ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
השנה נציין מ"ג לשחרור ירושלים, יהודה והשומרון. ולצד ההודיה הגדולה לה', מקננת בליבנו אכזבה רבה - על חוסר ההכרה הלאומית בגדולת מתנת ה' לנו, שהחלה כבר במסירת מפתחות הר-הבית, בנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, הגירוש מחבל קטיף והדיבורים על חלוקה מחודשת של ירושלים, חלילה. ועולה השאלה - האם בעקבות כל אלה יש לציין בימינו את יום ירושלים בצורה שונה?
ירושלים של מטה וירושלים של מעלה
הרב חיים דרוקמן שליט"א - ראש ישיבת אור עציון
אין ספק שצריך לחגוג את יום ירושלים, כי זהו היום שבו זכינו בחלקים רבים מארץ-ישראל וירושלים בראשם.
נסביר, כי נפסק להלכה שהרואה את ירושלים בחורבנה חייב לקרוע קריעה (או"ח תקס"א). מה הכוונה בחורבנה? אומר הבית יוסף כי כשיש שלטון של גויים על ירושלים, נחשב הדבר כאילו היא בחורבנה. נשים-לב לדברי הבית יוסף: גם אם ירושלים בנויה לתפארת, אם אין עליה שלטון יהודי נחשב הדבר כחורבן. עולה מכך שתחת השלטון הירדני ירושלים הייתה בחורבנה, ולא רק בגלל שלא היו בה יהודים באותה תקופה והירדנים החריבו את בתי הכנסת ואת הקברים בהר הזיתים, אלא עצם העובדה שגויים שולטים בירושלים, יוצרת מצב שבו "עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה", ואם בניה שולטים בה, גם אם הם לא שלמים בתכלית השלמות, עדיין אלו הם בניה והיא נחשבת כבנויה.
במלחמת ששת הימים זכינו בבניין מחודש של ירושלים, ואיך אפשר שלא לשמוח על-כך? יום ירושלים מזכיר לנו את התהליך האלוקי הבולט בדורנו במשך למעלה ממאה השנים אחרונות. בתחילה שבנו לארץ, ובמלחמת ששת הימים ראינו שהקב"ה הרחיב בשבילנו את ארץ-ישראל ובראשה ירושלים. והייתה זו פעולה אלוקית, שהרי לא רק שלא תכננו את כיבוש ירושלים אלא עשינו ההפך הגמור מכך, כי בתחילת המלחמה, ראש הממשלה דאז, לוי אשכול טלפן לחוסיין ואמר לו שאם הוא לא יתערב במלחמה גם אנו לא נלחם בם, והקב"ה גרם לכך שהם יתערבו במלחמה ונכבוש את ירושלים.
אין ספק שיש להתייחס ביום זה גם לחולשות הגורמות להחלשת אחיזתנו באותם חלקי ארץ-ישראל. ולכן עלינו להקדיש יום זה שבו אוחדה העיר, לאיחוד של שני חלקי העיר - ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה.
כל המציאות השלילית כיום נובעת מתוך התרחקות מתורה ואמונה. ירושלים של מטה רחוקה לצערנו כיום מירושלים של מעלה, ומפורסמים דברי הרב קוק זצ"ל על הפסוק: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים", שיש שתי מבשרות: מבשרת ציון ומבשרת ירושלים, ציון מבטאת את הצד הלאומי וירושלים את הצד של הקדושה. יש מצבים קשים שבהם מבשרת ציון נחלשת ומבשרת ירושלים צריכה לרומם אותה, ולהביא את העם כדי שיזדהה איתה, ועם המהלך האלוקי בדורנו לגאולת ישראל.
לכן אנו צריכים להקדיש את היום הזה, לרומם את עם-ישראל שיזדהה עם ייחודו, וכך יתקשר לארץ-ישראל כולה וירושלים בראשה.
לחגוג בשמחה עצומה!
