ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מיוחד הוא נס החנוכה ומלא הפכים - תרבות "נאורה" שהופכת לחשוכה, אחים שנשבים בקסמי הגויים והופכים לאויבים, וגבורה גדולה של יושבי אוהלים, מעטים, טהורים, המביסים לוחמים מנוסים, רבים, טמאים.
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
בימינו אין מתייוונים!
הרב שמואל אליהו שליט"א - רבה של צפת
קראתי פעם מאמר של אדם ששאל: "למי היו מצטרפים החילונים של ימינו, למתתיהו שהם חוגגים את חנוכה שלו, או למתייוונים שהיו נגד מתתיהו?", כותב המאמר חשב שהחילונים של ימינו היו מצטרפים למתייוונים שהעדיפו את תרבות יוון על תרבות ישראל. "גם בימינו", כתב, "אנשים מעדיפים את התרבות של אירופה ואמריקה על התרבות של עם-ישראל, גם בלבוש וגם באוכל, גם בשירים וגם בתרבות הפנאי - הם מתייוונים!" קבע.
בתחילה כשקראתי את המאמר לא יכולתי להתמודד עם הטיעונים, שנשמעו על פניהם חזקים. ליבי לא הסכים עימו. הרגשתי שיש הבדל גדול, אבל לא ידעתי לקרוא לו בשם. איפה הטעות?
האמת היא שהפתרון נמצא מול עינינו. החילונים הם ממש לא מתייוונים. הם לא רואים את עצמם חלק מהעם האחר - חלק מהאויב. הם רואים את עצמם יהודים, ויותר מזה הם ישראלים. האם יש קבוצת יהודים משמעותית שרואה את עצמה פלשתינאית? הייתה פעם קבוצה שנקראת "כנענים", הם היו כל-כך שוליים, והעיקר הוא שהם רצו להתחבר לשורש העם, בלי להתחבר לתורה או למוסר שלו. הם לא היו שייכים לאויבינו. האם מישהו יקרא היום לעצמו בשם של אויבינו?
לפני השואה היו נקראים חלק מהיהודים תושבי גרמניה "גרמנים בני דת משה". כך גם נקרא ארגון הגג של יהודי גרמניה בתקופה שלפני השואה, אבל כל זה נמחק עם תחילת השואה. באותו רגע הבינו היהודים הללו את המצב לאשורו. גם מי שראה את עצמו חלק מהעם ה"גרמני" חזר לקרוא לעצמו "יהודי". האם היה יהודי שהעז לקרוא לעצמו "נאצי"? הקרובים ביותר למתייוונים הם יהודי הגלות שרואים את עצמם אמריקאים יותר מישראלים. רוב רובם של החילונים בימינו מחפשים שורשים יהודים, ואם היינו נותנים להם - הם היו לוקחים במלא החופנים.
כל זה הפך מהתקופה ההיא שבה יהודים התביישו ביהדותם והשתדלו לראות את עצמם ולהראות "יוונים". הם הזדהו עם מלחמתם של היוונים. הם שירתו בצבאם, הם הרגו באחיהם היהודים בשירות היוונים. הרבה חולאים רעים דבקו בנו במשך שנות הגלות. אבל מהרעה הזאת של התייוונות ניצלנו ועל זה שמחתנו.
המכבים - מוקירי מדע!
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת אורות ישראל
אברכי ישיבת פונוביז' אינם "המכבים" של ימינו, ואוהדי מכבי תל-אביב אינם "המתייוונים" של ימינו. גם אם לעתים נוח למדריכי תנועות נוער ואפילו למחנכים, לתייג ולעשות שימוש בסטריאוטיפים, צריך להיזהר מהם. זרמים ותנועות, אישים והנהגות, מורכבים הרבה יותר ומכילים הרבה יותר מחד-ממדיות כה פשטנית. נכון לה לדרך התמודדות חינוכית מעמיקה שלא תעשה שימוש ב"כינויים" ובדימויים. אדרבה, אלה הם לה לרועץ.
השאלה אם כן אינה "מיהם" המכבים והמתייוונים של ימינו, אלא "מהם" רכיבי התופעה המכבית והמתייוונית של אז ומהו ה'דימוי מילתא למילתא' שיכול וצריך להיעשות לימינו.
אחר שזו השאלה, דומה שניתן להצביע על מספר מאפיינים, ובשל הקיצור נתמקד באחד, לאור משנת הראי"ה בנדון: מחד גיסא הודגשה על ידי חז"ל השלילה שבכניסת היוונים "להיכל" וטומאת השמנים ש"בהיכל" (שבת כ"ב). מאידך גיסא הדגישו חז"ל את החיוב שבהחדרת יפיפיות יפת "באהלי" שם (מגילה ט':) עד כדי כך ש"רבותינו לא התירו שיכתבו [ספרי תורה] אלא יוונית" (ראה רמב"ם הלכות תפילין א', י"ט). צא ולמד מן המקבילה: כאן גנאי ושם שבח; כאן "היכל" ושם "אוהל". דייק מרן הרב זצ"ל: כשם שהורונו חכמים על מסירות נפש לבל תחדור רוח זרה ל"היכל", כך לימדונו חכמים על שיכלול החול את הקודש ב"אוהל". "לפי הנהוג בעולם חושב האדם בתחילת מחשבתו, שהקודש והחול הם בבחינת 'ויתרוצצו', שהם דברים הצוררים זה את זה. אולם האמת היא, שאין כל ניגוד בין הקודש והחול". מדע וטכנולוגיה, אמנות ותרבות, מחקר עיוני ומחקר יישומי וכו' אינם צוררים לתורה - ההיפך הגמור: הם יכולים וצריכים לשכלל בניינה של תורה. "כי כפי שיחסר לו לאדם יד אחת בחכמה, יחסרו לו עשר ידות בתורה" השמיענו רבי ברוך משקלוב בשם הגר"א במשפט שאומץ על ידי מרן הרב זצ"ל.
המכבים של ימינו הם אותם שיודעים את מלאכת ההבדלה מזה ואת מלאכת החיבור מזה. "אנחנו יודעים איך לעשות רתוקות, איך לחבר את השמים ואת הארץ, ודוקא על-ידי חוש ההבדלה". אלא ש"הבדלה" אינה הפרדה ובוודאי שאינה ניתוק, חזר והדגיש רבנו הרצי"ה זצ"ל. המבדיל יכול לחבר!
אותה תנועה שמכילה את החול ויודעת לעשותו על טהרת הקודש, שמוקירה מדע ומפנימה את מקומו לצד תורה, שמבינה את חשיבות הסייפא ואת הצבתו ליד הספרא, היא התנועה המכבית. היום קוראים לה ציונות-דתית.
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
