ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא
"אחת. אחת ואחת. אחת ושתים... אחת ושבע" (מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים).
"והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה..." והניגון הנורא המלוה מילים קדושות אלו.
עוד אנו מקשיבים ושומעים את הקולות הנצחיים הללו, של מורנו ורבנו עטרת ראשנו תפארת ישראל והדרו, מרן הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, כשהיה עומד כשליח צבור מידי שנה בשנה ביום הקדוש והנורא בישיבת 'מרכז הרב', ואנו היינו חשים את עצמנו ממש כעומדים סביב הכהן הגדול בבית המקדש. ידענו נאמנה כי מו"ר הוא שליח ציבור לא רק שלנו אלא ממש של כל כלל- ישראל. האחריות והדאגה הכלל ישראלית היתה נוכחת בתפילותיו, וחיה בכל אישיותו.
בתחילת אלול האחרון ביקרתיו בביתו והוא אמר לי: "אני רוצה שתדע, שאני הולך ומזדקן, מיום ליום הכוחות עוזבים אותי, זה נראה לך משונה? אתה מופתע מכך? גם אברהם אבינו שהיתה לו נשמה ענקית של דורות, נהיה זקן: "ואברהם זקן בא בימים". האדם צריך להכיר את אפסותו לפני הבורא יתברך שמו".
עדיין הלב מסרב להאמין, שאכן ר' אברום איננו עוד אתנו כאן בעולם הזה. ר' אברום שכולו חיות, שכולו שמחה, שכולו אור - אור של תורה ואור של קדושה, שכולו חכמה ופיקחות. ר' אברום והעיניים הנפלאות שלו, "עיני העדה", ששתיהן מביעות חכמה אלוקית וטוב אלוקי, איננו עוד איתנו. הייתכן??
בעיצומו של חג הסוכות כאילו שמענו את דברי בר קפרא על פטירתו של רבינו יהודה הנשיא (כתובות ק"ד): "אראלים (היינו המלאכים) ומצוקים (היינו הצדיקים שבארץ) אחזו בארון הקודש , נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש". בירושלמי (כלאים פ"ט) כתוב: "מצוקים ואראלים תפוסין בלוחות הברית וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות". נראה לומר שבירושלמי ישנה תפיסה יותר פנימית, רבי לא היה רק כלי מלא בתורה, "ארון הקודש", אלא הוא היה הלוחות בעצמן, "והלוחות מעשה אלוהים הנה, והמכתב מכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות", הוא עצמו תורה. כך היה מו"ר, ר' אברום, כל כולו תורה, העליונים מבקשים לקחת את האור הגדול הזה לעולמות עליונים, ואילו התחתונים מתאמצים ומתחננים שיישאר עמם.
שמעתי מת"ח, בשם הראשון לציון הרב שלמה עאמר שליט"א, שאמר כי על ר' אברום צריך לברך כאשר רואים אותו: "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו". והסביר שברכה זו היא לא רק על היקפיות עצומה של ידיעת התורה, אלא ברכה זו היא על מי שלפי גודל שקידתו ועמלו וידיעתו את התורה זכה שהתורה היא עצם חכמתו, שחכמתו היא תורה. וזה הוא ר' אברום שפירא. לפני יותר משלושים שנה, זכיתי לבקר את הגאון העצום הרב חיים יעקב לוין זצ"ל, לאחר שחזר לארץ מגלות ארוכה באמריקה ונתמנה להיות רבה של המושבה פרדס חנה. אמרתי שאני לומד בישיבת 'מרכז הרב', הוא שאל מי מוסר שיעור כללי בישיבה, השבתי יש שניים: "יש שיעור של הגאון הרב שאול ישראלי", הוא מיד אמר:" ר' שאול, אני עוד זוכר אותו מתקופת הרב קוק זצ"ל, ומי השני?" השבתי: "הגאון ר' אברום שפירא". הוא לא זכר מי זה ר' אברום שפירא, לפתע הוא קם ממקומו, ניגש לארון הספרים והוציא משם שו"ת "זכר יצחק" ואמר: "את הספר הזה ערך והוציא לאור אברהם אלקנה כהנא שפירא, זה הוא שמעביר שיעור כללי במרכז הרב? בסוף הספר יש קונטרס של העורך. הקונטרס הזה יש בו עמקות של תורה מדורות ראשונים. אני אומר לך באחריות, אין עמקות כזו בדורות שלנו".
