ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
רב המשותף
הרב יהודה עמיטל זצ"ל היה נערץ על תלמידיו, למרות שרק חלק קטן מהם החזיקו בדעותיו הפוליטיות.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהודה עמיטל זצ"ל
במחיצת הרב חרל"פ
הרב עמיטל נולד בשם יהודה קליין בעיר גרוסוורדיין שבטרנסילבניה (חבל ארץ הונגרי שהועבר לרומניה אחרי מלחמת העולם הראשונה) בג' בחשוון תרפ"ה (1924).
בגיל 14 נכנס ללמוד אצל רבו הרב חיים יהודה הלוי הי"ד, שהגיע ממיר שבליטא והקים בטרנסילבניה ישיבה בסגנון ליטאי. הוא למד שם ארבע שנים, עד השואה. יהודה הצעיר נלקח למחנה עבודה. לפני צאתו הוא הצטייד בנוסף למספר ספרי קודש בסיסיים גם בחוברת שראה בספריה - 'משנת הרב', שכתב הרב נריה על משנת הרב קוק. החוברת הזו, שליוותה אותו בכל תקופת האימה של השואה, השאירה אותו נאמן לאלוקיו, ובעקבותיה הפך להיות תלמידו הרוחני של הרב קוק.
בשנת תש"ה, לאחר תלאות רבות, הוא הגיע לסבו וסבתו שעלו לירושלים עוד לפני השואה (הוריו ואחיו נרצחו כולם). הוא רצה להמשיך את לימודיו התורניים ופנה לישיבת חברון. חברו מאותם הימים סיפר כי בתקופת לימודיו בחברון היה נוהג הרב עמיטל לשכב על מיטתו ולקרוא ספרי שו"ת משל היו ספרי קריאה. כך הגיע לבקיאות מדהימה בספרות זו, מה שתרם רבות ליכולתו לפסוק הלכה ולשיעוריו הכלליים בגמרא בישיבה.
את אהבתו לרב קוק ולתורתו הוא לא זנח, ויצר קשר עם הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, אליו היה מגיע בסעודה שלישית, ובהמשך גם לשיחות ביחידות. הוא הוקסם מאישיותו של הרב חרל"פ ומרעיונותיו שהכיר מתורת הרב קוק.
בעקבות רצונו להרוויח מעט כסף בבין הזמנים, הוא נסע לפרדס חנה. באותה הזדמנות הוא נכנס גם לישיבת קלצק שהוקמה מחדש על ידי הרב צבי יהודה מלצר, רב המושבה, ובנו של ראש ישיבת 'עץ חיים' הירושלמית, ר' איסר זלמן מלצר. הרב צבי יהודה מלצר, שהיה חניך אסכולת המוסר של נובהרדוק, לא נהג להתחשב ב'מה יאמרו'. הוא נכנס בדברים עם הבחור הצעיר ולאחר שהתרשם ממנו הציע לו את בתו. העובדה שמדובר בפליט שואה חסר ייחוס לא הפריעה לו כלל, ומכיוון שגם הכלה, מרים, התלהבה מהשידוך, הם התארסו.
בינתיים, נקרא הרב צבי יהודה מלצר לשבת על כס חותנו ברבנות העיר רחובות, תוך שהוא מביא איתו גם את ישיבתו, שהפכה בהמשך לישיבת הדרום. חתונת הזוג הצעיר נערכה בבארות יצחק (שליד עזה) והסבא הגדול הגיע מירושלים לסדר את הקידושין.
במלחמת השחרור התגייס יהודה קליין לחטיבה 7, ונלחם בין השאר בקרבות לטרון. בכתב עת שהוציאו החיילים הדתיים בצבא הצעיר הוא פרסם מאמר על דרכו של החייל הדתי בצה"ל. כשראה הרב איסר זלמן מלצר את המאמר, הוא התרגש ואמר: "אנחנו יודעים שיש 'אורח חיים' לחיי היום-יום ו'הלכות מלכים ומלחמות' לימות המשיח, ועכשיו בא יידל שלנו ואומר לנו שגם הלכות מלכים זה לחיי היום-יום". באותה תקופה החליט יהודה קליין לעברת את שמו לעמיטל, על פי הפסוק בספר מיכה: "והיה שארית יעקב כטל מאת ה'", כשהרד"ק מסביר שמדובר על הפליטים שיישארו מעם ישראל אחרי תהליך ארוך של היצרפות.
הסדר לכתחילה
הרב עמיטל התנגד לכל הסבר לשואה. כשנשאל על ידי חבר נעורים האם נשאר דתי הוא ענה: "ואילו לא נשארתי דתי, השאלות היו מובנות? התופעה היתה מובנת, ברורה?", ופעם אחרת אמר: "'את יד ה' ראיתי בשואה, אך את משמעותה לא הבנתי". יחד עם זאת, אמונתו נשארה איתנה. פעם שאל אותו אבא קובנר, מנהיג מרד גטו וילנה: "אחרי השואה אתה עדיין מאמין באלוקים?", הרב עמיטל החזיר לו בשאלה: "אחרי השואה, אתה עדיין מאמין באדם? - אני מאמין בקב"ה, איני יכול להבינו. אבל אדם אנו אמורים להבין. במה אתה מאמין עכשיו?".
