו עיני באור יקרות אמרות קודש, ברכת צדיק ונשגב מר כ"ק שליט"א, לכניסת הדירה החדשה, יתן השי"ת להצלחה לתו"ע [לתורה ועבודה] ועבודת עם קדשו וחבל נחלתו, בהתקשרות עם כל ישראל ועם צדיקי האמת אוהבי שם ד' ועמו ונחלתו.
צר לי מאד, שמרוב טרדותיי לא יכולתי לבקר עדיין [ביקור חולים] את כ"ק מר יד"נ [ידיד נפשי] שליט"א, ואני תפילה מהרה ישלח ד' אוהב צדיקים דברו הטוב וירפאו רפו"ש, ויראה רב נחת מכל אשר לו ומכל המסתופפים בצל קדשו בכלל ישראל הגוי כולו, ונזכה כולנו בבנין שלם כנהפ"ק [כנפשו הקדושה] ונפש ידי"ע [ידידו עוז] קשור באה"נ [באהבת נפשו] הטהורה בלב ובנפש חפצה,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.

ב"ה, ג' לסדר נעשה ונשמע תרפ"ד, וויען
שלום אין קץ ואורך ימים טובים ושנות חיים נעימים, לכבוד הרב הראשי לארץ חמדתנו, הגאון האמיתי, איש חמודות, כליל החכמה והמדע, טהור המידות, אוהב עמו ורצוי אחיו, כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
אחרי אשר בעזרת אלוקי ישראל ברוך הוא הרופא חולים ומרבה עצמה לאין אונים, כבר יש לאל ידי לאחוז בשבט סופר, ומצב רוחי ירשני לרכז מחשבותיי, לא אתמהמה להביע תודתי החמה הנובעת ממעמקי לבבי להדרכ"ת שליט"א, בעד מכתבו היקר והנכבד המלא אהבה טהורה וידידות נאמנה. כל דבריו היו לי למרפא, כדבש לפי וכשיקוי לעצמותיי.
הרחמן הוא יזכנו לשוב במהרה לירושלים עיר קדשנו, ולשמוח יחד את הדרכ"ת שליט"א בתוך כלל ישראל בשוב ד' את שיבת ציון.
ואני תפילתי, כי הדרכ"ת יאריך ימים טובים ושנות אושר על כסא משרתו הרוממה והנשאה, בתוכם תחד גם נפש ידידו ואוהבו, הדו"ש וטובתו והשש בשלומו והצלחתו בלב תמים.
חיים מאיר יחיאל שפירא

"לכבוד אחינו האהובים מוקירי שם הרב הקדוש מוהר"ר חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל האדמו"ר מדרוהוביטש זי"ע.
מעוצם חיבת קודש, הראויה להיות נודעת מכל ישראל, ובייחוד ממכירי ומוקירי שמו הקדוש של הרב הצדיק הנשגב אוהב ישראל, האדמו"ר המנוח ז"ל.
הנני פונה אל כבודכם לטובת משפחתו הגדולה והכבודה... עדיני רוח ומורגלים באצילות, ואתם בנו הגדול הראוי למלא מקום אבותיו, ידידי הרב הצדיק מו"ה אברהם יעקב שפירא שליט"א, אלמנתו של האדמו"ר המנוח זצ"ל – הרבנית הצדקת מרת בת שבע בת הרב הקדוש מו"ה יצחק זצוקלל"ה האדמו"ר מבאהוש זי"ע, והאם הזקנה – אשר נגע בה יד ד' בהילקח ממנה בנה מחמד נפשה וחמדת ישראל – הרבנית מרת הדסה פייגא תחי' בתו הבכירה של האי צדיקא רבא קודש הקודשים מו"ה אברהם יעקב זצוקלל"ה מסאדיגורא זי"ע, בנו של קדוש ד' אור פאר מקדושים הנורא בהדרת קודש מו"ה ישראל מרוז'ין זצוקלל"ה.
חושב אני שקהל קודש עדת ד', אשר הם ואבותיהם קשורים בקשרי קודש ועבותות אהבה לצדיקים יסודי עולם אבות המשפחה הקדושה והנכבדה הזאת, וכל אשר הכיר וראה או שמע את שמע תמימות, טהרה וקדושה, חסידות ואהבת ישראל וצפיית ישועת ד' על עם קדשו, וחמדת קדושת ועוצם הגדולה אשר היתה מאירה באור קודש בלבו של אותו צדיק האדמו"ר מדרוהוביטש זצוקלל"ה – כל אלה יתעוררו באהבה רבה לחזק ולאמץ את המשפחה הגדולה..."

