ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ [ו, יא].
"אם נזיר חוטא הוא וצריך כפרה, משום שציער עצמו מן היין, והאדם צריך לתן דין וחשבון על כל מה שראה ולא נהנה ממנו, ובשביל כך "הוה ר' אלעזר מצמית פריטי, והוה זבין מכל מין ומין" - ק"ו שחטא גדול ועצום הוא מי שמצער את חושיו הרוחניים, את הרגשותיו העדינות ואת שכלו, ומונע מהם אותה ההרחבה והרגשת העונג העליון והנעים של ידיעות נחמדות ושל הרגשות עדינות. וכמו שהיסוד בהנאות החושים הוא שיהיו נערכות בדרך תמים, בהתעלות מוסרית ורוחנית, בהמשכה אל היושר והצדק, אל המוסר הטוב ואל הרחמים, בין כלפי העולם כולו בין כלפי עצמו, ובזה מתכשרות ההנאות הכשרות כולן - כמו כן עולות הן ההנאות הרוחניות במעלתן ע"י הזיכוך המוסרי היותר עליון. וכפי מדה העליונה של האמת והטוב המבורר בנשמה, ככה עולה הוא ומתלהב האור הבהיר, התופס את כל האמת, הטוב והחסון, האזור באזירת הגבורה העליונה, וממולא בהוד תפארת המסולאה, ועל פיהם הכל מתקדש מתטהר, משתגב ומתערץ. וההארה העליונה משפיעה קרני הוד, שעל ידם כל חמדת הידיעות וכל שפעת ההרגשות בוקעות הן וחודרות אל תוכיותה של הנשמה העליונה, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, גדולי הגיון וטובי לב, אשר לאמת ואמונה יגברו תמיד באוצר מלא של חכמה ודעת, שחוסן יראת אלהים אמת הוא מעוזם" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ ג' פסקה יב].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק י"א)
בשנות כהונת מרן הראי"ה כרבה של ירושלים וכראש הרבנים בא"י, נמצאו מתי מעט אנשים אשר לא קיבלו ברצון את רבנותו, וניסו לערער את מעמדו בפרט ואת מעמד רבני ירושלים בכלל, בדרכים שונות ומשונות.
במסגרת זו ניסו אותם אנשים מתבדלים להכתיר רבנים מקבוצתם כ'רבני ירושלים', ולהציגם בפני יהודי חו"ל כמנהיגי הציבור, תוך שהם מכתירים אותם בתארים לא להם: "מארי דארעא קדישא", "רבני ירושלים", ועוד ועוד. בחלק מן המקרים היה זה אפילו בניגוד לרצונם של אותם הרבנים שזכו להכתרה מפוקפקת זו. בנוסף לכך, הוציאו המתבדלים דיבה על ספריו הקדושים של מרן הראי"ה.
כמובן, יושבי ירושלים, אשר הכירו מקרוב את המציאות האמיתית, הבינו מייד את הזיוף שבטענות המתבדלים. אך התעורר חשש כי אנשי חו"ל התמימים, בהיותם רחוקים מחיי ירושלים ואינם בקיאים בטיב מעלליהם של אותם מתבדלים, יתפתו להאמין לטענותיהם, ועל ידי כך יתערער מעמד התורה בארה"ק ח"ו. לשם כך פרסמו רבני ירושלים את המציאות האמיתית בירושלים, והודיעו מי הם הרבנים מנהיגי-הציבור באמת.
'קופת הרבנים'
והנה באחד הימים שלחו המתבדלים מכתבים לחו"ל הקוראים לתרום ל'קופת רבנים' העומדת תחת רשותם, באשר היא כביכול אוספת כסף לטובת ת"ח נצרכים שבירושלים. על המכתבים הופיעה חותמת של 'ועד העיר האשכנזי' (הישן), אודותיו סיפרנו בהרחבה בגליונות הקודמים.
רבני ירושלים, שהבינו כי מדובר בסך הכל בהמצאה נוספת פרי דמיונם של המתבדלים, מיהרו למחות כנגדה, במכתב-גלוי שהודבק על קירותיהם של מאות בתי הכנסת ובתי המדרש בירושלים.
