ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)
א. בהמה דקה תלוי במנהג
למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).
תשובות:
1. רב - אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא - אז מותר.
2. ר"א - במכירה - אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר, ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א - שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי - יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.
(ריטב"א - בכ"ז חששו לרביעה).
ב. איסור מכירת בהמה גסה
A. סיבת האיסור
2. משום נסיוני - שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).
1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)
קשה - הרי השאלה ושכירות קונה?
דחייה: השכרה ושאילה לא קונה
ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):
1. רב שישא בר"א - משנה (כ:) - לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה - אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).
2. רב יצחק ברמ"ש - בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.
(הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).
B. היתרים
1. רב אדא - ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).
2. רב הונא - כשאפשר לתלות לקולא - מותר! הסבר - יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור - תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).
C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא
ראיה שתולים לקולא - ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.
דחיית הראיה - רבה - שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.
דחיית רבה - אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:
1. אביי - עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו - לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.
2. רב אשי - גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא - שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור") ולא תולים שקונה לשנה הבאה.
D. "לפני דלפני" - מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי
רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)
אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) - כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה - אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א - אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.
ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)
(רש"י - שלא יזיקו לישראל)
A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש - גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים - מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב - לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים - לא משתמשים אלא בורחים).
C. רב אדא בר אהבה - גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
2. רב אשי - לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