"בן חכם ההולך בעקבות אבותיו הקדושים הצדיקים ז"ל ובייחוד בעקבות אביו הצדיק אוהב ישראל ומבקש כל הימים שלומם וטובת קשר ייחודם ואחדותם בקדושה...".

"לשמחת לבי ונפשי, הובאה אלי מחברת קודש, בשם "נתיבות שלום", כתובה וערוכה מכבוד ידי"נ הרב הגדול הצדיק, בנן של קדושים, מו"ה אברהם יעקב שפירא שליט"א, בנו של אותו צדיק המפורסם בקדושת מדותיו, אור המאיר באהבת ישראל וארץ ישראל כשלהבת אש קודש, כקש"ת מוהר"ר חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל, האדמו"ר מדרוהוביטש זי"ע ועכ"י.
וכאשר בעוה"ר נגנז ארון הקודש ונלקח ממנו זיו תפארתו של צדיקא רבא, הרה"ק מוה"ר חמ"י הנ"ל, במשך זמן קצר מאז הופיע אורו בקודש, ונפשות רבות כמהות מבני ישראל עם קדוש שמעו אמרי קדשו ונהרו, כי הפיח רוח חיים בעצמות יבשות, והלהיב לב כל המסתופפים בצלו, לאהבת ישראל וקדושת האחדות והשלום בקשר קודש עם אהבת ארצנו הקדושה, בחין ערך קדושתה וחמדתה חמדת ה', באהבת מרומים קדושה וטהורה...
והנה עתה אורו עיני, כי ראיתי כי מגזע קודש יצא פרח רענן, והבן הדגול הרה"צ שליט"א הרי הוא שונה משנתו הקדושה של אביו הרה"ק זצ"ל, ומטי לה עפ"י יסודות איתנים ערוכים ברוח ה' אשר על קדושיו, מדורי דורות, משולבים באמרי קודש הקדשים, זקנו קדוש ישראל מרוז'ין זצוקללה"ה ובנו הרב הקדוש מוהרא"י זצ"ל מסאדיגורא.
וזה החילו, להציג דרושים קצרים ויקרים בכל פרשה מפרשת השבוע, אמרי חן, רצופים אהבת תורה ויראת שמים וממולאים בחיבת הקודש, חבת ציון וירושלים ואהבת כלל ישראל, הגוי כולו, והרמת דגל השלום והאחדות בין כל חלקי ישראל, גוי אחד בארץ.
והנני אומר לו בפה מלא אשרתיו, ישר חילו, ויאושר כוחו ואונו, וזכות אבותיו הקדושים תהא מסיעתו, להפיץ אורם על פני תבל, כי חוץ מאשר העלה ברוח מבינתו, הרה"צ המחבר שליט"א, והנה יש תח"י [תחת ידו] כתבי קודש, מאבותיו הצדיקים מאורי הקודש בישראל, אשר הלכו אלפי רבבות עם ה' לאורם, והשפעתם הקדושה עודה חיה וקיימת ברבת בני עמנו.
ומה נכבד הוא לכל איש אשר יראת ה' ואהבתו ית' ואהבת ישראל ואה"ק מקננת בלבבו, להביא ברכה אל ביתו, המחברת היקרה הזאת, אשר כשמה כן היא "נתיבות שלום", מהה"צ המחבר שליט"א, לחזק בזה את ידיו בקודש, לגמור את אשר החל על יתר חלקי התורה להרבות קדושת השלום והאחדות, וקדושת חבת ארץ ישראל ובנינה, וחוסן צפיית ישועת חומות וחיל, על ידי כל המתחזקים במעוז ד' לבנות את נשמות ארצנו הקדושה, בכל לב ונפש, ולאמץ את כוחו להוציא לאור עולם ג"כ תורה גנוזה מבחירי צדיקיא, הרבנים הקדושים זקניו זצ"ל, כ"ק הרה"ק מוהר"י מרוז'ין ומוהרא"י מסדיגורא, זכר צדיקים וקדושים לברכה.
והנני בזה חותם בכל חותמי ברכות מקודש לכל המחזיקים במעוז חבת הקודש הראויה לזכרו הקדוש של הרה"ק האדמו"ר מדראהביטש זצ"ל, ואימוץ ידי בנו הרה"צ המחבר ומשפחתם היקרה י"נ, יהי נועם ד' עליהם, ויזכו כולם לראות בטוב ד' בארץ חיים וישראל עושה חיל על אדמת קדשו, בבנין בית זבול, ופריסת סוכת שלום על עם קדשו להיות לגוי אחד בארץ, כנפש כל יראי ד' באמת המצפים צביונוותפארתו, ונפש המדבר לכבוד התורה והיראה ולכבוד ארץ חמדה וקדושת חיבתה...".