הרב חנן פורת שליט"א
דעתי הנחרצת היא שיש לחגוג את יום ירושלים בקדושה, בטהרה ובשמחה עצומה. מלחמת ששת הימים היה נדבך רב עוז בגאולתנו, ונס הישועה בימים אלו היה גדול, וכל מי שאינו אומר הלל ביום זה הן על ההצלה והן על הגאולה, הרי הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה.
צריך להבין שאילו הערבים היו מנצחים במלחמה, חלילה כל מדינת ישראל הייתה מושמדת, וזה מחייב אותנו לומר הלל מבחינה הלכתית - כי ניצלנו ממיתה לחיים. באוזני שמעתי את מנהיגי ערב, כנאצר שהיה אז ראש הקהילה הערבית המאוחדת שאומר כי מטרתו היסודית היא חורבן מדינת ישראל. שמעתי גם את חוסיין האומר לחייליו ביום היציאה למלחמה: "הרגו ביהודים בציפורניכם ובשיניכם". ואכן ניצלנו ממיתה לחיים.
אף מעבר לכך: מלחמת ששת הימים באמצעה הפכה ממלחמת מגן למלחמה במימדים היסטוריים, שבה שבנו לירושלים עיר קודשנו.
יכול לקום אדם ולשאול: הרי מאז נסוגונו ממקומות רבים שאותם כבשנו, ועם-ישראל אינו מכיר בתשועה הגדולה? על-כך נשיב כי לפי דבריו גם את חג מתן תורה צריך לבטל, כי ארבעים יום לאחר מתן-תורה בני-ישראל עשו את העגל, כך גם אפשר לומר על פורים וחנוכה שיש לבטלם, מפני שההישגים הללו אבדו.
אך צריך להבין שבזמן גדול כזה יש גילוי אלוקי גדול בעולם, וגם אם ישראל לא מוכנים לקבל אותו, נקבע הדבר בספירת הנצח. והנצח וההוד התגלו בצורה אדירה במלחמה, וגם אם אנו באיוולתנו פוגמים בכך, הפגיעה היא לא בעומקם של דברים. וכמו שבחג מתן תורה זכינו לקבל תורה, גם אם ישראל אמרו לאחר מתן תורה לעגל: "אלה אלוהיך ישראל", האמת לא זזה ממקומה.
זכיתי בהיותי בכנסת יחד עם מפקדי מוטה גור, לקבוע את יום כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים כחג בחוק מעוגן, ואני חוזר על-כך שצריך לחגוג יום זה בשמחה וקדושה.
י אכן ספגנו מכות קשות שאי-אפשר להאשים בהם אלא את עם-ישראל בחולשתו, אך עדיין הישגים רבים בידינו - כמפעל ההתיישבות ברמת הגולן, יהודה ושומרון ונעשה כל אשר לאל ידינו לשמר אותם, תוך כדי שננסה לחנך ולעורר את העם לכך.
וארצה להוסיף עוד נקודה. את ההלל הראשון זכיתי לשמוע מהרב גורן ברחבת הכותל. לא אשכח הלל זה לעולם, הלל שנאמר כאשר עיני ועיני חברי הצנחנים זולגות דמעות. שש שנים לאחר-מכן לחמתי במלחמת יום הכיפורים, ונפצעתי קשה ליד תעלת סואץ שם שכבתי מפרפר בין חיים למוות. כשהתאוששתי הגיע הרב גורן לבקר אותי בבית החולים, וראיתי שהוא עצוב על הלוחמים שנפלו וכל המשבר שנגרם במדינה בעקבות המלחמה, ורציתי למצוא דרך לשמח אותו. אמרתי לו: לאחר מלחמת החשמונאים נאמר (שבת כ"א): "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה", כלומר החשמונאים היו צריכים שנה לשקול האם לומר הלל על נס הניצחון, והחליטו לאחר שנה שראוי לומר הלל על הנס. אמרתי לו: הרב גורן, אתה גדול מהחשמונאים שהכרת בנס ואמרת את ההלל מיד בכיבוש הכותל, וראיתי ששמחה עלתה על פניו.
הציבור מתבקש להמשיך להתפלל לרפואת הרב חנן בן שלומית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
