ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)
א. בהמה דקה תלוי במנהג
למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).
תשובות:
1. רב - אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא - אז מותר.
2. ר"א - במכירה - אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר, ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א - שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי - יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.
(ריטב"א - בכ"ז חששו לרביעה).
ב. איסור מכירת בהמה גסה
A. סיבת האיסור
2. משום נסיוני - שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).
1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)
קשה - הרי השאלה ושכירות קונה?
דחייה: השכרה ושאילה לא קונה
ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):
1. רב שישא בר"א - משנה (כ:) - לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה - אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).
2. רב יצחק ברמ"ש - בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.
(הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).
B. היתרים
1. רב אדא - ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).
2. רב הונא - כשאפשר לתלות לקולא - מותר! הסבר - יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור - תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).
C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא
ראיה שתולים לקולא - ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.
דחיית הראיה - רבה - שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.
דחיית רבה - אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:
1. אביי - עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו - לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.
2. רב אשי - גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא - שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור") ולא תולים שקונה לשנה הבאה.
D. "לפני דלפני" - מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי
רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)
אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) - כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה - אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א - אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.
ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)
(רש"י - שלא יזיקו לישראל)
A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש - גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים - מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב - לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים - לא משתמשים אלא בורחים).
C. רב אדא בר אהבה - גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
2. רב אשי - לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה תמיד יש מחלוקת??

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















