ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- החופש הגדול
כשאנו חושבים על חופשת הקיץ בילדותינו, ההורים, לפני כמה וכמה עשרות שנים (מעטות או רבות) נזכרים גם אנו באותה צהלה ובטלה, הרבה שעות רחוב במשחקים שונים, צפיה בטלויזיה, קריאת ספרים, בני דודים וכד'. בהשוואה פשוטה ניתן להסיק שחופשה דומה לילדנו, גם אם אין בה תועלת גדולה, בודאי שאין בה נזק משמעותי. יתכן ויש לנו פרפרים בבטן כיצד נעסיק אותם מבלי שיעלו לנו על הראש יותר מידי. אך לא מעבר לכך. לדעתי הדברים שונים ויש לשים לב לכך.
בהתבוננות מעמיקה יותר, ברור וידוע שהזמנים מאוד השתנו, הרחוב אינו אותו רחוב, ובתוך הבית התעסוקה אינה אותה תעסוקה. המדיה המשוכללת להפליא, מביאה את כל היופי והזוהר לעיני ילדנו בבית וברחוב, ומעמידה אותם בפני אתגרים שגם מבוגרים לא תמיד יודעים לעמוד בפניהם.
תפיסות העולם על חשיבות העבודה ועל ניצול הזמן, גם הם כבר לא כל כך רלוונטיות, ועל כן אפשר להגביר את הבטלה. קיום מצוות צריך להיעשות מתוך התחברות-בדורינו, ואם כן כשאין חיבור אז למה שמשהו יקרה גם בכיוון הזה.
מציאות זו צריכה להעיר את כולנו, ציבור ההורים והמחנכים, כדי שהמשימה שלקראתה יוצאים ילדינו תהיה משימה בונה ומקדמת, ולא חס וחלילה, מקלקלת.
בשנה שעברה הצעתי מעל במה זו לקדם תוכנית לקיצור חופשת הקיץ, אך בנתיים הדבר עדיין לא התממש לצערי. לעת עתה חובתנו לתכנן יחד עם ילדינו את החופשה. לקבוע יחד מסגרת של זמנים, מתי קמים ומתי מסיימים את היום. מה עושים ועם מי עושים, לאן הולכים ולאן לא, היכן גולשים והיכן מסייעים לילדים ויוצרים סינון כדי שיהיה גם לאן לא. חזרה על לימודים, הכנה להמשך. ובתוך כל זה איך מבלים ונהנים, מחזקים את הקשרים המשפחתיים. משקיעים בילדים גם כשזה קשה ולא קל וגם יקר, כי כפי הנראה אין הרבה ברירה אחרת. ואולי כפי ששילמנו שכר לימוד חודשי במשך השנה, נוציא אותו שוב עכשיו בקיץ כדי לייצר לילדנו תעסוקה והנאה, אמון וגם הסכמה לחלקי היום הנוספים, בהם אנו מצפים מילדנו להתעסקות של תוכן ומשמעות וללקיחת אחריות.
אמר לי פעם הורה של תלמיד בכיתתי שהוא מעדיף להשקיע בצ'ופרים לילדיו כשהם "בסדר". במקום לחכות שהם לא יהיו בסדר, ואז להשקיע את הכסף בטיפולים והדרכות כאלו ואחרות.
המִנהל לחינוך דתי החליט להרים את הכפפה השנה, כדי שהחופשה תהיה יותר ערכית וחיובית. אך האחריות הראשית לחינוך ילדינו היא עלינו-ההורים. אפשר לקחת קבוצה בסבב בין ההורים למקומות העבודה לעניין אותם בדברים חדשים, לטייל יחד, לצאת להתנדבות במקומות שונים, לסייע במאחזים ובהתיישבות, ליצור קבוצות לימוד בחברותות או קבוצות גדולות יותר, ערבי פעילות סביב קפה או מנגל, אבטיח או גלידה ושיחה מעניינת, מונדיאל צפיה בסרט ודיון עליו ועוד ועוד.
בואו לא נשאיר את ילדינו להתמודד עם החופשה הארוכה-כל כך, לבדם. בואו ניקח אחריות וביחד איתם ניצור ונפעל, נהנה ונתקדם על אף הקושי שבדבר ובתקווה שבעתיד נבין שכדאי גם לקצר מאוד את החופשה האין סופית שבפתחנו. בהצלחה ובברכת כהן.
לתגובות והארות[email protected]
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
אנחנו קודש למענך
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הכוח המיוחד של שבת שובה
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
