ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המעוררים ;">

דף הבית בית מדרש מדורים אור חדש Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תש"ע

המעוררים

מתוך אור חדש גליון מס' 8 אדר תש"ע



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

לאחרונה, התפרסמו בעתונות החרדית שני מאמרים על חייו ופועליו של הרב שמואל אהרן שזורי (וובר) זצ"ל, לציון שלושים שנה לפטירתו.
הרב שזורי היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל, ובמסגרת זו היה יד ימינו של מרן הראי"ה בפרשיות ציבוריות שונות, ובמפעלי הרבנות הראשית.
על דמותו המרשימה, בגאונות ובצדקות, נכתב לא מעט בספרים שונים. הוא היה מקורב לגדולי ישראל רבים. היה איש אמונם של אדמור"י לעלוב, ואף מקורב לחסידות חב"ד ובמיוחד לאדמו"ר הריי"צ.
אך כמובן, את רוב עיסוקו השקיע ברבנות הראשית, ודעתו בנוגע ל'מחלוקת' על הרב קוק, ברורה ופשוטה לכל בר דעת. ואכן, בכתבה שנערכה עליו בעתון 'כפר חב"ד', צויין כראוי כמה פעמים בתוך הכתבה, כי הרב שזורי היה מקורב למרן הרב קוק: "אולם את עיקר פרסומו קנה בעולם הרבנות, בכהונתו כמזכירה הראשון של הרבנות הראשית בארץ ישראל ויד ימינו של הרב הראשי, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל". בגוף כתבה זו תוארו קשריו של הרב שזורי עם חסידות חב"ד, וביחוד עם הריי"צ. התגלית של הכתבה הייתה מכתב שכתב הרב שזורי, ובו מדובר על רצונו של הרבי הריי"צ לעלות ארצה, וחלקו של הרב שזורי בכך [אגב, לא מספיק נזכר בכתבה זו שכל הפעילות הזו של העלאת גדולי ישראל ארצה, נעשתה מכוחם של מרן הרב ובנו הרצי"ה. חוברת שלמה הוקדשה לכך, והיא נקראת 'ופדויי ה' ישובון, מאת הרב יוסף ברמסון].
אמנם, בעתון 'המודיע', עסקה הכתבה בקווים כלליים על חייו של הרב שזורי, ובקשריו עם אדמורי"ם שונים. אם חשבנו שמדובר בימות המשיח, ומפני שכך החליטו בעתון ידוע זה להקדיש כתבה לאיש אמונו של מרן הרב קוק, כנראה השמחה מוקדמת. עורכי העתון בחכמתם ובתחבולותיהם, חשבו על רעיון מבריק: להפך את דמותו של הרב שזורי, ולשייכו לחוגי הרב זוננפלד.
ואכן, כאשר נעיין בכתבה זו נזכה לראות בה: סיפור על השתתפות הרי"ח זוננפלד באירוסיו של הרב שזורי, גימטריאה נאה שאמר הריח"ז, וכן בקשתו-דרישתו של הריח"ז להקדים את מועד החתונה. וכן עוד אפיזודות שוליות. מסתבר, שאם היה חשוב לעורכי העתון, היו יכולים בקלות למצוא סיפורים גם על קשריו עם הרב קוק [ראה להלן סיפורים כאלה לרוב], אך כנראה שבעיניהם אין הדבר מוסיף כבוד לרב שזורי.
יאמר כאן ברורות: לרב שזורי היה ברור כי הרב קוק הוא הוא גאון הדור ומנהיגו, ולא אחר. הוא התבטא בפירוש באוזני קרוביו, כי דמות כמו של הרב קוק - אין בשום תחום! וזאת לאחר שהכיר מקרוב את גדולי הרבנים והאדמורי"ם. אך לעורכי העתון הנ"ל, המתהדרים לספר עליו, משום מה הדברים לא ברורים.

