ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האם ראש השנה הוא יום דין שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון? או יום של המלכת הקב"ה, יום של תפילה על הכלל?
הצלת היחיד - בתוך הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת-ים
מדברי המשנה (ראש השנה י"ח) שכותבת כי בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל-פי שלושת הפירושים בגמרא נראה כי עיקר הדין בראש השנה הוא לפרט.
אמנם, כבר בהמשך דברי הגמרא נאמר: "תנא וכולם נזכרים בסקירה אחת, שנאמר: היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם". וכך גם ביארה הגמרא, הרי נאמר: היוצר יחד ליבם, משמע שמלבד הדין הפרטי ישנו גם דין כללי. יתר על כך, נאמר בגמרא (שם ט"ז) כי מלך וציבור, מלך נכנס תחילה לדין. ומשמע שדין הציבור קודם לדין היחיד, גם בנוסח התפילה שמבטא את זיכרון הדין, נאמר: "ועל המדינות בהם יאמר איזו לשלום, איזו למלחמה איזו לחרב, איזו לשבע איזו לרעב, ובריות בו יפקדו" וגם כאן נראה שדין המדינות קודם לדין היחיד.
ונראה שאמנם שניהם נידונים באותו יום, אך כאשר עלינו להתפלל הן לטובת הציבור והן על חיי היחיד, בודאי שיש להקדים תפילה על הציבור. הדברים מבוארים בספר הכוזרי שכתב כי טובת הציבור מגינה על היחיד למעלה מכל טובה שיכול להגן על עצמו, אם חלילה נגזרת על הציבור גזירה שהיחיד לא יוכל להימלט מאותה גזירה.
ביתר שאת מבוארים הדברים בזוהר בסיפור האישה השונמית בדבריה לאלישע הנביא. נאמר שם שהפגישה ביניהם שעליה נאמר בפסוקים: "ויהי היום", הייתה בראש השנה. וכאשר שאל אותה אלישע היש לה דבר אל המלך או אל שר הצבא, וענתה האישה: "בתוך עמי אנכי יושבת", ביאר הזוהר שאלישע שאל את השונמית האם היא חפצה שיתפלל בעדה אל מלך העולם או יבקש השגחה מיוחדת מאחד הממונים של ריבון העולמים, והיא ענתה שאינה רוצה לבקש עבורה דבר במיוחד.
ומבאר שם הזוהר שבראש השנה יש לבקש טובה רק על כלל ישראל, ולא שום טובת היחיד, כי בזכות טובת הכלל, ניצל היחיד, ואם חלילה הכלל בסכנה, ספק גדול מאוד אם יזכה היחיד להצלה, ודברי זוהר אלו מובאים בספרי האחרונים.
לכן יש להשתדל בראש השנה במיוחד לבקש על הכלל, ואם יש צורך גדול לפרט, יכללו אותו בתוך תפילת הציבור. וכך ראינו שאנשי כנסת הגדולה מסדרי התפילה, סידרו לנו להעתיר על כבוד שמים ועל כבודם של ישראל, על צמיחת קרן לדוד מושיעם של ישראל, ועריכת נר לבן ישי. ומתוך-כך גם לצדיקים וחסידים שיראו וישמחו וישרים יעלוזו והרשעה בעשן כולה תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ. אין לנו אלא להמשיך בדרכי אבותינו, ולהעתיר לפניו יתברך כי יקיים בימינו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ כולה, להעביר גילולים מן הארץ, לקבץ נידחי ישראל, להשיב כוהנים לעבודתם ולווים לדוכנם לשירם ולזמרם, ומכאן יושפע שפע רב בכל העולמות לאוהבי ישראל' שומרי תורה ומיישבי ארצנו במהרה בימינו אמן.
כלל ואחר כך פרט
הרב שמואל טל שליט"א, ראש ישיבת 'תורת החיים'
ההתקשרות של כל אחד ואחד מאתנו לכלל ישראל היא נקודה בסיסית ומהותית בתשובה בכלל, ובעבודת הימים הנוראים בפרט. חשוב מאוד שלא לעבוד את ה' כפרטים בלבד, אלא מתוך המודעות לכך שאנו חלק מכלל ישראל.
מודעות זו של חיבור אל הכלל חשובה מכמה בחינות: א. מהצד האישי . ההתקדמות הרוחנית של כל פרט מישראל תלויה במצבו הכללי של עם ישראל, הן משום שכל אחד בעל כורחו נחשף ברמה כלשהי לאווירה החילונית הנושבת בארץ, ומושפע מכך במשהו; והן מסיבה סגולית, שרמת הרוחניות של הפרטים תלויה ברמת הרוחניות של הדור, ויתכן שהיחיד לא יזכה לממש את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלו מחמת מצב הדור (עיין סנהדרין י"א ועוד). גם ההשלכות של מצב הדור - העדר המקדש וחסרון הנבואה, וחלילה צרות ואסונות - פוגעות גם בכל אחד ואחד. בנוסף לכך, כשאדם עובד בשביל הכלל ומתפלל על הכלל, העבודה שלו מקבלת משמעות עמוקה וגדולה, שנותנת לו הרבה תעצומות נפש.
ב. מהצד הציבורי . החיבור לכלל ישראל, למען הכלל ולא למען הפרט, הוא מדרגה עליונה יותר. נשמת כלל ישראל זועקת על ריחוקה מה' יתברך, ומי שאכפת לו מעם ישראל מכיר בזעקתה הנסתרת וכואב בכאבה.
ג. מחמת צער השכינה . זו המדרגה הנעלה ביותר. ה' יתברך נתאווה שתהא לו דירה בתחתונים, וכאשר בית המקדש חרב עיקר רצון ה' בעולמו אינו מתקיים, ויש לו, כביכול, צער גדול מן המציאות הזאת (עיין ברכות ג' ועוד). והמשתף עצמו עם הציבור, בעצם משתף עצמו בצער השכינה.
בראש השנה מקבל החיבור לכלל-ישראל משנה תוקף, שכן המלכת ה' עוברת דרך עם ישראל. תפקידו של עם ישראל בעולם הוא לקדש שם שמים, להמליך את ה', ולשמח אותו בזה; ככל שאדם יקשר את עצמו לכנסת ישראל ויתבטל כלפיה - המלכת ה' שלו תהיה יותר שלמה.
הדרך להפוך לאדם כללי שמעוניין בהמלכת ה' בעולם, היא על ידי התבוננות בכל העניינים של תפילות הימים הנוראים, וכמובן על ידי התפילות עצמן. בזה נתחזק בע"ה בַּרצון שה' ייתן כבוד לעמו, תהילה ליראיו וכו' (ראה בהרחבה ספר "טל חיים - ימים נוראים", עמ' לו-לט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