את מכתב המחאה הדפיס ופרסם 'ועד העיר לקהילות האשכנזים', אשר עמד תחת נשיאות הרי"ג הורביץ זצ"ל [על הקמת הועד סיפרנו בגליון הקודם]. בסופו של המכתב הובאו דברי מרן הראי"ה (דברים אלו לא נדפסו בשום ספר עד היום, ואנו מפרסמים אותם כאן בהשמטת שמו המלא של נשוא המכתב). והנה תוכן המכתב:
מכתב המחאה
של רבני ירושלים
"ב"ה פעיה"ק ירושלם ת"ו.
ברור דברים
בימים האלה שבו אלינו מכתבי-קריאה שנתפרסמו בשם ועד העיר למקהלות האשכנזים בעירנו הקדושה בבקשת כספים עבור "קופת הרבנים" אשר על יד ועדנו זה, ותהם כל העיר מי הוא אשר ערב לפרסם מכתבי בקשות כאלה בשם ועד העיר במקום שאנחנו מרגע הראשונה עשינו לנו עיקר גדול שלא לבקש שום עזרה ותמיכת כסף מן החוץ לא לעצמנו ולא לאחרים, וכאשר פרסמנו בראש ולא בסתר במכתב גלוי שהוצאנו תיכף אחרי בחירתנו הישרות.
בחקרנו על שורשם של מכתבי קריאה נודע לנו לדאבוננו כי האיש ר' ר"ש י', אשר אחרי הדחתו ממשמרתו בתור סופר באחד המוסדות שבפעיה"ק נכשלנו אנחנו בו ושרת בתור מזכיר הועד עד שמצאנו לנחוץ - מפני תעלוליו - לגלות דעתנו באסיפה רבה כי אין לו שום שייכות אל ועד העיר, והאיש הזה שנשאר בחוץ עם עוד איזה מחרחרי ריב משתמש באדריסות שונות ומפיץ המכתבים הללו בשם ועד העיר האשכנזי בתור מזכירו או בשם קהילות החרדים שזה חוצפה גדולה, וכדי להונות את בית ישראל הרחוקים מציג הוא לנס במכתביו אלה שמותיהם של אנשים שונים מבני כוללו כולל אונגארן ושלא מבני כוללו ועל גביהם את שמות הרה"ג הישיש ר' יצחק ירוחם דיסקין נ"י והרה"ג הישיש ר' חיים זאנענפעלד נ"י במקום שהכל יודעים שהרי"י דיסקין נ"י בזקנותו המופלגה קמו עיניו מלראות וגם הר"ח ז"פ [=הרב חיים זוננפלד] שיחי' הוא חלש מזקנה ואינם יכולים לישא עליהם אחריות צבורית, וגם כי מעולם לא התעסקו ברבנות, ושניהם ת"ל אינם זקוקים לעזרה של "קופת הרבנים" כי הרי"י דיסקין הוא גבאי של בית היתומים ומשכורתו שלמה לפי כבודו. והר"ח ז"פ הוא ראש לכולל אונגרן. וגם הרב משה נחום וואלענשטיין והרב ר' מרדכי ליב רובין מקבלים משכורתם מקופת הציונים, וכל הרבנים עמודי ההוראה בפעה"ק אינם חפצים ליהנות מקופה שכזו ונמצא קופת הרבנים אין כאן כ"א במת יחיד אשר בדה הפקיד הנז' לתועלתו ומגמתו הפרטית.
בשים לב לעלבון התורה והשפלת כבוד עיה"ק וכבוד רבניה אשר במכונה כזאת שכל יסודה הוא רק לסתור ולא לבנות ושעלולה לגרום נזק רב למוסדות התורה והיראה שבעה"ק, מוצאים אנו א"ע [=את עצמנו] מחויבים להודיע בשער בת רבים בשמינו ובשם כל רבני ירושלם להוקיע את הדברים נגד השמש כי ה' ר"ש י' אין לו שום יפוי-כח ושום זכות לדבר בשם ועד העיר אפילו חצי דבר, וקופת הרבנים הוא במת יחיד שלו המשתמש בהכסף רק לעניני מחלוקת ולבזות את עיה"ק ורבניה.
ואחב"י הנדיבים העושים והמעשים בכל מקום שהם ישימו נא לבם ויזהרו הזהר והשמר מהלכד ח"ו בהפח היקוש למו המזכיר שעבר, ובשום ענין ואופן לא יתנו לו יד לשלוח לו אפי' פרוטה לשם קופת הרבנים או לשם מטרה אחרת, לא על שמו ולא ע"ש ועד העיר לקהלות האשכנזים ולא ע"ש מי שיהי' כי הכל הולך למקום אחד להפוך ולבלבל שלום העיר. והרוצה שנדבתו יבוא למטרה רצויה ישלחו רק להמוסדות הקימות מכבר עפ"י אדרסתם ולא ע"י אלה שאין לנו בהם שום נאמנות.