יסוד מרכזי במשנתו של הרב עמיטל היה חילול השם מול קידוש השם. בשואה ראה את חילול השם הגדול ובהקמת מדינת ישראל וניצחונה על אויביה ראה את קידוש השם הגדול. הוא לא טרח להגיב על פגיעה בכבודו האישי, אבל כשזיהה משהו שנתפש בעיניו כחילול השם - הוא ניתר ממקומו. גם הסיבה לכך שיצא באופן ציבורי עם אמירות בנושא הפוליטי, נעוצה בכך שראה חילול השם בעובדה שמייחסים לתורה דברים שלדעתו לא נכון לתלות בה, ושתלייתם בתורה מרחיקה ממנה אנשים.
מסתבר שלמרות שישיבת 'כרם ביבנה' נחשבת אם ישיבות ההסדר, הרי שמסלול דומה היה קיים כבר בישיבת הדרום של שנות החמישים. הרב עמיטל היה הראשון שהטיף לרעיון, שהיום נתמך על ידי רבים, של 'הסדר לכתחילה'. הוא סבר שליהודי בארץ ישראל יש חובה וזכות לשרת בצבא יהודי. בישיבת הדרום הוא גם אימץ את הרב צבי טאו, שעלה לבדו מהולנד, הכיר לו את תורת הרב קוק ושלח אותו למרכז הרב. הרב טאו הכיר לו טובה גדולה על כך. בימי ישיבת הדרום היה לרב עמיטל קשר גם עם הרב שך, שלימד שם תקופה מסוימת.
בשנת תשכ"ה (1965) עבר הרב עמיטל לגבעת מרדכי שבירושלים, לדירה בה התגורר עד לפטירתו, ולימד במוסדות שונים. לאחר מלחמת ששת הימים עלה קיבוץ כפר עציון על הקרקע בשנית, והוחלט להקים בסמוך גם ישיבה. חנן פורת והרב יוחנן פריד פנו לרב עמיטל וביקשו ממנו שייאות לעמוד בראשות הישיבה החדשה. הרב עמיטל הסכים, ובג' בכסלו תשכ"ט נפתחה ישיבת 'הר עציון'. הרב עמיטל נשאר להתגורר בגבעת מרדכי, כשהסיבה לכך נעוצה באהדתו ל'בעלי בתים'. בבית הכנסת השכונתי הוא היה כאחד העם, מתעניין בשלום האנשים ומשתתף לעיתים בשיעורי המשניות שבין מנחה למעריב. הרב יוסף צבי רימון, ר"מ ב'הר עציון', מספר כי פעם בישיבת ר"מים בישיבה, הזכיר הרב ליכטנשטיין, חניך האסכולה הליטאית-בריסקאית, ש"לנו חשוב לגדל תלמידי חכמים". אחר כך אמר הרב עמיטל שהוא שייך לחכמי הונגריה, לחת"ם סופר, שסברו שחשוב לגדל 'בעלי בתים' בני תורה. "הוא באמת האמין שהתורה צריכה להיות מחוברת לטבע. אדם צריך לעבוד וללמוד תורה".
לאחר כשנה שמע הרב עמיטל על תלמיד חכם גדול ובעל מידות מארה"ב, בשם הרב אהרון ליכטנשטיין. הוא החליט שטובת הישיבה היא להביא אותו לעמוד בראשה. כך החלה מערכת היחסים המופלאה בין שני האישים, השונים אחד מהשני שוני עצום. הרב רימון אומר כי סודה של הזוגיות המופלאה הזו טמון בעובדה שכל אחד מהם פעל לשם שמים ולא למען כבודו העצמי. זאת למרות שלא היתה חלוקת תפקידים בין ראשי הישיבה כמקובל, כי שניהם מסרו שיעור כללי בגמרא ושניהם לימדו אמונה ומסרו שיחות.
החמצות בתהליך הגאולה
כמי שקשור לבית מדרשו של הרב קוק, ראה הרב עמיטל בתהליך שיבת ציון תהליך של גאולה. לאחר מלחמת יום הכיפורים פורסם ספרו 'המעלות ממעמקים' ובו מאמרים העוסקים בנושא. הספר אומץ על ידי ראשי 'גוש אמונים' כספר מכונן, אולם במשך השנים החלו להישמע מכיוונו של הרב עמיטל דעות פשרניות יותר. הסברים שונים ניתנו למהפך שכביכול חל בדעותיו, אם כי הרב עמיטל אינו מסכים לומר שחל בו מהפך, למרות שהודה שמציונות של גאולה הוא פנה יותר לציונות של ריבונות. מקורביו מסבירים כי הוא המשיך להאמין ולדבר, ואפילו בפאתוס רב, על כך שאנו רואים את התגשמות הנבואות, וראה חשיבות גדולה במקלט לו זכה עם ישראל אחרי השואה, כמו שהיה בימי הבית השני. אולם הוא איבד משהו מהוודאות שאנחנו אכן בגאולה הסופית, "שהרי בין תקופת הרב קוק לזמננו היתה גם שואה". הוא גם חשש שההזדמנויות שנשלחו לנו על ידי ההנהגה האלוקית בהקמת המדינה ובמלחמת ששת הימים הוחמצו, כי המצב הרוחני והמוסרי לא השתפר כמצופה.
