ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"רְאוּיָה הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁתִּתְאַחֵד כֻּלָּהּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, וְחָדְלוּ אָז כָּל הַתִּגְרוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵחִלּוּקֵי עַמִּים וּגְבוּלוֹתֵיהֶם. אֲבָל הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהָעִדּוּן הַתַּמְצִיתִי, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּכְלֶלֶת עַל יָדוֹ בְּעשֶׁר הַצִּבְיוֹנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁל כָּל אֻמָּה. וְזֶה הַחִסָּרוֹן תַּשְׁלִים כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּכוּנָתָהּ הִיא כְּמִין אוֹצַר-רוּחוֹת גָּדוֹל הַכּוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ כָּל כִּשְׁרוֹן וְכָל נְטִיַּת רוּחַ עֶלְיוֹנָה. וּבְמִלּוּאָהּ הַגָּמוּר שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שָׁמוּר בָּעוֹלָם, בְּיִחוּד עַל-יְדֵי קִשּׁוּרָהּ עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל הַטּוֹב שֶׁיּוֹצֵא מִפְּלֻגַּת עֲמָמִים, וְשׁוּב לֹא יִמְצָא צרֶךְ בַּהִתְפַּלְּגוּת הַמַּמָּשִׁית, וְהָיוּ כָּל הָעַמִּים הַכְּלָלִיִּים חֲטִיבָה אַחַת, וְעַל גַּבֵּיהֶם בְּתוֹר אוֹצָר קָדוֹשׁ, מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ד'" אורות ישראל, פרק ה, יא
האנושיות - כמשפחה קדושה ומאוחדת
מזמור מ"ז בתהלים הוא מזמור החיים של ראש השנה, בו תמצית עניינו של ראש השנה. לפיכך הוא נאמר שבע פעמים לפני שמיעת קול השופר, שהיא המצווה המרכזית והייחודית של ראש השנה. עיון במזמור ילמדנו כי בו ההשראה לרוח דבריו הנשגבים של מרן הרב זצ"ל.
החל מן הפתיחה בסימן המוסיקלי "למנצח", כביטוי לניצחון של בני קרח, ולכל אורכו, שורה עליו רוחם של "בני קורח" אשר "לא מתו מאחר והרהרו תשובה בליבם" (במדבר רבה, יח). עלייתם של בני קרח מן השאול, מרמזת על ניצחון התשובה על המוות.
ואכן, מרן הרב זצ"ל קובע כי
"רְאוּיָה הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁתִּתְאַחֵד כֻּלָּהּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, וְחָדְלוּ אָז כָּל הַתִּגְרוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵחִלּוּקֵי עַמִּים וּגְבוּלוֹתֵיהֶם. אֲבָל (מאידך) הָעוֹלָם צָרִיךְ לְהָעִדּוּן הַתַּמְצִיתִי, שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת מִשְׁתַּכְלֶלֶת עַל יָדוֹ בְּעשֶׁר הַצִּבְיוֹנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁל כָּל אֻמָּה"
דהיינו: המציאות כולה עומדת בראש השנה אל מול נשמתה וסופקת כפיים. עומדת היא וחרדה גדולה ממלאת אותה אל מול התגלות המלכות האלוקית בקרבה, אל מול הנשמה הפנימית ההולכת ומעצבת אותה - אימת ויראת יום הדין! אך יחד עם התרועה הגדולה והשמחה העצומה, יש גם מקום לתהייה עמוקה: כיצד להיות מוכנים אל תוכן החיים האדיר הזה ההולך ומופיע? ואז הנה מגיעה ומופיעה התשובה...
"וְזֶה הַחִסָּרוֹן תַּשְׁלִים כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּכוּנָתָהּ הִיא כְּמִין אוֹצַר-רוּחוֹת גָּדוֹל הַכּוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ כָּל כִּשְׁרוֹן וְכָל נְטִיַּת רוּחַ עֶלְיוֹנָה" (שם)
לשאלה מהי התקווה של העולם והאנושות? יבוא המענה כי כאשר עם ישראל יהיה "עליון על כל גויי הארץ", שכן בעת בה האומה הישראלית תיתן את התוכן והערך לכל התרבויות כולן - כי אז יבוא העולם כולו לתיקונו.
בעת בה ישוב עם ישראל לנחלתו תופיע המדרגה של "גאון יעקב אשר" - האלוקים - "אהב". "גאון יעקב" היא תודעת "אשר בחר בנו מכל העמים", זו היא אהבת ה' אותנו. שוב מבוטא הדבר בסימן המוסיקלי "סלה" כציון ל"נצח", שכן "סלה" אותיות 'סל'- ה'', האות ה' היא אות רוחנית ביותר, וה"סל" הוא הכלי. רוצה לומר, התאמה של המציאות החיצונית לתוכן הנצחי המצוי בה.
עם ישראל בבחירתו ובגדלותו הוא הכלי להתגלות האלוקית אשר מטרתה עידון ושכלול האנושיות.
שם 'אלהים' הוא בגימטריא 'הטבע', והוא ההתגלות האלוקית אשר במערכות הטבעיות. לעומתו, שם 'הוי"ה' מציין לא את המימד הטבעי אלא את המימד הניסי, את התוכן המעלה את העולם אל מה שמעבר לו.
"עלה אלוקים" - באמצעות תרועת השופר אנו מעלים את העולם ממימד הטבע למימד הנס, ממידת הדין למידת הרחמים.
התגלות שם ד' בראש השנה מעוררת את ההתרגשות, את רוממות הרוח. זאת מפני שאידיאל החיים הולך ומופיע, וזה מה שמביא ל'זמר'; ולא לסתם זמר אלא "זמרו למלכנו זמרו" - בראש השנה אנו לוקחים את מערכות הטבע ("אלוקים") ומרוממים אותן להתגלות המלך, למשטר, לסדר ולהרמוניה ("מלכנו").
'זמר' פירושו מנגינה, שיר ללא מילים, אותו רגש עמוק ופנימי המתעורר בצורה "שאינה יכולה להתלבש בביטויים, כי אם בתנועות קוליות" (עולת ראיה).
ויותר מכך : על הזמר להתעלות עד אשר יגיע לידי הכרה מבוררת שתוסיף חיים מתוך דעה ושלוות נפש.
לאמור: "זמרו - משכיל" כדי למנוע צד של אימת הדין העלולה לשתק את האדם, זמרו במגמה השכלית, ("המושכלת") במגמה האידיאלית.
הדרך אל השלימות הזו אינה קלה, מהירה ופשוטה, שכן ישנו עושר מסויים דווקא בפילוג שבין העמים.
אך מרן הרב זצ"ל קובע כי אין צורך בהתפלגות הממשית, אשר אכן עושרה יישמר,
וּבְמִלּוּאָהּ הַגָּמוּר שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שָׁמוּר בָּעוֹלָם, בְּיִחוּד עַל-יְדֵי קִשּׁוּרָהּ עִם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּל הַטּוֹב שֶׁיּוֹצֵא מִפְּלֻגַּת עֲמָמִים, וְשׁוּב לֹא יִמְצָא צרֶךְ בַּהִתְפַּלְּגוּת הַמַּמָּשִׁית,
אך כאשר תופיע המלכות האלוקית על הגויים, ונגיע להתיישבות הקדושה בתוך מערכות העולם הזה, כי אז
"וְהָיוּ כָּל הָעַמִּים הַכְּלָלִיִּים חֲטִיבָה אַחַת, וְעַל גַּבֵּיהֶם בְּתוֹר אוֹצָר קָדוֹשׁ, מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ד'" (אורות, שם)
האצילים שבין העמים - הם "המגינים על הארציות" מפני חומרת הדין ונוראותו, ומכאן ואילך הכל עולה, עולה ועולה עד אין קץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
