ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
" מתני' . היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה, קרוב לה - מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת, מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת. וכן לענין קדושין... גמ' . היכי דמי קרוב לה, והיכי דמי קרוב לו? ... רבי יוחנן אומר: קרוב לה - שנינו אפילו מאה אמה, וקרוב לו - שנינו אפילו מאה אמה. היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן: הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו - זהו קרוב לו, היא יכולה לשומרו והוא אינו יכול לשומרו - זהו קרוב לה, שניהם יכולין לשומרו, שניהם אין יכולין - זהו מחצה על מחצה. ... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו, ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה."
הרמב"ם פסק את דברי רבי יוחנן ושמואל, וזו לשונו בהל' גרושין פרק ה' הלכה י"ג-י"ד:
"זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, קרוב לו אינה מגורשת, היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה הרי זו ספק מגורשת , היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו הרי זה פסול עד שיגיע הגט לידה ואחר כך תנשא בו לכתחלה.
כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא קרוב לו, שניהם יכולין לשמרו או שניהם אין יכולין לשמרו זה הוא מחצה למחצה."
כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא קרוב לו, שניהם יכולין לשמרו או שניהם אין יכולין לשמרו זה הוא מחצה למחצה."
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן. ויש לברר מדוע, שהרי יש נפק"מ מכך?
שיטת הרי"ף
לשיטת הרי"ף, רבי יוחנן סבור כשיטת רבא בגיטין דף ע"ט בגט שנפל על גג של השכן. רבא סבור שם ש"ידה" שבגט אין פרושו חצרה ששייכת לה, אלא מקום שנמצא בשליטתה. לפיכך, מכיוון שהגט נמצא בשליטתה - היא מתגרשת למרות שהגט בגג של השכן. לשיטת הרי"ף, דברי רבא באים בהמשך לשיטת רבי יוחנן שאם האשה שולטת בגט - אפילו ממרחק של מאה אמה היא מגורשת.
לפי הבנת הרי"ף שמואל חלוק על רבי יוחנן, והוא סבור - ש"ידה" שבגט פרושו חצרה. ואם הגט נפל סמוך לה ברשות הרבים - המקום נחשב ל"חצירה" לגבי גט; למרות שארבע-אמות של אדם קונות לו רכוש רק בסימטא.
ייתכנו כמה אופנים להסביר מדוע קיים הבדל בין קניית גט לבין קניית רכוש:
א. ההלכה שהאשה מתגרשת (ומתקדשת) ברשות הרבים היא תקנת חכמים מיוחדת; וכן מבואר בחידושי הרמב"ן בגיטין שם. 1
ב. אין זו תקנה מיוחדת; אך צריך שלכל הפחות יהיה מקצת קנין. ברשות הרבים השטח קנוי לכל אחד כדי לפוש ולסדר את משאו, ואי אפשר למחות במי שנח זמן קצר. ודי בזמן הקצר הזה כדי לקנות את הגט ולהתגרש בו. אולם בגג של השכן - אין די בכך שאין ידוע לנו שהוא מקפיד; ומכיוון שאם יקפיד חובה לשמוע לו - המקום הזה אינו משויך לה בדעת האנשים.
שיטת הרמב"ם
נראה שהרמב"ם סבור, ששמואל חלק רק במקצת על הסברו של רב שמן בר אבא, והצריך "כדי שתשוח ותטלנו" רק בגיטין. לשיטת שמואל, הגט הוא לחובתה, וחסר את רצונה לשמור אותו. וגם אם תאמר שהיא חפצה בו, שמא חזרה בה או שמא היא משטה בו. ולכן, צריך שיגיע הגט למצב שמירה מירבי; שיהיו האנשים בדלים ממנו גם לולי רצונה לשומרו; דהיינו - "כדי שתשוח ותטלנו".
אך בקידושין, כשהאשה גילתה שהיא חפצה להתקדש, היא מקודשת במרחק מאה אמה; אם היא מסוגלת לשמור ולא הוא. בקידושין, רצונה לשמור - גורם לגט להשתמר. וכן מבואר בהלכות אישות פרק ד' הלכה כ"ב:
"היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם וזרק לה קידושיה קרוב לו אינה מקודשת קרוב לה הרי זו מקודשת, מחצה למחצה או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ואבדו קודם שיגיעו לידה הרי זו מקודשת בספק. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמור אותן והיא אינה יכולה זה הוא קרוב לו, היא יכולה לשמור אותן והוא אינו יכול זה הוא קרוב לה, שניהן יכולין לשמור אותן או שניהן אינם יכולים לשמור אותן זה הוא מחצה למחצה."
אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן בהלכות קידושין, מפני שהוא סבור ששמואל חלוק עליו לגמרי. ולשיטת שמואל, בגיטין קיימת דרשה מיוחדת "ידה" שמרבה צורך ב"חצר" לאישה, ושטר קידושין נלמד מגט. ולכן צריך מצב שיהיה דומה לגיטין כלומר - כדי שתשוח ותטלנו.
^ 1.לדעת הרמב"ן התקנה היתה בשעת השמד. ולכאורה יש להקשות מדוע לא הביא הרי"ף הסבר מעין זה במפורש; ואולי אין זה משיטת הרי"ף להביא הסברים מעין אלו. ואולי יש מקום לומר בדעתו - שאין זו תקנה שתוקנה בשעת השמד; אלא טובת כל אשה שאם בעלה זרק לה גט וברח, שלא תהיה עגונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