למרות שהקים את מימד והסכים לוויתור על שטחים במקרה של פיקוח נפש, הוא לא היה שייך למה שנקרא 'שמאל דתי'. לא היה לו ספק בזכותו המלאה של עם ישראל על ארץ ישראל, אך סולם הערכים שלו גרס שעם ישראל קודם לארץ ישראל, ושלהלכה לא בהכרח יש דעה בסוגיה זו. הוא הסכים לוותר על שטחים מתוך הסכם מדיני (ולכן תמך לפחות בחלק מהסכמי אוסלו, גם בגלל שסמך על רבין), אך התנגד באופן ברור לתכנית ההתנתקות, וראה בה דבר מסוכן ומצער. יחד עם זאת אין לשכוח שישיבתו ממוקמת באחת ההתנחלויות הראשונות, והיא אף מקרה מעניין בו ישיבה הקימה בעקבותיה יישוב (אלון שבות). העובדה שתנועת מימד אותה הקים פנתה לכיוונים שונים מאלו שהאמין בהם, גרמה לו לפרוש ממנה (וכך גם חתנו הרב יהודה גלעד) ואולי לגמרי מהחיים הציבוריים. לאחר רצח רבין הוא כיהן תקופה קצרה כשר בלי תיק בממשלת פרס.
דווקא מתינותו המדינית מדגישה צד בולט באישיותו והיא הפתיחות לדעות אחרות. אחרי שנשא את דבריו בפני תלמידי הישיבה בשבח המתינות המדינית, הוא איפשר לחנן פורת להשמיע דברים חריפים נגד. הדברים נכונים גם במישור החינוכי. חוקר הקבלה הרב יוסף אביב"י, שלמד במחזור השני של הישיבה, מספר כי למרות שבאופן כללי הרב עמיטל הקפיד שתלמידים לא יחרגו מסדרי הישיבה, הרי שכשראה את משיכתו למחשבה וקבלה הוא אפשר לו לעסוק בכך אף בסדרים. הרב עמיטל היה מוכן להכניס לישיבתו גישות לגיטימיות רבות, אך נמנע מלהכניס כאלה שחשבו שכל האמת אצלם.
הפתיחות הזו, שהרבה ענווה ובריחה מהכבוד יש בה, היא זו שגרמה לרב עמיטל לבוא לביקור אצל תלמידו הרב יעקב מדן בעת ששבת רעב נגד הסכמי אוסלו, למרות שהוא עצמו היה בעד ההסכם והתנגד לשביתת רעב. "ר' יעקב הבין יותר מכולם את מה שאמרתי על משל התינוק הבוכה", אמר. משל זה הוא סיפור על האדמו"ר הזקן של חב"ד, שכעס על נכדו ה'צמח צדק' שהיה שקוע בלימודו ולא שם לב לתינוק בוכה בחדר סמוך, ואמר כי תורה זו אינה תורה רצויה. על סיפור זה חזר הרב עמיטל פעמים רבות, תוך שהוא מדגיש את החשיבות במוסריות הטבעית, שהתורה אינה מוחקת אותה. הרב מדן, לדעת הרב עמיטל, ראה מול עיניו אסון והוא בחר להשמיע את זעקתו. כשעסק הרב רימון בפתרון בעיות המגורשים במסגרת ארגון 'תעסוקטיף', אישרו לו זאת ראשי הישיבה, למרות שכתוצאה מכך היה הרבה פחות עם תלמידיו, וגם זאת בגלל משל התינוק הבוכה.
לפני מספר שנים יזם הרב עמיטל מהלך לפיו ועדת איתור תבחר ראשי ישיבה שיחליפו אותו ואת הרב ליכטנשטיין בבוא העת. הוא אמר שכבר ראה ישיבות שהתפצלו בגלל סכסוכי ירושה או ששינו את דרכן, והוא מעוניין להבטיח את עתידה של הישיבה עוד בחייו. הוא והרב ליכטנשטיין לא היו חברים בוועדה. כשהובאה לו ההחלטה על פתק הוא קרא ואמר: "מצוין". מאז מכהנים הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי כראשי ישיבה נוספים. לפני כשנתיים וחצי הודיע הרב עמיטל כי במלאת ארבעים שנה לכהונתו כראש ישיבה הוא פורש מהתפקיד, אך נשאר ללמד בה 'כזקן ויושב בישיבה'. אז מונה הרב משה ליכטנשטיין במקומו. בסוכות האחרון מצבו הבריאותי החל להידרדר והוא נחלש מאוד, עד פטירתו בשבוע שעבר. את ישיבתו, לפחות, הוא הותיר מוכנה להמשך.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית









