ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. המשך איסור "לא תחנם" - איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים
A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
3. סוריא - כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא - חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).
B. הדעות במשנה - מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).
1. ארץ ישראל - למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ - אסור גם בבתים, רי"ס - רק בשדות.
2. חו"ל - מהתורה הכל מותר. מדרבנן - רי"ס - לא גזרו, ר"מ - גזרו על מכירת שדות.
3. סוריא - רי"ס - חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ - מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
קושי בדעת ר"מ - אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
תשובה - ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.
C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].
ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי
A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
דיוקים:
1. לכותי מותר בית מרחץ - כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
2. לגוי מותר להשכיר שדה - כי יחשבו שהוא אריס.
ברייתא של רשב"א - גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר - "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא - הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").
עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:
B. - שותפים - גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
a. ברייתא -
מותר - אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
אסור - כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
לא אמרו כלום - נשאר בספק.
b. סיפור - רבא התיר לשותפים:
1. גרסא אחת - שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
2. גרסא שנייה (רב גביהה) - שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