והשומע לנו ישכון בטח ויזכה להרים תרומתו להתכלית נרצה ולהקריב שי בבנין בית אלקינו שיבנה בב"א.
כעתירת החותמים בברכה בשם ועד העיר לקהילות האשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו.
זלמן הכהן רובין, משה יצחק שו"ב מזכיר הכבוד.
(חותמת ועד העיר לעדת האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו).
דעת תורה!
ב"ה.
אנחנו הבד"צ דפעה"ק ירושלם תוב"א מצאנו חובה להודיע בשער בת רבים, כי הרבנים והנגידים הרשומים בזה הם הם חברי ועד העיר האשכנזים נבחרי הקהל הירושלמי בבחירה צודקת וישרה, ולכן אין לשום לב לשום מכתב או קול קורא היוצא בשם ועד העיר האשכנזי מלבעדי חתימת החברים הנז', וכל מכתב שכזה הבא לבקש כספים בשם ועד העיר האשכנזי או בשם כל מי שהוא למטרה של פירוד, מצוה לדונו בשריפה כדין כתב פלסתר, וכל הנותן להם יד הוא בכלל מחזיק בידי בעלי מחלוקת מחללי כבוד ירושלם וכבוד התורה וקרן החרדים האמיתיים.
וה' ישמור רגלי חסידיו מהלכד, והיה מעשה הצדקה שלום. ובאעה"ח יום רביעי כ"ד תשרי תרפ"א
צבי פסח פראנק, ליפמאן דוד בהר"י ז"ל, רפאל יונה מבירז, פישל בערינשטיין, יוסף גרשון הורביץ, ישראל זאב מינצבערג" (חותמת הבד"ץ).
ב"ה
דברי מעלת כבוד אהובי נפשי הרבנים הגאונים בי דינא רבא לקהלא קדישא די בירושלם עה"ק תובב"א למקהלות הקודש האשכנזים פרושים וחסידים עליונים למעלה א"צ חזוק, והנני להוסיף ברכה לכל השומעים קול מורים, ינוחו על ראשיהם ברכות ממקור הברכות חיים עד העולם. כנפשם היקרה ונפש החותם בצפיית ישועה וגאולה קרובה מהר הקדש מירושלים, יום הנז'.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקודש ורב ואב"ד פעה"ק ירושלם תובב"א
בבקשה להדביק מודעה זו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות".
על המכתב
מכתב-גלוי זה, ייצג את דעת יושבי ירושלים, רבניה ועסקניה, שעמדו בפרץ מול אותם מתבדלים. בצד המכתב מופיע כיתוב רשמי וקבוע של חברי הועד ומנהליו, נביא להלן חלק מהשמות:
"ועד העיר לקהילות האשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א. יו"ר: יוסף גרשון הורביץ, ד"ץ ומו"ץ. סגנים: זלמן הכהן רובין, ישראל זאב מינצברג. מזכיר הכבוד: משה יצחק שו"ב.
ועד הפועל - הרבנים והאדונים: אלי' ראם מבירז, אברהם חיים צוובנר, גדלי' נחמן ברדר, דוד ליב כהן, דוד ווינגארטן, זלמן סוליבייציג [...] יהושע מאיר רייכמן, יוסף זיו, ירחמיאל אמדורסקי, מנדל פרוש, שמחה מנדלבוים, שמואל קוק, שמואל אהרן ובר".
לאחר מכן הופיעה רשימת'שבעים הנבחרים' , הכוללת בין היתר את רבני ירושלים הבאים:
"אהרן עטינגר, דוב זקס, זרח עפשטיין, זלמן ריבלין, חיים ליב אויערבאך, יעקב משה חרל"פ מו"צ, יוסף בנימין שמעונוביץ, יהושע טשרוינסקי, ישראל פורת, ישראל איסר לוי, יעקב יצחק טייטלבוים, יחיאל מיכל טוקאצינסקי, יצחק דוד מן, יודא אהרן ויס, מנחם נתן אויערבאך מו"ץ, מאיר אדלר, פישל ברנשטיין ד"ץ, צבי פסח פראנק ראב"ד".
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
חידוש כוחות העולם
מה המשמעות הנחת תפילין?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על פיצה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