בתוך הכתבה גם סופר על 'מוריו ורבותיו' של הרב שזורי, וביניהם הגאון ר' יונה ראם זצ"ל. על גאון צדיק זה נכתב פרק שלם, בסוף הספר 'תועפות ראם' שנכתב על אחיו, הגאון ר' אליהו ראם זצ"ל [ראה גם בפרק 'מראש צורים' בסוף הספר 'אדרת אליהו']. שני אחים אלו היו בבי"ד של מרן הרב קוק, ופשוט הדבר כי בקרבתם הרבה אליו אמורים להיות סיפורים רבים על כך בקרב בני המשפחה והמקורבים. אך משום מה הרב קוק אינו מוזכר כלל בקורותיו של ר' יונה! מלבד אזכור בודד, בו מסופר (בדרך אגב!) כי היה מקפיד ללכת מדי שבת לשמוע את שיעורו של הרב (וכבר כאשר יצא הספר הנ"ל העיר הרב אליעזר מלמד על השמטתו של הרב קוק).
לאחר פטירתו של ר' יונה ראם, כתב עליו הרב שזורי דברי הספד, שהופיעו בהמשכים בעתון 'קול יעקב', "כלי מבטאה של היהדות החרדית". והנה, דברי ההספד פורסמו בספר 'תועפות ראם' הנ"ל, אך חלקים נכבדים מההספד נעלמו ולא נדפסו בספר. העניינים שהושמטו הם כל הדברים העוסקים בפרשית ה'מחלוקת' על הרבנות הראשית ועל רבני ירושלים ובראשם מרן הרב קוק. הדברים העוסקים בפגיעתם החמורה של כמה ממקורבי הרב זוננפלד ברבני ירושלים, כולל (ובעיקר) ברב שזורי עצמו, לא הופיעו. להלן 'נשלים' (בפרסום ראשון מאז) את רוב הדברים מאותו ההספד, העוסקים בעניין המחלוקת על הרבנות הראשית, כפי שכתבם הרב שזורי. יש להדגיש, כי הרב שזורי לא התבייש בדברים אלו, ואף לא כתבם בסתר לעצמו. הוא פרסם זאת בעתונות ברבים (על חלק קטן מהדברים ויתרנו, משום שהם עוסקים בפרטי דברים המצריכים הקדמות היסטוריות שונות שאין כאן מקומם).
ונחזור לעתון 'המודיע'. לולא היינו מכירים את תופעת הצנזורה, היה אפשר לחשוב בתמימות כי עורכי העתון הנוגעים לכתבה זו, בעדינותם כי רבה לא רצו לחזור לפרשיות הכאובות של המחלוקת, והיינו משבחים על כך בכל פה. אין לנו גדול מן השלום! אך כפי שאמרנו, חסרון האזכור כלפי הרב קוק, וטשטוש המחלוקת ע"י הצגת קשרים שונים ומשונים, אומרת לנו כי לא מדובר פה באהבת השלום, אלא שוב באותה צנזורה מכוערת, ובטשטוש ההיסטוריה בצורה מכוונת. השיטה החוזרת על עצמה שוב ושוב באומנות מיוחדת: טשטוש המחלוקת שהייתה בירושלים, ע"י הפיכת רבני ירושלים (גם חסידי הרב קוק!) ל'מקורבי הרב זוננפלד', ומאידך - הוצאת הרב קוק מה'יהדות החרדית'.
סיפורים רבים ישנם מן הסתם על קשריו של הרב שזורי ומרן הרב, ומחכים למי שיקבצם ויפרסמם. עד היום פורסמו בודדים מהם [ראה להלן ליקוט מהם]. רוב החומר, כך מסתבר, טרם פורסם. הרבה מבניו וצאצאיו, העובדים באיסוף חומרים על תולדות חייו, משתייכים לחוגים קנאיים, ולא יהיה איפוא כל פלא אם בספר שיצא עליו ביום מן הימים, לא יופיע הרב קוק כמעט כלל.
בדברים שלהלן ננסה לטהר את דמותו של הרב שזורי מהזיופים השונים. ע"י חשיפת האמת יתגלה השקר במערומיו, ויתרבה אורם של צדיקים.

קיצור תולדות חייו של הרב שמואל אהרן שזורי (ובר)

ר' שמואל אהרן ובר נולד בירושלים, י"א סיון תרמ"ה, לאביו בן-ציון (בנקאי, מגזע רבנים גדולים בדורות העבר, ובהם: ר' ברוך תאומים-פרנקל, ר' שמלקי הורביץ מניקולשבורג, בעל הב"ח, בעל "מגלה עמוקות", רש"י, ועוד). למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות. בתרס"ד נשא לאשה את עלקה שרה בת הרב משה ישראל ברינשטיין (מצאצאי אבות החסידות בפולין - ר' דוד מללוב ור' יעקב יצחק רבינוביץ, היהודי הקדוש מפרשיסחא, ומצד אמה - מצאצאי ר' אהרן הגדול מקרלין).
בשנות תרע"א-ע"ה הוציא את העתון החדרי "מוריה" והשתתף בו כחבר המערכת. אח''כ היה עד שנת תרע"ט מזכיר ומנהל כולל גליציה בירושלים. השתתף בפעילות צבורית בין מייסדי הסתדרות "ירושלים", ונבחר כציר לאספת-הנבחרים הראשונה. בשנות תרע"ט-פ"א היה מזכיר משרד הרבנות המקומית בירושלים, מאז עד תש"ה מזכיר כללי של הרבנות הראשית לארץ-ישראל, ומתש"ה ואילך מזכיר ראשי של "בית-דין הגדול" (בית-הדין לערעורים שליד הרבנות הראשית לארץ-ישראל).
פרסם מאמרים בעתונים בעברית ובגרמנית בשאלות דתיות-צבוריות, חידושי-תורה בכתבי-עת תורניים, ערך והוציא בשנות תר"ץ-תרצ"ה את הירחון הרבני המרכזי "קול תורה". בתשרי תש"ט החליף את שם משפחתו לעברית: שזורי. נפטר ביום רביעי י"ט שבט תש"מ.
[מתוך: 'האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו'].
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il