כבר מגיל צעיר יחסית הוא עסוק במשא ומתן של תורה עם גדולי הדור של אז הגאון ר' איסר זלמן מלצר בעל "אבן האזל" על הרמב"ם, הגאון הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, החזון אי"ש ועוד גדולי עולם. הגאון מטשיבין בעל שו"ת "דובב מישרים", מתבטא עליו לאחר פטירת החזון איש, כלומר לפני למעלה חמישים שנה: "לדעתי ר' אברום הוא גדול הדור הבא".
בשנת התשמ"ב, לאחר פטירת מו"ר מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, נתמנה ר' אברום להיות ראש ישיבת 'מרכז הרב', ובכך גם נהיה למנהיג הרוחני של כל הציבור הגדול, בכמות ובאיכות, ההולך בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל, השואף לבנות את מדינת ישראל על יסודות אמונת ישראל, וכל התורה בשלמותה. כעבור שנה הוא נבחר להיות הרב הראשי לישראל, והוטלה עליו בפועל האחריות התורנית העצומה של כל הדור.
מתוך עצם מעמדו כענק של תורה ומתוך היותו ממשיכו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, נהיה הרב שפירא למורה דרכו ומנהיגו של ציבור אוהבי ובוני ארץ ישראל כולה למרחביה. הוא מרכז בביתו את גדולי הרבנים להתייעצויות וקבלת החלטות ציבוריות. בדיוק לפני שלוש שנים, בכ"ט תשרי התשס"ה, הוא ביקש לפרסם בשמו, שגירוש יהודים מביתם בא"י, על מנת למסור את הקרקע לגויים זהו איסור גמור של תורה ובדיוק כמו חילול שבת ואיסור אכילת נבלות וטרפות, אסור לחיילים יהודיים להשתתף בדבר הנורא הזה, או גם לסייע לו באיזו דרך שהיא. מאוחר יותר הוא פרסם פסק הלכה מפורש בעניין זה.
נזדמנתי באותם ימים לישיבת 'מרכז הרב' וראיתי תלמידים מקובצים סביב הרב, ניגשתי לראות, הם מסרו לרב דפים של אחד מהעלונים ובהם כאילו "פסק הלכה" שאומר הפוך מפסקו של הרב, הרב קרא את הכתוב שם ואמר: "אין פה מילה אחת של תורה", כלומר כל מה שכתוב שם הוא מה שנקרא בלשוננו "סברות כרס", הוא קרע (בעי"ן) את הדף ואמר שאסור לפרסמו, ומיד הלך לכיוון היציאה, חשבתי בליבי שצריך לחזקו ולעודדו, ניגשתי ואמרתי לו: "אשרינו שזכינו לרב. כמה עלינו להודות לקב"ה, קורא הדורות מראש, ששתל בתוכנו את הרב". הוספתי ואמרתי: "רבנו בדורו כמשה בדורו". כשאמרתי מילים אלו, הרב עצר מיד והרים ראשו כלפי פני ואמר: "מי נתן לך רשות להגיד דבר כזה?" אמרתי: "זה לא אני אומר, רש"י אומר כך על דברי הגמרא (שבת ק"א). הרב אמר: "על מי אמרו זאת?" השבתי: "רב ספרא אומר לרבא", אמר בתוקף: "נכון רב ספרא אומר כך לרבא, אבל לא עלי ולא עליך!" ומיד המשיך בדרכו.
זוהי דוגמא מובהקת לתחושת האחריות העצומה שהיתה לרב כפוסק הדור ולא נפל חלילה בענוותנותו של רבי זכרי-ה בן אבקולס. ומאידך גיסא, ממש באותו זמן, ענוה עצומה, ולא היה יכול לשמוע שבחים מופלגים אודותיו.
כל הדור נשאר יתום מוחלט. אין לנו חליפתו ואין לנו תמורתו!!!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשר קצר ולעניין!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
איך המזוזה שומרת עלינו?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
