ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מיוחד הוא נס החנוכה ומלא הפכים - תרבות "נאורה" שהופכת לחשוכה, אחים שנשבים בקסמי הגויים והופכים לאויבים, וגבורה גדולה של יושבי אוהלים, מעטים, טהורים, המביסים לוחמים מנוסים, רבים, טמאים.
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
בימינו אין מתייוונים!
הרב שמואל אליהו שליט"א - רבה של צפת
קראתי פעם מאמר של אדם ששאל: "למי היו מצטרפים החילונים של ימינו, למתתיהו שהם חוגגים את חנוכה שלו, או למתייוונים שהיו נגד מתתיהו?", כותב המאמר חשב שהחילונים של ימינו היו מצטרפים למתייוונים שהעדיפו את תרבות יוון על תרבות ישראל. "גם בימינו", כתב, "אנשים מעדיפים את התרבות של אירופה ואמריקה על התרבות של עם-ישראל, גם בלבוש וגם באוכל, גם בשירים וגם בתרבות הפנאי - הם מתייוונים!" קבע.
בתחילה כשקראתי את המאמר לא יכולתי להתמודד עם הטיעונים, שנשמעו על פניהם חזקים. ליבי לא הסכים עימו. הרגשתי שיש הבדל גדול, אבל לא ידעתי לקרוא לו בשם. איפה הטעות?
האמת היא שהפתרון נמצא מול עינינו. החילונים הם ממש לא מתייוונים. הם לא רואים את עצמם חלק מהעם האחר - חלק מהאויב. הם רואים את עצמם יהודים, ויותר מזה הם ישראלים. האם יש קבוצת יהודים משמעותית שרואה את עצמה פלשתינאית? הייתה פעם קבוצה שנקראת "כנענים", הם היו כל-כך שוליים, והעיקר הוא שהם רצו להתחבר לשורש העם, בלי להתחבר לתורה או למוסר שלו. הם לא היו שייכים לאויבינו. האם מישהו יקרא היום לעצמו בשם של אויבינו?
לפני השואה היו נקראים חלק מהיהודים תושבי גרמניה "גרמנים בני דת משה". כך גם נקרא ארגון הגג של יהודי גרמניה בתקופה שלפני השואה, אבל כל זה נמחק עם תחילת השואה. באותו רגע הבינו היהודים הללו את המצב לאשורו. גם מי שראה את עצמו חלק מהעם ה"גרמני" חזר לקרוא לעצמו "יהודי". האם היה יהודי שהעז לקרוא לעצמו "נאצי"? הקרובים ביותר למתייוונים הם יהודי הגלות שרואים את עצמם אמריקאים יותר מישראלים. רוב רובם של החילונים בימינו מחפשים שורשים יהודים, ואם היינו נותנים להם - הם היו לוקחים במלא החופנים.
כל זה הפך מהתקופה ההיא שבה יהודים התביישו ביהדותם והשתדלו לראות את עצמם ולהראות "יוונים". הם הזדהו עם מלחמתם של היוונים. הם שירתו בצבאם, הם הרגו באחיהם היהודים בשירות היוונים. הרבה חולאים רעים דבקו בנו במשך שנות הגלות. אבל מהרעה הזאת של התייוונות ניצלנו ועל זה שמחתנו.
המכבים - מוקירי מדע!
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת אורות ישראל
אברכי ישיבת פונוביז' אינם "המכבים" של ימינו, ואוהדי מכבי תל-אביב אינם "המתייוונים" של ימינו. גם אם לעתים נוח למדריכי תנועות נוער ואפילו למחנכים, לתייג ולעשות שימוש בסטריאוטיפים, צריך להיזהר מהם. זרמים ותנועות, אישים והנהגות, מורכבים הרבה יותר ומכילים הרבה יותר מחד-ממדיות כה פשטנית. נכון לה לדרך התמודדות חינוכית מעמיקה שלא תעשה שימוש ב"כינויים" ובדימויים. אדרבה, אלה הם לה לרועץ.
השאלה אם כן אינה "מיהם" המכבים והמתייוונים של ימינו, אלא "מהם" רכיבי התופעה המכבית והמתייוונית של אז ומהו ה'דימוי מילתא למילתא' שיכול וצריך להיעשות לימינו.
אחר שזו השאלה, דומה שניתן להצביע על מספר מאפיינים, ובשל הקיצור נתמקד באחד, לאור משנת הראי"ה בנדון: מחד גיסא הודגשה על ידי חז"ל השלילה שבכניסת היוונים "להיכל" וטומאת השמנים ש"בהיכל" (שבת כ"ב). מאידך גיסא הדגישו חז"ל את החיוב שבהחדרת יפיפיות יפת "באהלי" שם (מגילה ט':) עד כדי כך ש"רבותינו לא התירו שיכתבו [ספרי תורה] אלא יוונית" (ראה רמב"ם הלכות תפילין א', י"ט). צא ולמד מן המקבילה: כאן גנאי ושם שבח; כאן "היכל" ושם "אוהל". דייק מרן הרב זצ"ל: כשם שהורונו חכמים על מסירות נפש לבל תחדור רוח זרה ל"היכל", כך לימדונו חכמים על שיכלול החול את הקודש ב"אוהל". "לפי הנהוג בעולם חושב האדם בתחילת מחשבתו, שהקודש והחול הם בבחינת 'ויתרוצצו', שהם דברים הצוררים זה את זה. אולם האמת היא, שאין כל ניגוד בין הקודש והחול". מדע וטכנולוגיה, אמנות ותרבות, מחקר עיוני ומחקר יישומי וכו' אינם צוררים לתורה - ההיפך הגמור: הם יכולים וצריכים לשכלל בניינה של תורה. "כי כפי שיחסר לו לאדם יד אחת בחכמה, יחסרו לו עשר ידות בתורה" השמיענו רבי ברוך משקלוב בשם הגר"א במשפט שאומץ על ידי מרן הרב זצ"ל.
המכבים של ימינו הם אותם שיודעים את מלאכת ההבדלה מזה ואת מלאכת החיבור מזה. "אנחנו יודעים איך לעשות רתוקות, איך לחבר את השמים ואת הארץ, ודוקא על-ידי חוש ההבדלה". אלא ש"הבדלה" אינה הפרדה ובוודאי שאינה ניתוק, חזר והדגיש רבנו הרצי"ה זצ"ל. המבדיל יכול לחבר!
אותה תנועה שמכילה את החול ויודעת לעשותו על טהרת הקודש, שמוקירה מדע ומפנימה את מקומו לצד תורה, שמבינה את חשיבות הסייפא ואת הצבתו ליד הספרא, היא התנועה המכבית. היום קוראים לה ציונות-דתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
